ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/כט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחי אחיך עמך. הבה"ג וכל סייעתו ז"ל מנו עשה זו. אבל הרמב"ם ז"ל לא מנאה אלא כללה במ"ע דצדקה (עשין קצ"ה). וכבר השיג עליו הרמב"ן ז"ל בהשגותיו (בעשין הנוספות מצוה ט"ז) עיי"ש. אלא שדברי הרמב"ן ז"ל שם תמוהים שהחליף עשה דוחי אחיך עמך בעשה דוחי עמך האמורה אצל גר תושב. ואולי נוסחא אחרת היתה לו בדברי הרמב"ם ז"ל. דלפי הנוסחא שלפנינו בסה"מ להרמב"ם שם. רק עשה דוחי אחיך עמך שאצל ישראל כלל הרמב"ם בעשה דצדקה. ולא עשה דוחי עמך כמש"כ הרמב"ן שם. אלא שראיתי להרמב"ם ז"ל בחבורו הגדול (ריש פ"ז מהלכות מתנות עניים) שמבואר בדבריו דמלבד עשה דוחי אחיך עמך כולל ג"כ עשה דוחי עמך בכלל עשה דצדקה עיי"ש בדבריו. ואפשר שמזה הבין הרמב"ן דכוונת הרמב"ם בסה"מ שם לכלול גם עשה זו בעשה דצדקה. שהרי באמת לא מנה הרמב"ם בסה"מ גם עשה זו במספר העשין בפ"ע. ואכמ"ל בזה. ויתבאר עוד לפנינו בזה:

והנה כבר נתבאר אצלנו (לעיל עשה כ"ה) דלדעת רבינו הג' ז"ל עשה זו מלבד מה שכוללת מצות החזרת רבית קצוצה כדדרשו (בפרק איזהו נשך) אהדר לי' כי היכי דניחי עמך כוללת נמי מצות הלואת עני. וכדעת השאילתות שהבאתי לעיל שם. ובפ"ט דנדרים (ס"ה ע"ב) תנן ועוד אמר ר"מ פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרין לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום וכו' וחי אחיך עמך שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו וכו'. ובגמרא אמרינן עלה נימא כל דמעני לאו עלי נפיל מאי דמטי לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסנא לי'. א"ל אני אומר כל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחילה עיי"ש ובמש"כ הראשונים ז"ל שם. מבואר מזה דדריש מצות צדקה מקרא דוחי אחיך עמך. וזה מסייע להרמב"ם ז"ל דאין זו עשה בפ"ע. אלא היינו מ"ע דצדקה. אבל נראה דאין זה מוכרח דאפשר לומר דמאי דתנן שמא יעני וכו'. לאו על קרא דוחי אחיך עמך קאי. אלא מילתא באנפי נפשה היא. לומר דגם במצות צדקה פותחין לו שמפורשת בקרא דפתוח תפתח וגו'. ויש בה לאו דלא תאמץ את לבבך וגו'. ומשום דמצות צדקה ידועה לכל לא הוצרך לפרש כמו אינך קראי דאזיל וחשיב במתניתין. ובאמת שכן משמע מפירש"י שם עייש"ה. אם כי שאר ראשונים שם לא פירשו כן עיי"ש. וראיתי במאירי שם שהעתיק בלשון המשנה או שמא יעני וכו' עיי"ש. ולפ"ז הדבר מבואר כדכתיבנא דמילתא באנפי נפשה היא ולא קאי אקרא דוחי אחיך עמך. אלא דהרב המאירי ז"ל גופי' שם לא פירש כן אלא כדפירשו שאר ראשונים שם עיי"ש. ואין להאריך בזה:

וראיתי לרבינו יונה ז"ל בשערי תשובה (שער שלישי סי' ס"ז) שכתב וז"ל השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וגו'. למדנו מזה כי הנמנע מלהלוות לעני עובר בשני לאוין שהם השמר פן. ואם לעת אשר קרבה שנת השבע הוזהרנו שלא נחדול מלהלוות מיראת דבר השמיטה. אף כי בזמן שלא יפסיד חובו כי יגדל חטא הקופץ ידו מלהלוות וכו' עכ"ל עיי"ש. ולפ"ז לא הי' לו לרבינו הגאון ז"ל למנות עשה דוחי אחיך עמך. שהיא אזהרה להלואת עני לדעת רבינו הגאון ז"ל כמשכ"ל. אחר שכבר מנה במספר הלאוין לאו דהשמר לך פן וגו'. ואיפכא לא תקשה. שכבר ביארנו לעיל (עשה כ"ה) דנראה דבקרבה שנת השמיטה ליכא עשה דהלואת עני. וכנראה ג"כ מדברי רבינו יונה ז"ל גופי' שם שרמז לסברא זו. אבל לאידך גיסא קשה דאחר שמנה הלאו אין לו למנות העשה לפי דרכו ז"ל. ואף דאכתי צריך למנות העשה משום שנכלל בה המצוה להחזיר רבית קצוצה. מ"מ לפי המבואר באזהרות רבינו הגאון שעל סדר עשרת הדברות. שהבאתי לעיל (עשה כ"ה). שמנה מצות הלואת אח ולא מנה עשה דוחי אחיך עמך. דמבואר מזה דס"ל דהיינו הך. דגם עשה דוחי אחיך עמך לא באה אלא להזהיר על מצות הלואת אח וכמשכ"ל. וא"כ ע"כ צ"ל דמאי דדרשינן מינה להחזיר רבית קצוצה. היינו משום דכיון דמצות עשה היא להלוות בחנם לאחיו. שמעינן נמי מינה שאם עבר ולקח רבית בעד הלואתו חייב להחזיר ללוה כדי שתהא הלואת חנם. דאל"כ עובר בעשה זו. והיינו דאמרינן התם אהדר לי' כי היכי דליחי בהדך. כלומר החזיר לו אם לקחת רבית כי היכי דליתקיים העשה וחי אחיך עמך. דשמעינן מינה דמצווה ועומד להלוותו בחנם. וא"כ כיון דמאזהרה דהשמר לך פן יהי' דבר עם לבבך וגו' שמעינן אזהרה שלא למנוע מלהלוות בחנם. דאל"כ עובר בלאו. שוב לא הי' לו לגאון למנות העשה דוחי אחיך עמך. דהרי מזה גופא שמעינן נמי חיובא דהחזרת רבית וכמו שנתבאר:

מיהו נראה דאין דברי רבינו יונה ז"ל מוכרחים. ואפשר דרבינו הגאון ז"ל לא ס"ל הכי משום דאפשר לומר דאע"ג דליכא מצוה להלוות בחנם. מ"מ הזהיר הכתוב השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע וגו'. משום שאם נמנע מלהלוות מיראת השמיטה. הרי זה כמורד במצות השמיטה ומבקש תחבולות להנצל ממנה. וא"כ אין לנו מהך קרא אזהרה למניעת הלואה. אי לאו דגלי קרא עשה דוחי אחיך עמך. ובאמת דיש לתמוה לסברת רבינו יונה ז"ל מדתניא במכילתא אם כסף תלוה חובה. אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל והעבט תעביטנו. והשתא היכי ס"ד לומר רשות. הרי מוזהר ועומד בלאו דהשמר לך פן וגו' שלא למנוע מלהלוות לישראל. אלא ודאי מוכרח מזה דלא שמענו מלאו זה אלא דוקא אזהרה למונע מלהלוות מחמת יראת השמיטה. אבל על מניעת הלואה בעלמא ליכא אזהרה זו מטעם שביארנו. ויש לדחות ואין להאריך בזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.