גור אריה/שבת/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ר"ן
חידושי הר"ן
מהרש"ל
גור אריה
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
שפת אמת
מנחם משיב נפש
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


גור אריה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

גמ' מראות נגעים נגעים שנים. אף על גב דמראות לשן נקבה היא, דוקא לשון ריבוי מן מראות בא בו בלשון נקיבה, אבל היחיד בא בלשון זכר בכל מקום. וכיון שלשון יחיד בא בלשון זכר בא המספר שהאדם מונה אחד גם כן בלשון זכר לומר מראות נגעים שנים ולא שתים.

אבות מאי ניהו יציאות ויציאות כו'. וקשה, דבלאו הכי הוה ליה להקשות על מתניתין דשבועות יציאות שתים שהן ארבע, האיך מצינו שתים שהן ארבע לחיובא, דהא המקשה הוי בעי למימר דכלהו לחיובא. ויראה לומר דודאי היה המקשה סבר דחשיב חיובא ופטורא גם כן, ולא קשיא דלא הוי דומיא דמראות נגעים, כיון דלא מצינו בענין אחר שתים שהן ארבע רק בענין זה, שפיר קתני חיובא ופטורא אף על גב דלא דמי. ובלאו הכי צריך לומר כך, דהא כי מתרץ אבות תני תולדות לא תני ולא מקשה והא קתני מראות נגעים וקתני אבות וקתני תולדות ולא הוי דומיא[1], אלא היכי דאשכח שתים שהן ארבע בלאו תולדות קתני אבות ולא קתני תולדות, והיכי דלא אשכח שתים שהן ארבע רק בענין זה, שפיר (קתני חיובא ופטורא[2]) תנא אבות ותולדות ואף על גב דלא דמיא. וכך הוי אמרינן כיון דלא אשכחינן שתים שהן ארבע רק בענין מהן לחיוב ומהן לפטור לא קשיא מידי, אבל השתא דמתרץ אבות קתני תולדות לא קתני, מקשה שפיר והא דומיא דמראות נגעים קתני, ואם כן טפי הוה ליה למתני אבות ותולדות ולא ליתני יציאות כלל והוי דומיא דמראות נגעים דכולה לחיובא, דזה יותר נכון אף על גב דתנא אבות ותולדות, משיהיה שונה חיובא ופטורא דלא דמיין, דהא תולדות לא פטרי לגמרי עליה, בשלמא על מתניתין דשבועות אין להקשות מידי, דנוכל לומר דלא תני כלל בתולדות שבת שתים שהן ארבע דמה לי הוצאה ומה לי הכנסה, ולא נחשב זה שתים שהן ארבע בשום מקום, ואבות לא הוי רק יציאות, אבל כיון דאמרינן דתני אבות ותולדות בכאן, הוה ליה לשנות גם כן אבות ותולדות ולא לתני כלל יציאות. ומשני דאין הכי נמי, דבשבועות קתני חיובא והיינו כלומר הוצאות והכנסות, ומקשה והא יציאות קתני, וזה לא משמע הכנסה. ולפי פירוש זה לא צריך לדחוק כלל, ואתי שפיר הא דקאמר התם דלא עיקר שבת חיובי קתני ופטורי לא קתני, ולא קאמר דבשבועות דומיא דמראות נגעים קתני, רק דיותר מיסתבר למתני דומיא ממה שישנה דלאו דומיא, אבל היכי דלא מצי למתני רק בענין דלא הוי דומיא שפיר קתני אף על גב דלא הוי דומיא כלל כיון דהתנא (לא[2]) בעי למתני שתים שהן ארבע, ולכך הוצרך לומר דהתם לאו עיקר שבת אין צריך למתני כלל חיובא ופטורי. ומיהו נראה דבלאו הכי נמי ניחא כדבסמוך. ולפי זה יתורץ גם כן הא דמקשה מאי שנא וכו' ותימא, דמאי מקשה, דילמא הכי קאמר יציאות שבת שתים שהן ארבע בכל מקום בפנים ומבחוץ, ודוחק לפרש דמקשה דגבי שבת נמי הוה ליה למתני יציאות שבת שתים שהן ארבע ותו לא, וכי בשביל דתנא גבי שבת פירושא דמלתא קשה לו מה שהאריך התנא לפרש, ולכל הפחות הוה ליה לתרץ כך, הכא עיקר שבת פירושה הוא דמפרש למילתא התם דלאו עיקר שבת לא מפרש. אבל עיקר קושיא הוא כיון דקתני הכנסות גם כן גבי שבת, הוה ליה לשנות שם גם כן שהן שתים כולם לחיובא ולא הוה ליה למתני יציאות כלל, והמתרץ הבין הקושיא כמשמעה ותירץ שפיר. ואם תאמר ומתניתין דהכא איך נוכל לפרש הכל ביציאות, ונראה לומר דהוי מפרש יציאות שתים בפנים לחפץ שהוא בפנים שתים לחיוב אחד דעני ואחד דבעל הבית ושתים לפטור, ושתים שהן ארבע בחוץ לחפץ שהוא בחוץ, ולא קאי איציאות אלא אהכנסה, והכי קאמר יציאות שבת כמה הם שתים שהן ארבע והיינו כשהחפץ בחוץ, ושתים שהן ארבע מצינו גם כן כשהחפץ בפנים והיינו הכנסה, ולא קשיא מידי. ולכך לא בעי להוכיח מכאן דהכנסה התנא הוצאה קרי ליה משום דנוכל לומר כמו שפירשנוך ולא קשיא מידי.

חיובי קתני ופטורי לא קתני כו'. נראה דהוצרך להך טעמא ולא בעי למימר משום דבעי למתני דומיא דמראות נגעים דהוי לחיובא דמשום הך טעמא לא הוי למתני חיובא בלבד, דיותר מיסתבר למתני דומיא דשבת דהכא דהכל מילי דשבת וכדמקשה מאי שנא הכא וכו', ויותר לא הוה ליה למתני כלל התם יציאת שבת אם על כל פנים צריך למתני דומיא דמראות נגעים, דמאי אילמא דקתני דומיא דמראות נגעים ולא קתני דומיא דיציאות שבת דהכא, ולכך צריך לומר כיון דלא הוי התם עיקר שבת לא צריך למתני חיובא ופטורא.

חיובי מאי ניהו יציאות תרתי הויין. יראה פירוש חיובי מה ניהו יציאות, כלומר יציאות גמורות דהיינו שהיה כאן עקירה והנחה והווין תרתי.



שולי הגליון


  1. עיין בתוספות (ד"ה התם) שתירצו קושיה זו, "דלא דמי דתולדות דנגעים כתיבי ותולדות דשבת לא כתיבי".
  2. 2.0 2.1 הקטע המוסגר אינו מן העניין, ובמהדורת מכון ירושלים נמחק על פי כת"י.
מעבר לתחילת הדף