בית נתן/ברכות/כא/ב
דאתחיל בה אימא ליגמרה צריכה:
וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת ואתיא עדה עדה עד מתי לעדה הרעה הזאת מה להלן עשרה אף כאן עשרה (גי' זו היתה ג"כ לפני רש"י בסנהדרין ע"ד ע"ב וע"ש ברש"י להלן במרגלים וכונתו על גי' זו וכן הוא הגי' לפנינו במגילה כ"ג ע"ב) דכולי עלמא מפסיק לא פסיק איבעיא להו מהו להפסיק ליהא שמיה רבא מברך כי אתא וכו':
סמוכין בכל התורה ובמשנה תורה דריש ובכל התורה מנ"ל דלא דריש דתניא ב"ע אומר נאמר כאן מכשפה וכו' סמכו ענין לו מה שוכב עם בהמה:
אוב וידעוני בכלל המכשפים היו וכו' מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשף בסקילה ובמשנה תורה מנ"ל דדריש דתנן ר"א אומר וכו':
כנף שראה אביו מעולם לא יגלה בנו וממאי דבאנוסה כתיב דסמיך ונתן האיש השוכב עמה וגו' אין במשנה תורה דריש והני סמוכין מיבעי ליה לאידך דריב"ל דאמר כל המלמד כו' כאלו קבלה מהר סיני כתיב הכא והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב ורמינהו זב שראה קרי ונדה שפלטה ש"ז המשמש' שראתה נדה צריכין טבילה וכו':
אבל ב"ק גרידא הכי נמי דמחייב וכי תימא ר"י בעל קרי גרידא נמי פטר והאי דקתני זב שראה קרי להודיעך כחן דרבנן אימא סיפא המשמשת וראתה נדה צריכה טבילה משמשת מאן קתני לה אילימא רבנן השתא זב שראה קרי דמעיקרא לאו בר טבילה הוא מחייבי רבנן משמשת וראתה נדה דמעיקרא בת טבילה היא לא כל שכן אלא לאו ר' יהודה היא וטעמא דראתה הא לא ראתה מחייבת לא תימה מברך אלא מהרהר וכו':