דרישה/יורה דעה/כ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png כ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בקנה לצד הראש משיפוי כובע ולמטה ז"ל ב"י מ"כ בעוף למעלה בקנה עד שיפוי כובע כו' עד וביונה למעלה בוושט עד מבלעתא וכתב עליו ב"י מ"ש וביונה עד מבלעתא כו' הם דברי הגמרא ריש פרק א"ט כו' והפוסקים השמיטוה משום דמשמע להו דלמסקנא אין שיעור זה מכוון וז"ל מ"ו רש"ל ז"ל בחכמת שלמה שם ד' מ"ג ע"ב אמ"ש שם יונה אמר רבי זירא עד מבלעתא יונה הוא שם חכם וכן איתא בערוך וזהו דעת רוב הפוסקים שהשמיטו דין זה וכן יראה מפירש"י למי שמעיין בו ומדקדק בפירושו אלא שהסמ"ק כתב שקאי על יונה ממש וכן הוא בשחיטת אשכנזית ולא נהירא וגם ד"מ תמה כאן וכתב וז"ל וראיתי בב"י דבר תמוה מאוד והוא שכתב דביונה שיער תורבץ הושט עד מבלעתא נראה שהבין ב"י יונה כו' עד ובפ"ו דשקלים מוזכר שם אמורא זה כו' עד ואף שהב"י יישב זה בדוחק מ"מ האמת יורה וכן משמע בערוך ערך תרבץ וכתב שכ"כ מהרר"א מפראג בהדיא עכ"ל וצ"ע שמדברי ב"י גם כן משמע ומוכח שפירשו הכי שהרי כתב אמ"ש מ"כ עד וביונה למעלה בושט עד מבלעתא כו' וכתב ב"י דזהו דברי הגמרא לפרש מקום תורבץ הושט כו' מוכח מדבריו שגם הוא דקדק כפירש"י דאלעיל מיניה קאי ולא לפרש דין יונה בפני עצמו אלא שמהרמא"י דקדק ממ"ש ברישא וז"ל ומ"ש וביונה למעלה כו'. גם בסוף דבריו כתב הב"י וז"ל וכן נראה מדברי הרא"ש שאמר הא דביונה עד מבלעתא כו' כתב ואסיקנא כו' ש"מ דפי' הא דאמר בגמרא יונה אמר רבי זירא עד מבלעתא כאילו אמר וביונה עד מבלעתא ואפ"ה כתב ב"י שהם דברי הגמ' לפרש מקום תורבץ הושט והיינו דלפני זה כתב שם ד' מ"ג ע"ב ה"ד תורבץ הושט וקאמר כל שחתכו שם ואינו כוויץ וס"ל לב"י דהאי שיעורא הוא בבהמה וביונה יש שיעור אחר שתורבץ הושט שלו עד מבלעתא וס"ל דע"ז מסיק הרא"ש דאין הלכה כן כיון דאסיקנא דשיעור למעלה בושט הוא כדי תפיסת יד והיינו בשור הגדול ובשאר בהמה חיה ועוף כל א' לפי גדלו וקטנו ש"מ ממילא ביונה דאין שיעורה עד מבלעתא אלא לפי ערך כדי תפיסה דשור הגדול כנ"ל לפרש דעת הב"י ואפשר שגם הב"י לא פירש כן אלא מה שמצא כתוב וביונה שיעור למעלה בושט עד מבלעתא ואם כן לא על הב"י תלונתו דרמ"א כ"א על אותו הכותב וגם הסמ"ק פי' הכי וכמ"ש מורי בשמו:

ב[עריכה]

וכדי תפיסה פירש"י ד' אצבעות כו' ושיעור זה בשור הגדול כו' ז"ל התוס' שם פרק א"ט תימא דבעוף מאי ומפרש ריב"ם ד' אצבעות בראמים גדולים מכאן ואילך כל חד וחד לפי מה שהוא גדול. ובה"ג מפרש כדי תפיסת יד כדנקטי אינשי בשתי אצבעותיו ודבריהם דברי קבלה ויש לסמוך עליהם והא דקרי לקמן גבי חלחולת כתפיסת יד כמלא בטדא בתורא התם נקט כדי תפיסה סתם אבל הכא כדי תפיסת יד קאמר דמשמע כדי שיוכל לתפוס בשתי אצבעות ואפי' כל שהוא עכ"ל. והרי"ף כתב ופרשי לה רבנן כדי שיתפוס בשתי אצבעותיו וכ"כ הרמב"ם בפ"א וכתב הרשב"א ע"ז הרב בה"ג כ"כ ופירשו התוס' כדי שיוכל לקרוץ בשתי אצבעותיו ואפי' כל שהוא ואני שמעתי שיתפוס אצבעותיו מב' צידי הצואר וזהו רוחב אצבע עכ"ל וכתב ב"י וז"ל ומ"ש רבינו ושיעור זה הוא בשור הגדול ושאר בהמה חיה ועוף כפי גדלו כו' נראה שכ"כ מפני מה שכתבו התוס' ומ"מ אין דברי רבינו מכווני' שכ"כ אחר שיעורו של בה"ג והתוס' והרא"ש לא כ"כ אלא אחר שיעורו של רש"י שהוא שיעור גדול יותר לא אחר שיעורו של בה"ג שאינו גדול כ"כ ע"כ. ותמיה לי על תמיהתו דמנ"ל לפרש דרבינו כ"כ ע"פ דעת התוס' דלמא רבינו ס"ל כדעת הרמב"ם שכתב בפ"א כפי' בה"ג וכתב שזה השיעור הוא בבהמה וחיה אבל בעוף הכל לפי גדלו וקטנו נמצא להדיא שהרמב"ם סבר כבה"ג ומפרש לפ"ז השיעור גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו וא"ל שהרמב"ם כ"כ דוקא בעופות אבל בהמה וחיה כולן שיעור אחר שוה להן ורבינו כתב ושאר בהמה חיה ועוף כפי גדלו למידת זה השיעור לכן דקדק ב"י שקאי אדברי רש"י וכדעת התוס' דע"כ צ"ל דהא דכתב הרמב"ם עוף ל"ד דמדכתב לפי קטנו וגדלו דמשמע דמחלק בעוף (פי' בכל עוף כל חד וחד לפי מה שהוא גדול או קטן עכ"ה) לפי קטנו וגדלו ואי לאו דמחלק גם כן בבהמה בין קטנה לגדולה יקשה עליו מ"ש דבעוף דמחלק ובבהמה לא מחלק אלא ודאי עוף דנקט ל"ד וה"ה בבהמה דגדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו וא"כ רבינו בשיטת הרמב"ם קאי מאי קא מתמה ב"י ומיהו י"ל דהרמב"ם דוקא אעוף (פי' אמין עוף) כתב הכל לפי גדלו וקטנו דהא מתחיל וכתב שיעורה ב' אצבעות אסתם בהמה וחיה דמשמע דכל בהמה וחיה משוה להו בשיעור אחד זולת עוף דבכלל העוף ג"כ אווזות ותרנגולים ועופות קטנים ועמ"ש בסמ"ע:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.