דברי יחזקאל (שינאווא)/פרשת ויגש
|
< הקודם · הבא > |
דברי יחזקאל (שינאווא)
פרשת ויגש
אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו יש לפרש דאדוני כיון להקב"ה ואמר להקב"ה אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב, היינו רצון מלשון (דברים כ"ה ז') ולא אבה יבמי. או אח היינו דביקות מלשון (מ"ק דכ"ב ע"ב) מאחין את הקרעים ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן היינו שיש לנו רצון זקן וישן נושן וילד זקונים קטן היינו מעשה ילדות שהם חטאת נעורים נתזקן אצלנו ועדיין לא תקנני החטאת נעורים ואחיו מת. היינו ואחיו הוא היצה"ר הוא מלאך המות הבוער בקרבנו. ויותר הוא לבדו לאמו. היינו שנותר זאת לבדו לעשות תשובה שנקרא אמא עילאה. ואביו אהבו. ואז כשיעשה תשובה ואביו שבשמים אהבו:
ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם וגו' כי למחיה שלחני אלקים לפניכם יל"פ עפ"י מאז"ל (ב"ר פל"ח) איך ועתה אלא תשובה. דהנה כשהאדם עושה תשובה אעפ"כ הוא מצר ודואג מאד על העבירה שעשה שאעפ"י שעשה תשובה מ"מ עבר על רצון הבורא ית"ש, לזה אמר ועת"ה. היינו אם עושים תשובה באמת אל תעצבו וגו' כי יש לחושוב שהעבירה ר"ל שעשה הי' לסבה. שכנודע שלפעמים איזה נשמה בעמקי ואינה יכולה לצאת משם ובסבת זה שעשה העבירה ר"ל הוציא הנ"ק משם. דכשחוזר בתשובה שלמה מוציא גם הקדושה שהי' מובלע שם וזהו כי למחי' שלחני אלקים לפניכם