דרישה/יורה דעה/סח

דרישה ‏ יורה דעה סח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכן החוטין שבלחי צריך לחותכם קודם מליגה משמע דאם לא חתכם קודם מליגה עכ"פ החוטין אסורין וכן משמע בהרא"ש בפג"ה דף קס"ז ע"א בדין רישא בכבשא (פי' הטמנה שמטמין הראש ברמץ להסיר השער עכ"ה) וצ"ע הא פסק לפני זה דף קס"ו ע"ד דלצלי א"צ לחתוך החוטין וכמש"ר בשמו לעיל בר"ס ס"ה וסימן ס"ז ולכאורה היה נראה ליישב דס"ל כשטומן הראש ברמץ אינו מפליט כל כך כמו בצלייה כשהוא תולה בשפוד כדמשמע שם בפג"ה גבי אומצא דאסמיק דטפי מידב דייב דמא כשהוא תולה בשפוד מכי מנחי ליה אגומרי וכמ"ש ב"י סברא זו בסמוך סימן ע"ג בדין כבד שנצלה ע"ג גחלים וכמ"ש שם אלא שתמוה בעיני שא"כ לא הו"ל לרבינו לסתום אלא לפרש חילוק זה וגם שם באשר"י משמע דה"ה בצלייה (ר"ל דגם בצלי החוטין אסורין ע"ש עכ"ה) שהרי כתב שם בשם בה"ג האי מאן דמטוי רישא כו'. גם היה נראה לחלק דשאני לעיל דצלהו אצל האש לגמרי ואם אמרי' דנורא משאב שאיב משא"כ הכא דאין כאן אלא שהייה כדי למולגו ואחר השרת השער צריך לחזור ולמלחו וכמ"ש בסימן ע"א וע"כ צריך חתיכה תחילה דאם לא כן יתייבש הדם בתוך החוט מכח החמימות ולא יצא אח"כ ע"י מליחה אבל זה אינו שהרי כתבתי בסמוך דהתם מיירי אף לצלי ונראה לחלק דדוקא הכא שהראש כולו שלם והעור והעצמות מעכבות מלצאת משא"כ לעיל שהלחי הוא מופשט ומונח בחוץ דע"כ צריך לחלק כן בסימן ס"ז לדעת הרשב"א שהתיר ורידין בצלייה וחוטין שביד ובלחי אסר אלא שצריך לחלק דאותן שמונחין יותר לצד חוץ מסתבר לומר נורא משאב שאיב ומייבש ה"ה נמי הכא:

ב

ומותר למלוג תרנגולת ברמץ ז"ל ב"י מצאתי כתוב (והוא בהגהות ש"ד בשם מהרא"י ע"ש) (בת"ה סימן קס"ה והביאו בת"ח כלל צ"א סעיף ה' עכ"ה) ולא ראיתי בגבולין נוהגין כן ואפשר דאיכא חשש איסור מפני הכבד שעדיין בתוך התרגולת וכבדא עילוי בישרא לכתחילה אסור ע"כ גם נ"ל שאין נוהגין כן כרשב"א שכתב שמבליע ומפליט אפילו כלי שני ונוכל לחלק דכאן ברמץ מה שנתעורר לצאת יוצא לגמרי ונופל לרמץ שהרי נשתהה שם (ר"ל לאפוקי כלי שני דאינו מפליט וגם אינו דומה להבהוב דבסמוך עכ"ה) משא"כ בסמוך שמדבר בהבהוב שאינו משהה על האש ושייך לומר שמסחרך ואין האור מוציאו וק"ל:

ג

שאין בה מקום שיתקבץ שם הדם כתב הרא"ש בפג"ה דף קס"ז ע"א וז"ל יש שמגלגלין תרנגולת ברמץ למולגה ולכאורה היה נראה דאסור דלא שרי ברישא אלא אבי נחירי וזה לא שייך בתרנגולין ויש לחלק דדוקא בראש של בהמה שיש עצמות ודברים המעכבים את הדם לצאת אבל התרנגולת האש שואב את הדם ואינו מתקבץ בשום מקום עכ"ל והמרדכי אוסר אפילו בעוף כל הראש וכ"פ בש"ע:

כתב ב"י דף נ"ס ע"ג ז"ל וכתב עוד מעשה היה בראש אווז שנתבשל כשהיה שלם ולא חתכוהו לשנים והכשירו רבינו קלונימוס לפי שלא היה בדמו כזית לאסור עכ"ל ודברי תלמיד טועה הם שתלה עצמו באילן גדול בפרק גיד הנשה גבי ההיא פלגא דזיתא דתרבא דנפל בדיקולא דבשרא אמרינן בהדיא שאף על פי שהאיסור פחות מכשיעור צריך ס' כנגדו עכ"ל ב"י אבל בתשובת ר"י מינץ סימן י"ט ובא"ו דר"ן הביאו סי' צ"א בהגהות ע"ש חילק בין דם מלוח ונתבשל שאינו אלא מדרבנן וגם בלא"ה לעולם אינו יכול לבא לידי חיוב כרת או מלקות כיון שאין בו כזית אלא איסור לכך היקל בו כמו שעלה על דעתו תחילה למר בר רב אשי אף בחלב ע"כ ע"ש והיותר נראה דמעשה שהיה הוה שהיה בו ששים נגד הדם אלא דמשום איסור דבוק הו"ל להצריך נגד כל הראש והקילו כיון דאין כאן צד מלקות וק"ל:

ד

והרשב"א כתב שאפילו אם נחשב עירוי ככלי שני אסור ומדבריו משמע שאף בעוף דליכא חלב אסור משום דם דדם שנבלע ע"י וה לא יצא על ידי מליחה ב"י:

ה

לפיכך אסור למלוג אלא אחר ניקור ומליחה ולדבריו ג"כ אסור אפי' נתנו לתוך כלי שני ב"י:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.