בית נתן/ברכות/ו/ב
ואין נוגה לו יבטח בשם ה' וישען באלהיו אם לדבר וכו':
נוגה לו מ"ט אין נוגה לו משום דהוה:
אומרים עליו:
דקבע מקום לתפלתו:
לדעת את ה' א"ר זביד:
ואפילו בשבת אנא נמי רהיטנא א"ר זירא איגרה דכלה דוחק' אמר אביי אגרא דפרקא רהטה[1] אמר רבא אגרא דשמעתא סברא אגרא דבי טמייא שתיקותא אמר רב ששת אגרא דתעניתא צדקתא אגרא דהספדא דלויי אגרא דבי הילולא מילי א"ר חלבו אמר רב הונא המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכון כרום זלות לבני אדם (וגי' זו יותר נכונה מהכתוב בספרים שלנו שלא נזכר כ"א רישא דקרא ולא יש שם שום רמז שמדבר בענין תפלה אבל מסיפא דקרא כרום זלות לבני אדם דרשו לקמן אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ופירש"י כגון תפלה מוכח שפיר):
חלף אליהו אידמי לי' (וכן הוא הגי' בספרי' שלנו אבל יותר נראה גי' רש"י חלף ההוא טייעא ונראה מדבריו דל"ג כגי' הס' אליהו וטעמו נראה דאע"ג דנקרא רשע לאו בר מיתה הוא ותו דאליהו לאו מלאכה דמותא הוא ותו דאי אליהו לא הוה קאמר קמי מרך אלא סוחר ערבי ממש ונתקנא בדבר בס' למנצח לדוד במאמר עיסה קושיית דף יו"ד):
אמרו ליה רבנן לרב ביבי ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן מאי כרום וכו':
פניו משתנות ככרום מאי כרום כי אתא (וכך מוגה בס' חכמת מנוח[2]) וכיון שהחמה זורחת עליו וכו':
ואמר ר' חלבו לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא (עיין בס' זהב שיבה דמקשה לפי נוסחתינו בגמ' שלא יאמר מעשה כשפים היכי מוכח מהאי קרא ועש"ב) ר' נתן אומר אף בתפלת ערבית שנא' וכו' רנב"י אמר אף בתפלת שחרית שנאמר וכו' אמר ר' חלבו אמר רב הונא וכו':
רואים את הקולות ואת הלפידים הנהו קולות קודם מתן תורה הוו (כתוב בס' אלפי מנשה וז"ל עיין רש"י שמפרש דרך דרש ולי נראה דה"פ דלא חשיב אלא אותן קולות דכתיבי קודם מ"ת שהתורה ניתנה בה אבל מאי דכתיב אחר מ"ת לא חשיב דמאי דהוה הוה ע"כ ורש"י פי' כך עפ"י גרסתינו אותן קולות דקודם מתן תורה הוו היינו הנך דאיירי בהו לעיל ופירוש הרב אלפי מנשה יתכן מאד לפי גרסת כ"י הנהו קולות קודם מתן תורה הוו ור"ל הא דאמרינן דעובר בה' קולות היינו שמחשב דוקא הנהו קולות קודם מתן תורה וד"ל):
ר' יוחנן אמר כאלו בנה:
יראת שמים סוף דבריו נשמעים שנא' וכו' מאי כי זה כל האדם אמר ר"א כל האדם[3] כולו לא נברא וכו' ר' אבא בר כהנא אמר וכו' שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה וכו' (וכמו דאיתה בשבת ג"כ שמעון בן עזאי וכמו שהגיה הגאון ר"י פיק עה"ג ובס' מראה אש כתוב נ"ב עיין במס' אבות רפ"ד בברטנורא וצ"ע וכפי' גי' הכ"י אין כאן צ"ע):
ולא החזיר לו עליו הכתו' אומר גזלת העני בבתיכ':
- ↑ עי' תו' הרא"ש (דק"ס) שהק' לגי' דילן דר"ז גופיה קאמר לעיל דמחללי שבתא ועתה קאמר שהוא עיקר השכר, ולגי' זו לק"מ דאביי הוא דאמר דעיקר השכר הוא הריצה ולא ר"ז.
- ↑ "שנא' כרום זלות לבני אדם" ליתא, וכן ליתא בילקוט שם ובאמת הוא קשה להבינו והגמ' אייתי לדר' יוחנן ור"א לפרושי מאי כרום (דק"ס).
- ↑ וגי' ישרה היא וכ"ה בע"י בשבת ל' ב'. ובאה"ת ליתא "אמר הקב"ה" וכן ליתא בשבת שם (דק"ס).