ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פרשה/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג פרשה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

צבאם וכו' מחניהם מקדשים. כתיב (פרשת תצא) ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגו' ויתד תהיה לך וגו' כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך וגו' והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו'. ונראה דס"ל לרבינו הגאון ז"ל שלא בא בזה הכתוב אלא לצוות על קדושת המחנה בעת מלחמה. כפשטי' דקרא דכתיב כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך וגו'. ומה שאמר הכתוב ויד תהיה לך וגו' ויתד תהיה לך וגו'. אין זה אלא כדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על כל כיו"ב. כדמסיים קרא והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. היינו כל דבר מגונה שהוא נגד קדושת וכבוד המקום של המחנה. ולפ"ז יד ויתד אינם נמנין בפ"ע. דלא נקטינהו קרא אלא לפרש ענין המצוה ולדוגמא לכל כיו"ב. וכן מתבאר מדברי רבינו הגאון ז"ל באזהרותיו שע"פ עשה"ד (דבור זכור) שכתב שם וז"ל יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד. עכ"ל. ומש"כ מהאבד רצה לומר שלא יהיה גורם בכך כליון ואבדון לכל המחנה כדכתיב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. וזהו ג"כ מה שכתב כאן צבאם בסוד קדושים רבה. כלומר צבאם הוא בחבורת הקב"ה וכל קדושיו עמו ברב קדושתם. מלשון בסודם אל תבא נפשי. שתרגם אונקלוס באתכנשיהון. וכן פי' הראב"ע. ז"ל שם שהוא כמו בקהלם. מלשון בהוסדם יחד (תהלים ל"א) עיי"ש. וכן תרגם יונתן (ירמי' ו' וט"ו) סוד סיעה. ועי' שם רד"ק ובערוך להר"ש פרחון (ערך סוד). ולזה מצוה להם להיותם מקדשים ומכבדים את מחניהם:

ומשום שאזהרת הכתוב והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר. ודאי אין ביד היחיד לקיימה. ואילו לא הזהיר הכתוב אלא שלא לזלזל בקדושת וכבוד המחנה. ודאי היתה מצוה זו מוטלת על כל יחיד ויחיד לעצמו. שלא יעשה דבר שהוא נראה כזלזול בקדושת וכבוד המחנה. אבל מאחר שהזהיר הכתוב והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר. ע"כ אין האזהרה מוטלת אלא על הצבור כולו שבידם המשרה להעמיד שומרים להשגיח על הדבר כראוי ולהנהיג בכך את כל מחנות הצבא בע"כ. ולזה אין מקום מצוה זו אלא במנין הפרשיות. והנה מלשון רבינו הגאון ז"ל שכתב מחניהם מקדשים ומכבדים. משמע דכוונתו למנות בזה הלאו של לא יראה בך ערות דבר. שכולל כל דבר של בזיון וזלזול בכבוד המחנה. ומשום שהלאו הזה מברר ענין המצוה בביאור יותר מהעשה דוהיה מחנך קדוש. לכן הלאו הוא שבא במנין ולא העשה. וכשיטתו בכל כיו"ב כמו שנתבאר במבוא (סי' ז' שורש ו') עיי"ש. וגם הבה"ג ז"ל וסייעתו מנו לאו זה אלא שמנאוהו במנין הלאוין המוטלות על כל יחיד. ומתבאר מזה דס"ל שהוא אזהרה המוטלת על כל יחיד. וזהו כמו שביארו הרא"ם ז"ל (ביראים סי' י"ב) והסמ"ק (סי' פ"ג) ע"פ הסוגיא דפ"ג דברכות (כ"ה ע"ב) עיי"ש. אבל דעת רבינו הגאון ז"ל דההיא אינה אלא אסמכתא בעלמא. ומדבריהם. דקרא במלחמה הוא דמיירי וכמו שביארנו. וזו היא ג"כ דעת הרמב"ן ז"ל (פרשת תצא) ובסה"מ (לאוין המחודשים לדעתו מצוה י"א) עיי"ש. ושם העלה כן גם בדעת הבה"ג. אלא דלפי מה שביאר שם היא מצוה המוטלת על היחידים עיי"ש בדבריו. ובודאי שכן מוכרח להבה"ג וכמשכ"ל. ועי' ג"כ מה שביארנו בזה לעיל (לאוין ד') עייש"ה. עוד מנה הבה"ג בזה מנין העשין עשה דויתד תהיה לך וגו'. ונראה שכולל בזה גם עשה דויד תהיה לך. וכדעת הסמ"ג (עשין קי"ט) ששתיהן מצוה אחת הן עיי"ש. ושלא כדעת הרמב"ם ז"ל שמנה שתיהן (עשין קצ"ב קצ"ג) עיי"ש. וכל זה שלא כשיטת רבינו הגאון ז"ל כמו שנתבאר. ועי' ג"כ מש"כ בזה הרשב"ץ ז"ל (בזה"ר לאוין סי' ס"ה). ואין להאריך בזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.