דרישה/אורח חיים/מז

דרישה ‏ אורח חיים מז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ועוד יש ברכה אחרת על התורה בא"י אמ"ה אשר בחר כו' ז"ל ר' יונה ד"ז פ"ק דברכות וכנגד אלו ג' ברכות תיקנו לומר בבוקר ג' ענינים מקרא דהיינו פרשת התמיד. משנה דהיינו איזהו מקומן. תלמוד דהיינו ברייתא דר' ישמעאל כו'. וברכת אשר בחר בנו שהיא מעולה שיש בה שבח לשי"ת ולישראל תקנו למקרא וברכת והערב למשנה וכו' וברכת לעסוק למדרש. ולדעת האומרים והערב בוא"ו אשתכח דאין כאן אלא ב' ברכות א' כנגד התורה שבכתב וא' כנגד התורה שבע"פ שהמשנה והתלמוד בכלל תורה שבעל פה וסגי להו בברכה אחת וק"ל עכ"ל. ולפי דבריו משמע שמברכין ברכת התורה קודם פרשת התמיד וכן מוכח מדברי רבינו ממ"ש ס"ס מ"ו שבסדודי אשכנז כתובין המה קודם פ' התמיד. וק' א"כ למה צריכין ללמוד אחר יציאת בהכ"נ מיד כדי לצאת בברכת אהבה רבה כמ"ש רבינו בסמוך כיון שכבר למדו אחר ברכת התורה פרשת התמיד ומשנה דאיזהו מקומן וצ"ל כיון שאומרים פ' התמיד ומשניות דאיזהו מקומן לשם חובה לשלם פרים שפתינו א"נ אינו מחשב ללימוד כמ"ש ב"י ג"כ על ק"ש שאינו מחשב ללימוד על אתר מה"ט. אבל נ"ל פשוט שלפי המנהג שלנו שאנו מברכין ברכת התורה מיד אחר ברכת אלהי נשמה ואומרים אחריה תורה פסוקי דברכת כהנים ומשניות דאלו דברים שאין להם שיעור וכמ"ש רבינו סוף סי' מ"ו שכך היה ג"כ מנהגו בוה אנו יוצאים וא"צ ללמוד אח"כ מיד אחר יציאת ב"ה. שוב מצאתי שכתב המרדכי ספ"ק דברכות ז"ל ובצרפת נהגו לומר פסוקי דברכת כהנים ומשנה דאלו דברים דאין להם שיעור ואלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם שהיא ברייתא מפני הירושלמי דבעי שילמוד על אתר [ר"ל מיד] והמרדכי מסיק התם דא"צ כדפרישית עכ"ל ור"ל שס"ל כר"י שדוקא ברכת אהבה רבה שלא נתקנה רק על ק"ש בעי שילמוד מיד אבל אחר ברכת התורה א"צ שילמוד מיד ויוצא בברכות שבירך קודם פרשת התמיד או אחר אלהי נשמה אף שאינו לומד מיד אחריה. ואנו יוצאים ידי כולם ומברכים אותם מיד אחר אלהי נשמה ואומרים אחריה כמנהג בני הצרפת ואין לשנות וק"ל: כתב הרשב"א בתשובה הא דאין מברכין ברכה אחר הלימוד כמו שאנו מברכין בבהכ"נ אחר קריאת התורה משום דאין מברכין אחר שום מצוה ושאני קריאת התורה שהיא תקנה ממשה ועזרא ועל התקנה מברכין לפניה ולאחריה כמ"ש במגילה והלל עכ"ל. וב"י תירץ דאפילו אם מברכין בעלמא אחר המצוה שאני הכא דמצות הגיות הלימוד היא ביום ובלילה ואין שעה שאינו חייב לעסוק בה מש"ה לא שייך לברך אחריה:

ב

ואם לומד מיד אחריה כו' עד והפסיק אח"כ בלימודו א"צ לברך וא"ת מ"ש מסוכה שאנו צריכין לברך על כל סעודה לישב בסוכה וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש עצמו דכל שעה אדם מחויב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלי הפסק אבל אכילה בסוכה יש שעה קבועה כו' עכ"ל ר"י הביא ב"י וכבר כתבתי בסמוך בשם ר' יונה והמרדכי שגם דעתן כן שא"צ לברך ללמוד על אתר אחר ברכות התורה עצמן. וא"ת למה אמרו בירושלמי על הנפטר באהבה רבה שצריך שילמוד מיד הרי לעולם הוא לומד מיד שהוא קורא ק"ש מיד אחר אהבה רבה די"ל דק"ש ותפלה לא חשיבי לומד לענין זה ודברי תחנונים ותפלה לחוד ודברי תורה לחוד וק"ש דברי תפלה הוא עיין בב"י שהאריך בזה ובסוף דבריו כ' וז"ל כן משמע ג"כ מדברי הרא"ש אבל מדברי רבינו נראה שהוא תופס עיקר דאין חילוק בין נפטר באהבה רבה בין בברכת התורה לעולם בעינן שישנה על אתר שהרי כתב או שבירך ברכת התורה והתחיל ללמוד והפסיק אח"כ בלימודו אינו צריך לברך כל היום ומשמע דמצריך ללמוד מיד דאל"כ לשמעינן שאע"פ שהפסיק בין ברכה לקריאה ויצא לעסקיו כשהוא בא ללמוד אינו צריך לחזור ולברך. ומכ"ש הוא שמעינן היכא דהתחיל ללמוד כו' וכן ביאר דבריו מהרר"י אבוהב ז"ל וכתב שלא נראו בעיניו דברי רבינו שהרא"ש לא אמר כן כו'. ולי נראה דרבינו נמי סובר שיש חילוק בין נפטר באהבה רבה למברך ברכת התורה דבנפטר באהבה רבה דוקא אמרו שצריך לשנות על אתר אבל בברכת התורה א"צ שהרי לא כתב דבעינן שילמוד מיד אחריה אלא בנפטר באהבה רבה אבל כשמברך ברכת התורה כתב והתחיל ללמוד ולא כתב מיד וה"ק אם נפטר באהבה רבה ולמד מיד או שבירך ברכת התורה והתחיל ללמוד בין סמוך בין מופלג והפסיק אח"כ בלימודו אינו צריך לברך כל היום ולא איצטריך לאשמועינן דבברכת התורה א"צ ללמוד מיד דמדלא כ"כ אלא גבי נפטר באהבה רבה משמע ממילא דבברכת התורה לא בעינן שילמוד מיד ואשמועינן דבין באהבה רבה בין בברכת התורה אם שנה והפסיק אינו צריך לחזור ולברך ול"ת די שתעלה לו ברכה לפעם ראשונה שילמוד אבל אם הפסיק יצטרך לחזור ולברך קמ"ל עכ"ל. וכתב עוד בב"י ז"ל וא"ת מ"ש מברכת המוציא ושאר ברכת המצות שאם הפסיק בין ברכה לאכילה צריך לחזור ולברך. וי"ל דשאני אכילה ועשיית המצות שאם רצה שלא לעשותן עד אחר שעה הרשות בידו כשמפסיק בין ברכה לאכילה או לעשיית המצוה נראה שאותה ברכה אינה חוזרת על אותו אכילה או אותה עשייה אבל ת"ת שחייב לעסוק בה תמיד כשמפסיק בין ברכה ללימוד לא הוה הפסק מאחר שבאותו הזמן שהפסיק היה מחויב ללמוד עכ"ל. כתב מורי אפילו נשים מברכין אותה דמצוה להם ללמוד המצות המחוייבות בהן ואפילו נכרי אמרו בע"ז נכרי העוסק בתורה טוב יותר מכ"ג ומתרצי התוס' שאיירי שעוסק בשבע מצות שנצטווה כו' עכ"ל מורי ז"ל:

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.