גליוני הש"ס על הירושלמי/בבא מציעא/ב/ג
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים גליוני הש"ס
|
גליוני הש"ס על הירושלמי
בבא מציעא ב ג
פרק ב' ה"ג (ד' ב') כגון אהן קרפיפא של ג' בני אדם מכיון דלא ידע למאן מחזרה אין חייב להכריז פי' מפאת דהם עצמן מתייאשין דאם יתפוש האחד יאמר אני לא מצאתיו רק האחר וע"ז א"ר יוסי דאפי' הי' אדם מהלך אחורי ר' חלפתא ונפל מינייהו חד דינר ומצאו שלישי שהלך עמהן אין חייב להכריז ואין אומרים דשמא נפל מאתו שהלך אחורי ר' חלפתא והוא אין מתייאש שיכול לתפוש לזה ולומר וודאי אתה מצאתיו שאילו מצאו ר' חלפתא אדם גדול וחסיד כמוהו וודאי הי' מחזירו ואפי' אינו חייב מדינא להחזיר לא אמרי' כן רק זה יכול לדחותו ג"כ ולומר ר' חלפתא מצאו ולא מהני בזה חזקת אדם גדול ממילא אידך מתייאש ולכן אינו חייב להכריז וכזה ממש מצינו בבבלי סנהדרין פ"ח א' שנים שהיו עומדין ויצא חץ מביניהן והרג שניהם פטורין וא"ר יוסי אפי' אבא חלפתא מביניהן וברש"י אפי' אבא חלפתא ביניהן שהכל יודעין שהוא חסיד ולא זרקו לא מחייבינן לאידך משום האי חזקה ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |