דרישה/חושן משפט/שעה

דרישה ‏ חושן משפט שעה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ואם בעל השדה אומר לו עקור כו' עד אין שומעין כו' בב"מ דף ק"א איתא היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה ושמואל אמר אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה אמר רב פפא ול"פ כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע והא דרב לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר דההוא דאתא לקמיה דרב א"ל זיל שום ליה א"ל לא בעינא ליה א"ל זיל שום ליה וידו על התחתונה א"ל לא בעינא לסוף חזייה דגדרה וקמנטר לה א"ל גלית אדעתך דניחא לך זיל שום ליה וידו על העליונה עכ"ל הגמרא והנה ס"ל להי"א כו' [כמו בב"ח] אבל הרא"ש כתב הא דא"ש בשדה העשויה ליטע אומדין כמה אדם כו' היינו כשבעל השדה אמר הואיל ונטעתה הניחנה או עשה גילוי דעת שניחא ליה בהנטיעה אבל בסתמא יכול לומר קח נטיעותיך ולך אפילו בשדה העשויה ליטע שיכול לומר לדידי ניחא ליה טפי בשדה [לבן] וס"ל דההוא עובדא הנזכר שם דאמר רב הואיל וגלית אדעתך דניחא לך שום וידו על העליונה מיירי בשדה העשויה ליטע דוקא (וכתב ב"י שכן פשטא דלישנא דהרמב"ם) ואם אינה עשויה ליטע אפי' גלי דעתיה דניחא ליה קאמר רב דידו על התחתונה זהו שיטתו דהרא"ש והרמ"ה ס"ל כהרא"ש בהא דאם א"ל עקור נטיעותיך ולך דאפי' עשויה ליטע שומעין לו וכמש"ר ברישא שדעת הרמ"ה הוא כדעת הרא"ש אבל בסתמא שלא גילה דעתו והיא עשויה ליטע [או שאינה עשויה ליטע] והוא גילה דעתו דניחא ליה בנטיעותיה לא ס"ל כהרא"ש אלא ס"ל דידו על העליונה ורב ושמואל אליבא דר"פ שחילקו בין עשויה ליטע ובין אינה עשויה ליטע מיירי בסתמא שלא גילה הבע"ה דעתיה וההוא עובדא דרב מיירי באינה עשויה ליטע ואפ"ה א"ל רב כיון דגלית דעתך דניחא לך שום לו וידו על העליונה והיינו כפי מה ששמין דאמר שמואל וזהו מש"ר בשם הרמ"ה בסמוך שמחלק בזה עם הרא"ש ועי' באשר"י שכתב שם שדעת רוב המפרשים המה כדברי הרמ"ה דמפרשים דמיירי ההיא עובדא באינה עשויה ליטע והוא הוכיח דאיירי בעשויה ליטע והב"י בא ליישב ולתרץ דאין ממש בהוכחתו אבל המעיין בדברי הרא"ש ימצא שדבריו נכוחים וכלל דבריו המה דבשלמא אי מיירי בשדה העשויה ליטע א"ש דסתם דבריו מתחלה וא"ל זיל שום ליה ומ"מ לא אמר ליה בהדיא זיל שום ליה וידו על העליונה כיון דלא גילה דעתו דניחא ליה וכשא"ל לא בעינא הו"ל כאילו א"ל עקור נטיעתך וי"ל ומש"ה לא השיב ליה ולא מידי דאפילו בשדה העשויה ליטע שומעין לו אך צ"ע דמאחר דר"פ אמר דל"פ דרב איירי באינה עשויה ליטע לפי מ"ש הרא"ש. שוב מצאתי באשר"י שכתב ז"ל והא דר"פ דפי' דברי רב דלא פליג לא בפירוש איתמר ור"ל מה שאמר רב פפא דרב מודה בשדה העשויה ליטע זהו לא אמר בפירוש אלא מכללא וכמ"ש בשם הרא"ש. ובפי' כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה כתב הרא"ש כשאר שתלי העיר וכן נראה מפירש"י: ומ"ש בידו על התחתונה היינו בפחות שישומו אותו שמאים בקיאים ה"ה פ"י מהלכות גזילה כתב שפירש"י עיקר וכן פי' הרמב"ם ועיין בב"י מ"ש בשם תלמידי רשב"א על הא דאמר שמואל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.