ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/לט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג TriangleArrow-Left.png לא תעשה TriangleArrow-Left.png לט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וגם משפט. והכר פנים. וקחת שוחד לאבדון. שלשה לאוין אלו סמוכים זה לזה (בפרשת שופטים). דכתיב לא תטה משפט. לא תכיר פנים. ולא תקח שוחד וגו'. והנה בהטיית משפט יש עוד שני לאוין. האחד (בפרשת משפטים) דכתיב לא תטה משפט אביונך בריבו. והשני (בפרשת תצא) לא תטה משפט גר יתום. וכל שלשה לאוין אלו בהטיית משפט מנאום הבה"ג וסייעתו ז"ל מלבד מה שמנו ג"כ לאו דלא תעשו עול במשפט. שמנה רבינו הגאון (לקמן לאו מ"ב). אבל הרמב"ם ז"ל לא מנה אלא לאו דלא תעשו עול במשפט (בלאוין רע"ג) ומנה (בלאוין רע"ח) לאו דלא תטה משפט אביונך. וביאר שהוא אזהרה שלא להטות משפט הרשע שהוא אביון במצות. כדדרשינן במכילתא משפטים. ומנה (בלאוין ר"פ) לאו דלא תטה משפט גר יתום. וביאר שם שהמטה משפט אחד מישראל עובר בלאו אחד. מדכתיב לא תעשו עול במשפט. ואם הוא גר עובר עליו בשני לאוין לא תעשו עול במשפט. ולא תטה משפט גר. ואם הוא גר יתום עובר בשלשה לאוין. לא תעשו עול במשפט ולא תטה משפט גר יתום עיי"ש. וכן כתב בחבורו הגדול (סוף פ"כ מהלכות סנהדרין) עיי"ש. אבל לאו דלא תטה משפט לא הזכיר כלל. וכן הוא בחינוך (מצוה פ"א רל"ג תק"צ). וכן הוא בזה"ר להרשב"ץ ז"ל (לאוין סי' כ"ז) עיי"ש. אבל הסמ"ג (לאוין ר"ה ר"ו) ובסמ"ק (סי' רל"ה) כתבו דהמטה משפט אחד מישראל עובר בשני לאוין לא תעשו עול במשפט ולא תטה משפט. ומ"מ לא מנו שני לאוין אלו אלא במצוה אחת עיי"ש. ובספרי (פרשת תצא פיסקא רפ"א) אמרינן לא תטה משפט גר יתום מה אני צריך. והלא כבר נאמר לא תטה משפט. מלמד שכל המטה דינו של גר עובר בשני לאוין עיי"ש. וזה מבואר דלא כהרמב"ם וסייעתו. ולא כהסמ"ג וסמ"ק. דלהרמב"ם וסייעתו ז"ל הנך שני לאוין הם לא תעשו עול במשפט ולא תטה משפט גר. ולהסמ"ג וסמ"ק יש בגר שלשה לאוין. לא תעשו עול במשפט. ולא תטה משפט. ולא תטה משפט גר. אלא שכבר עמדו בכל מה שנוגע לדברי הרמב"ם והסמ"ג בזה הר"ב מל"מ (בדרך מצותיך ח"ב) וביותר הר"ב כנה"ג בדינא דחיי (לאוין ר"ה ר"ו) עיי"ש בדבריהם. ולכן אין להאריך בזה:

אבל רבינו הגאון ז"ל בזה לשיטתו אזיל. ולא מנה בהטיית משפט אלא לאו אחד בלבד. דהיינו לאו דלא תטה משפט הכולל כל ישראל כולם. עשיר עני ואביון גר ויתום. ובשאר לאוין האמורים בזה דליכא נפקותא אלא כדי לעבור בשנים ושלשה לאוין אין זה ענין למנין המצות לפי דרכו ז"ל. ואינו מונה אלא הלאו הכללי הכולל כולם. ומה שמנה לאו דלא תעשו עול במשפט. היינו משום דלא ס"ל כדעת הרמב"ם וסמ"ג ושאר ראשונים שהוא אזהרה למטה משפט. אלא הוא אזהרה לעינוי הדין. וענין אחר הוא לגמרי. וכמו שביארנו לעיל (עשין כ"א) עיי"ש היטב בכל מש"כ שם בזה. ונראה דזו היא דעת הבה"ג וסייעתו ז"ל שמנו ג"כ לאו דלא תעשו עול במשפט. אע"פ שמנו ג"כ כל הלאוין שנאמרו בהטיית משפט. ולא כמש"כ הרא"ם ז"ל (ביראים השלם סי' קצ"ד) דלאו דלא תעשו עול במשפט הוא בכלל לאו דלא תטה משפט. ולא נכתב אלא להרבות לאוין עיי"ש. וכנראה רצה לרמז בזה השגה על הבה"ג שמנה לאו זה בפ"ע. אבל לפי מאי שביארנו שם ניחא שפיר. והנה גם בלאו דלא תכיר פנים שמנה רבינו הגאון כאן מקרא דפרשת שופטים. יש עוד לאו אחד בזה לעיל מיני' (בפרשת דברים). דכתיב לא תכירו פנים במשפט וגו'. והרמב"ם ז"ל (לאוין רפ"ד) מנה לאו זה מקרא דפרשת דברים המוקדם. ומביא שם ברייתא דספרי (דברים פיסקא י"ז) דמוקי לי' לאזהרה להממונה להושיב דיינים שלא ימנה אלא דיינים הגונים שלא יאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי וכיו"ב ואושיבנו דיין עיי"ש. ודברי הבה"ג בזה הם כדברי רבינו הגאון ז"ל כאן שמנה הנך שלשה לאוין יחד כמו שכתובים בפרשת שופטים. ונקטו הקרא המאוחר משום דשם כתובים כל אלו יחד. ועי' ביראים (סי' רל"ז) שדבריו מעורבבים. דנקט שם קרא דפרשת דברים וכתב שהוא כתוב בפרשת שופטים. וגם כתב שם ענין האזהרה שלא להסביר פנים לבעלי הדין לזה יותר מלזה. וא"כ אזהרה זו קאי על הדיין. ומביא שם לזה ראי' מברייתא דספרי שם עיי"ש. והרי בספרי שם מבואר דאזהרה זו קאי על הממונה להושיב דיינים. ואף די"ל דכוונתו לברייתא דספרי (פרשת שופטים פיסקא קמ"ד) עיי"ש. מ"מ ע"כ גם שם הכי פירושו. דאל"כ הי' להרא"ם ז"ל למנותן שניהם לאו דלא תכירו פנים במשפט שבפרשת דברים לאזהרת הממונה להושיב דיינים ולאו דלא תכיר פנים שבפרשת שופטים לאזהרת הדיין. וכן מוכרח מדברי הספרי גופי' שם. דאל"כ היינו דרשא קמייתא עיי"ש היטב. ובמש"כ המפרשים שם ואין להאריך. ועכ"פ לכ"ע שני לאוין אלו אין נמנין אלא מצוה אחת. דס"ל דאינם אלא כשאר לאוין שנכפלו במצוה אחת דלענין מנין הלאוין אינם נמנין אלא באחד. שוב ראיתי ביראים השלם (סי' ר"ד) דשם הדברים קצת מתוקנים יותר עיי"ש. אבל גם שם נשתבשו הדברים ואין להאריך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.