ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/ב/אקדמות מילין

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג ב אקדמות מילין

בעזרתך הש"י

אקדמות מילין.

רבות מחשבות בלב איש, ועצת
ה' היא תקום (משלי י"ט כ"א)

מראש זה שנתים בהוציאי לאור חלק ראשון מספרי זה, החילותי מיד בעבודתי בהדפסת חלק שני הלזה, כאשר הבטחתי מאז, ותלך העבודה דרך ישרה זאת הפעם בלא מעצור, ותעשה המלאכה לקמצים עדי קרוב לגמרה חשבתי כי בעוד שבועות אחדים ותכלה המלאכה כליל ונברך על המוגמר, אכן מה מאוד נאמנו דברי רז"ל באמרם (סנהדרין פ"ג כו ע"ב) מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה שנאמר מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה (וכפירוש הרמ"ה ז"ל שם, והרב המאירי ז"ל הובא בש"מ שם, והר"י בן נחמיאש ז"ל בפי' למשלי שם. ושלא כפי' רש"י והתוס' שם והערוך ערך מעל עיי"ש), כי לפתע פתאום והנה השמים התקדרו בעבים, עננה חשכה כסתה ארץ ומלואה, עננה הרת חזיזים וברקים מפיצי בהלות, ותגעש ותרעש כל הארץ לקול תרועת מלחמה עזה אשר כמוה לא נהייתה, ואם בכל אפסי תבל אחזה השלהבת הנוראה בתעצומות עוזה, מה גם בארצנו פה אשר היינו בעצם לבת הלהבה הזאת, בחוץ חרב משכלת, ובחדרים חרדת מות, אך דם ואש ותמרת עשן מסביב, מכל עברים אך קול אנחה ואנקת מות שמענו, כל ראש חפוי, כל ידים רפו, אפס עובר אורח, עוברים ושבים חדלו כליל, ותשבות כל מלאכת עבודה, ומובן מאיליו כי גם עבודתנו עבודת הקודש נשבתה.

ויהי בהיותי הוגה ברוחי הקשה, תפוס ברוב סרעפי בקרבי, מדוע ועל מה עשה לי ה' ככה להציב שטנה על דרכי ומחשבתי תמעול בי מעל, ואשוב ואתבונן במאמרם (בסנהדרין שם) אם עוסקין לשמה אינה מועלת שנאמר רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, עצה שיש בה דבר ה' היא תקום לעולם, ותהי זאת נחמתי, כי יודע כל שער עמי כל לא למען בצוע בצע כסף הגיתי בפעלי, גם לא ברדפי אחר הכבוד שמתי עליו לילות כימים, כי מודעת זאת כי בדורנו זה חכמי תורה לא כבוד ינחלו, הלואי בוז וקלון לא תהיה מנת כוסם, וכותלי בית מדרשי יוכיחו כי אך על מזבח אהבת תורה לא העלתי מכמר שנותי מנעורי עד זקנה ושיבה, אם כן איפוא בטח תקותי לא תשלה אותי כי למרות פגעי הזמן לא ירט הדרך לנגדי, ויושב מרום לא ימנע עזרתו ממני לבצע את מחשבתי, ואות לטובה חזיתי כי גם הפעם נתאמת את אשר ידענו מכבר כי אין דבר רע יורד מן השמים אשר אין טוב מצפונו, כי החלק השליש מספרי זה (אשר בעה"ש יצא לאור תכף אחר חלק זה השני) אשר בחפזי חשבתי כי כבר הנהו מוכן ועומד לצאת לאור, ולולא סערת מלחמה כי אז כבר נפרץ חזיונו על פני תבל, בעוד אשר עתה אחרי אשר היה לי עת פנויה לשוב ולהתבונן בו בעין פקוחה ולחזור על משנתי בשום לב ובבקורת הנאותה, ראיתי כי עודנו באבו ופריו בוסר, עוד לא הבשילו אשכלותיו ענבים להיות מוכן למאכל לפני חכמי לב, כאשר הוא כעת אשר במשך העת הארוכה הזאת חדשתיו על פי כולו פעם להוסיף, פעם לגרוע, ומתוך המהפכה יצא דבר מתוקן, ותודות לה' אשר מנעני ממורת רוח ודאבון נפש להוציא מתחת ידי דבר שאינו מתוקן, ואם כן איפוא אך לטובתי נשברה רגל פרתי, ומשפטי ה' אמת צדקו יחדיו:

ווארשא, ח"י אדר ראשון ש' רב שלום לכל חי, לפ"ק:

הכ"ד הצעיר באלפי
יהודה ירוחם פישל פערלא.

· מעבר לתחילת הדף