ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פרשה/ל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג פרשה ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והאונס. והמפתה בהנכיל. מוציא דבה לענוש. פרשת אונס ופרשת מפתה לענין תשלומי חמשים כסף קנס. ופרשת מוציא שם רע לענין תשלומי מאה כסף קנס ולמלקות כדכתיב ויסרו אותו וגו'. וכמו שאמרו בספרי (תצא) ובפ"ד דכתובות (מ"ו ע"א) עיי"ש. ומנאום ג"כ הבה"ג וסייעתו ז"ל במנין הפרשיות שלהם. שהן מצות המוטלות על הצבור והב"ד. וגם הרמב"ם וסייעתו ז"ל מנאום במנין העשין. אבל רבינו הגאון ז"ל לשיטתו אזיל. ומונה אותן במנין הלאוין כמו כל העונשין וכל כיו"ב. וכמו שנתבאר בפתיחה להעונשין (סימן ה') ובפתיחת הפרשיות עיי"ש. וזו היא ג"כ שיטת הבה"ג וסייעתו ז"ל. ובאונס ובמוציא שם רע איכא ג"כ לאוין המוטלין על היחידים. וכבר נמנו לעיל במנין הלאוין (ל"ת רע"ו רע"ז) עיי"ש. ושם נתבאר ג"כ מה שלא מנה רבינו הגאון ז"ל עשין דולו תהיה לאשה ומהר ימהרנה לו לאשה במנין העשין עיי"ש. וגם באזהרותיו שע"פ עשה"ד מנה רבינו הגאון ז"ל פרשיות הללו. פרשת אונס ומפתה (דבור לא תנאף) ופרשת מוציא ש"ר (דבור לא תשא). ודבריו שם צריכין ביאור. וכבר ביארנום שם במנין הלאוין עיי"ש:

וגם הר"ש הגדול ז"ל באזהרות אתה הנחלת מנה שלש מצות אלו. אלא שדבריו ז"ל צ"ע במש"כ שם במוציא שם רע ומשים עלילות לענשו בממון עיי"ש. דקדק בלשונו בממון דוקא. ומשמע דס"ל דליכא במוציא ש"ר אלא עונש ממון מאה כסף בלבד. וזה תמוה מאוד דהא מילקא נמי לקי מדכתיב ויסרו אותו וגו'. וכמבואר בהדיא בספרי ובתלמודין (בכתובות שם). ובירושלמי (כתובות שם). ובתוספתא (פ"ב דערכין). וגם בתרגום יונתן עיי"ש. וכן כתב בפסיקתא זוטרתא (פ' תצא) ויסרו אותו במכות עיי"ש. אבל נראה שדבריו נכונים. דכיון דאמרינן התם בכתובות אזהרה למוציא שם רע מנ"ל ר"א אומר מלא תלך רכיל עיי"ש. וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסה"מ (לאוין ש"א). ובחבורו הגדול (פ"ג ה"א מהלכות נערה בתולה) עיי"ש. ובסמ"ג (עשין נ"ה) ובחנוך (מצוה תקנ"ג) עיי"ש. והרשב"ץ ז"ל (זה"ר. לאוין סי' ל"ב) עיי"ש. ואע"ג דשם בכתובות פליג רבי נתן עלי' דר"א. וס"ל דאין מוציא שם רע בכלל אזהרה זו. ואזהרת מוציא ש"ר לא נפק"ל אלא מדכתיב ונשמרת מכל דבר רע עיי"ש. מ"מ נקטו כולם אזהרת מוציא ש"ר מלאו דלא תלך רכיל. וכבר הרגיש בזה בכ"מ (בהלכות נע"ב שם) מנ"ל להרמב"ם ז"ל הכרעה זו כר"א ושלא כר"נ. אבל מש"כ שם בזה אין דבריו מספיקים עיי"ש. וגם הרמב"ן ז"ל בלאוין מחודשים שלו (מצוה י"א) מנה לאו דונשמרת מכל דבר רע לענין אחר עיי"ש ובזה"ר להרשב"ץ ז"ל (לאוין סי' ס"ה). ומבואר דס"ל ג"כ דנקטינן כר"א ושלא כר"נ עיי"ש בדבריו. וגם מדברי הרמב"ם (הלכות סנהדרין פכ"א ה"א). ומדברי הסמ"ג (עשין ק"ו) מתבאר דס"ל דנקטינן בזה כר"א ולא כר"נ עיי"ש. ולשיטתייהו אזלי. אבל מדברי הסמ"ק (סי' רכ"ד) מתבאר דנקט עיקר כר"נ דלא תלך רכיל הוא אזהרה לב"ד שלא יהא רך לזה וקשה לזה עיי"ש. ולפי הנראה דלהכי נקטו רוב הראשונים ז"ל לעיקר כר"א לגבי ר"נ משום דר"א הוא מארי' דגמרא טפי מר"נ האמורא בר פלוגתי' כידוע. ואכמ"ל בזה יותר. וכיון דמלקות דמוציא שם רע היא משום לאו דלא תלך רכיל. הרי כבר מנה באזהרות אתה הנחלת לאו זה דלא תלך רכיל עיי"ש. והמלקות לא הוצרך למנות עוד כמו שלא מנה מלקות דשאר חייבי לאוין שבמלקות משום שכבר מנה שם פרשת מלקות. שכוללת עונשי מלקות של כל חייבי לאוין שבמלקות. כמו שעשו כל שאר הראשונים ז"ל מוני המצות בענין זה. וגם עיקר מלקות של מוציא שם רע דנפק"ל מדכתיב בי' ויסרו אותו לא נפק"ל דהיינו מלקות אלא בגזירה שוה מפרשת מלקות כמבואר בכתובות שם עיי"ש. וא"כ אין זה אלא גילוי דגם הוא הו"ל בכלל פרשת מלקות. והרי כבר מנה באזהרות שם פרשת מלקות. והילכך לא מנה כאן במוציא ש"ר אלא עונש מאה כסף קנס. ודבריו מדוקדקים היטב במש"כ ומשים עלילות לענשו בממון. דרק עונש זה הוא שהוצרך למנות ולא עונש מלקות. ועי' מה שביארנו בענין זה בפתיחת העונשין (סי' ג' ד' ה').

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.