דרישה/אורח חיים/רנד

דרישה ‏ אורח חיים רנד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כתב ב"י וז"ל ופירש"י גדיא קשיא ליה זיקא כו' עד כבישרא אגומרי שאינו בתנור דאפי' כיסוי ליכא ומוכן להפוך לו ולחתות עכ"ל. ומשמע דה"ה אם הבשר תוך התנור סמוך לגחלים ואין פי התנור מכוסה כלל חשיב מונח אגומרי ואפי' בגדיא אסור דע"כ לא שרי בלא שריק אלא כשפי התנור מכוסה מיהא דלא מגלי ליה משום דקשה ליה זיקא עכ"ל. ויש להקשות דלמה כתב דלא מגלי ליה משום דקשה ליה זיקא הלא מתחיל בדברי רב אשי דמוקי לה בבישרא אגומרי וא"כ כשהיא בתוך התנור ופיו מכוסה בלא"ה נמי לא חיישינן כיון דאינו מוכן לו לחתות אלא צריך לטרוח עצמו לפתוח וליטול כיסו. וי"ל דכוונתו לומר טעם שיהא מותר לכ"ע אפי' לרב ירמיה כשם שכתב בתחילת דבריו שאסור לכ"ע אפי' לרב אשי דהיינו אם הבשר תוך התנור ואין פי התנור מכוסה כלל דאז אסור אפי' לרב אשי הה"נ אם התנור מכוסה שרי אף לר"י מטעם דלא חיישינן שמא יפתח ויחתה כיון שהרוח קשה לו. ובזה נתיישב ג"כ הא דכתב ב"י ומשמע דה"ה אם הבשר תוך התנור כו' אע"ג דבגמרא לא קאמר כבשרא אגומרי רק לרב אשי ואנו לא קי"ל כרב אשי רק כרב ירמיה החולק עליו. וא"כ למה דיבר מר' ירמיה דלא קי"ל כוותיה אלא ודאי אליבא דכ"ע איירי וק"ל. עוד כתב ב"י אבל הרמב"ם כתב בפ"ג וז"ל אם בשר גדי הוא וכיוצא בו מותר כו' עד ללישנא בתרא דקי"ל כוותיה מאי דאמרינן דכל מידי דקשי ליה זיקא לא קאי אלא אברחא ושריק דוקא כו' כלומר משא"כ ללישנא קמא דגם בגדיא יש חילוק בין שריק ללא שריק לרב ירמיה. כתב ב"י וז"ל כתב בהגהות מרדכי פ"ב דמתני' דאין צולין בשר בצל וביצה ב"ש היא וב"ה מתירין עם השמש ואין דבריו נכונים דמתני' דברי הכל היא גזירה שמא יחתה כו' ול"נ שדברי הגהות מרדכי נכונים וברורים המה וז"ל הגהות מרדכי כתב ראב"ן מה שנהגו להטמין קדירה בגחלים בע"ש כב"ה נהגו דתנן אין צולין בשר ובצל וביצה אלא בכדי שיצולו מבע"י וב"ה מתירין עם השמש ומוקי לה רב אשי בבשרא אגומרי ומשום שמא יחתה ליכא דכיון דעבד מחיצות אבנים סביב הגחלים כו' ע"כ והנה אעתיק לך מה שכתבתי שם וז"ל אלא בכדי שיצולו מבע"י וב"ה מתירין ר"ל דקשה דהרי ב"ה מתירין עם השמש וצריך לתרץ כדמוקי לה רב אשי כו' ומשום חיתוי אסור אבל הכא משום שמא יחתה ליכא דכיון דעבד כו' וק"ל. ומ"ש ומוקי לה רב אשי בבישרא אגומרי ע"ש דף י"ח ע"ב אע"ג דלא מכח האי קושיא מוקי לה הכי אלא מכח דלא תיקשי ממתני' אדידיה דהתיר שם דגדיא ולא שריק כו' מ"מ אי לאו דסמך רב אשי אב"ה דמתירין עם השמש לא הוה מתיר כיון דמתני' סתמא אין צולין כו' קתני אלא מכח האי קושיא דלא תיקשי ב"ה אמתני' צ"ל ע"כ דמתני' מיירי בבישרא אגומרי ומש"ה מתיר רב אשי וקי"ל כן כנלע"ד עכ"ל. ובזה דברי הגהות מרדכי יפה בלי פקפוק אבל ב"י לא הבינו כך אלא פירשו ע"ד זה דמ"ש וב"ה מתירין ר"ל ב"ה פליגי אמשנה דאין צולין בשר וביצה אלא כדי שיצולו מבע"י. דהא ב"ה מתירין עם השמש. דס"ל דה"ה בצליית בשר כיון שהתחילו מבע"י ליכא למיחש. ומסיק ורב אשי מוקי לההיא מתני' דאין צולין כו' בבישרא אגומרי ואפ"ה פליג ב"ה ומתיר אפילו בבישרא אגומרא ולא חייש שמא יחתה והה"נ בהטמנה ע"ג גחלים לא חיישינן להכי ומ"ש הגהות מרדכי ומשום חיתוי ליכא כו' צ"ל לפירוש ב"י דהוא כמו ועוד ור"ל דמטעם אחרינא נמי יש להתיר הטמנה ע"ג גחלים כן צ"ל לדעת ב"י ודחוק הוא מאד וא"א להעלות על השכל דהגהות מרדכי מוקי סתם משנה ופליגי בה רב אשי ור' ירמיה וסתם גמרא שקיל וטרי בה טובא ולא יעלה אליבא דהילכתא אלא כב"ש:

ותתן לתוך התנור ע"ש סמוך לחשיכה כו' כתב ב"י ומשמע דתנור לאו דוקא דה"ה בכירה וכופח אא"כ גרוף וקטום כו' ונ"ל דדוקא לפי' הרמב"ם צ"ל דתנור לאו דוקא דכיון דכתב הרמב"ם דטעם דעססיות ותורמסים וחבית של מים אסור דהוו כתבשיל שלא בישל כל צרכו דאסור לשהותו בתנור. וכבר נתבאר לעיל בסימן רנ"ג שלענין איסור שהייה ובישול חמור תנור יותר מכירה לפי שממהרת להתבשל יותר בתנור מבכירה והא ראייה דבתנור אינו מועיל כלל גרופה וקטומה. ומש"ה הל"ל כירה לאשמעינן רבותא לאפוקי לפירוש רש"י שכתב דטעם דעססיות ותורמסין מפני שהן צריכין בישול רב א"כ שפיר נקט תנור לאשמעינן רבותא דאע"פ דבתנור ממהר להתבשל אפ"ה אסור וכ"ש בכירה וק"ל:

ב

ולא ימלא נחתום חבית של מים סמוך לחשיכה כו' יש להקשות לפי טעם האיסור שכתב רבינו למה נקט סמוך לחשיכה הלא מבע"י נמי אסור מה"ט. וי"ל דאה"נ רק שנקט סמוך לחשיכה לרבותא דה"א דלא יצטנן כ"כ מכ"ש מבע"י דאז יצטנן בשהייתו יותר אסור א"נ י"ל דדוקא נקט סמוך לחשיכה אבל מבע"י ודאי מותר דכיון דיצטרך למלאות החבית דוקא מבע"י אז יהא לו היכר שאינו רשאי לעשות מעשה זה סמוך לשבת כ"ש שלא יחתה בשבת ומידכר דכיר לאפוקי כשממלא החבית סמוך לחשיכה אז אין לו היכר ואיכא למיחש שפיר שמא יתקרר סמוך לחשיכה כו' ויחתה. ומ"ש רבינו וכן לא ימלא נחתום כו' אע"ג דאינם שוין בטעם האיסור מ"מ כיון דשוין לענין דינא מש"ה כתב וכן לא ימלא כו' וע"כ קאמר נמי בגמרא אחר דין דעססיות ותורמסין כיוצא כו' לא ימלא נחתום כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.