ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קכד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קכד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתי החבתים. מצוה על הכה"ג להקריב בכל יום בבוקר ובערב מנחה ונקראת בקרא מנחת פתים. כדכתיב (בפרשת צו) מנחת פתים תקריב וגו'. ובדברי רז"ל נקראת חביתי כה"ג. משום דכתיב בה על מחבת בשמן תעשה וגו'. ולזה קראה רבינו הגאון ז"ל כאן פתי החביתים. והוא לשון מורכב משניהם מלשון תורה ומלשון חכמים. ומצוה זו מנאוה הבה"ג לפי הנוסחא שלפנינו וכן כל הנמשכים אחריו. וגם הרמב"ם (עשין מ') וכל הנמשכים אחריו מנאוה. אבל בה"ג נוסחת כת"י רומי ליתא. והוא תמוה. ובלתי ספק הוא ע"פ השמטת המעתיק. ואמנם יש כאן מקום עיון לכאורה. לפי המבואר בספרא (פרשת צו פ"ג) מדכתיב זה קרבן אהרן ובניו דבניו היינו כהנים הדיוטים. דגם כהן הדיוט ביום שמתחנך לעבודה מקריב עשירית האיפה. ואמרינן התם הא מה אני מקיים בניו אלו כהנים הדיוטים שאם הי' כהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית האיפה משלו ועובדה בידו אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבד עד שלא הביא עשירית האיפה משלו עבודתם פסולה עיי"ש. וכן מבואר בגמרא (פרק התכלת נ"א ע"ב) דתניא זה קרבן אהרן ובניו וגו' אהרן בפ"ע ובניו בפ"ע אלו כהנים הדיוטות עיי"ש. ועוד דרשו שם לקמן (בפרק התודה ע"ח ע"א) מדכתיב זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו דגם ביום שנמשח לכהן גדול חייב להביא עשירית האיפה לחינוכו בכהונה גדולה. ולזה אמרינן התם דכהן גדול המתקרב תחילה לעבודה ועדיין לא עבד עבודה כשהי' כהן הדיוט צריך להקריב שלשה עשרונות האיפה אחד לחינוך תחילת עבודתו ואחד לחינוכו בכהונה גדולה ואחד להמשחו עיי"ש. וכן פסק הרמב"ם (סוף פ"ה מהלכות כלי המקדש) עיי"ש. וא"כ יש כאן שלש מצות. ואמאי לא מנאן רבינו הגאון ז"ל אלא במצוה אחת. ובשלמא להבה"ג וסייעתו ז"ל. וכן להרמב"ם וסייעתו ז"ל. דדרכם בכל כיו"ב בכמה פרטים שנאמרו במצוה אחת שאינן נמנין אלא אחת. הכי נמי נכללו כאחת. דעל כולם נאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ביום המשח אותו וגו'. ולזה לטעמייהו אין כאן אלא מצוה אחת. אבל לרבינו הגאון ז"ל דבכל כיו"ב בין בלאוין ובין בעשין דרכו למנות כל פרט ופרט מצוה בפ"ע הי' לו למנות כאן שלש עשין מיוחדות בפ"ע. וכן יקשה לדעת הסמ"ג והרמב"ן ז"ל שדרכם למנות ג"כ כל פרט בפ"ע במנין הלאוין. וכן במנין העשין. ועי' מש"כ הרשב"ץ ז"ל (עשין סי' כ"ד) ובדרך מצותיך (סוף ח"א) עייש"ה. איך שיהי' עכ"פ לדעת רבינו הגאון ז"ל ודאי קשה טובא לכאורה. ומיהו נראה דאפי' לדעת רבינו הגאון ז"ל אין הפרטים נמנין כל אחד בפ"ע אלא דוקא כשמפורשים בהדיא בקרא. משא"כ כאן דלפום פשטי' דקרא אין לנו אלא מנחה אחת לכהן גדול להקריבה בכל יום כדמפרש קרא בתר הכי דכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה חק עולם וגו'. ומאי דכתיב זה קרבן אהרן ובניו לפום פשטי' דקרא אין זה אלא לומר דגם בניו כשימשחו לכה"ג אחריו יקריבוה כמו אהרן. אלא דמריבויא דקרא מרבינן גם לכהנים הדיוטות ולכה"ג בחינוכן מתחילה לעבודתם. וכמבואר במנחות (פרק התכלת) ובספרא שהבאתי. דרק מייתורא דקראי נפק"ל. ולהכי אין זה אלא כגילוי מילתא דגם זה הוא בכלל המצוה. ואין נמנין כולן אלא מצוה אחת. ובזה אפשר ליישב גם דעת הסמ"ג והרמב"ן ז"ל. אלא שאין נראה כן מדברי הרמב"ן ז"ל (בריש שורש שני) עיי"ש היטב ובמש"כ הרשב"ץ ז"ל בזה"ר (עשין סי' כ"ד). ועכ"פ כן נראה ברור ומוכרח לדעת רבינו הגאון ז"ל. ולהכי סתם וכתב פתי החבתים. כדי לכלול כולן. אבל באזהרותיו אשר על סדר עשרת הדברות (בדבור כבד) לא הזכיר אלא חביתי כה"ג בלבד עיי"ש. ועי' מה שכתבתי בזה לקמן במנין הפרשיות (פרשה מ"ט):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.