ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שקלים/ג/ב
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז עמודי ירושלים מראי מקומות |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שקלים ג ב
הלכה ב מתני' בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אל"ף בי"ת גימ"ל רבי ישמעאל אומר יונית כתוב עליהן אלפ"א בית"א גמ"א אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילין ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום שנאמר (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:
גמ' תמן תנינן מפנין אפילו ד' וחמש קופות ר' זעירא שאל את רבי יאשיה כמה הוא שיעורן של קופות אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש (תני) דתניא בשלש קופות של שלש שלש סאין שהן תשעה סאין שהן עשרים ושבע סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אל"ף בי"ת גימ"ל מפני מה כתוב עליהן א' ב' ג' לומר מסתפק מן הראשונה קודם לשניה ומן השניה קודם לשלישית תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס רבי זעירא שאל את רבי יאשיה כמה שיעורן של כוס א"ל נלמד סתום מן המפורש דתני ר' חייא ארבע כוסות שאמרו ישנן רביעית של יין באיטלקי אמר רבי יוסי בר אבין משום רבי יוחנן דרבי יהודה היא דתני מים כדי גמיע ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקילור (נ"א ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס) יין כדי גמיע ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס מזוג בכמה נשמעינה מן הדא מים כדי גמיע ר' יהודה אומר כדי לשוף בהן את הקילור (נ"א ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס) יין כדי גמיע ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג כדי מזיגת הכוס כמה שיעורן של כוס רבי אבין אמר טיטרטון ורביע מהו לשתותן בכרך אחד מדאמר רבי מנא אמר רבי יוסי הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אם שתאן בכרך אחד יצא מהו לשתותן בפיסקן כלום אמרו שישתה לא כדי שישתה ולא שישתכר אם שתה בפיסקן אף הוא אינו משתכר מהו לצאת ביין של שביעית תני רב אושעיא יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטין מדתני בר קפרא קונדיטין כיין הדא אמרה יוצאין ביין קונדיטין מהו לצאת ביין מזוגין מדתני רב חייא ארבעה כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין ובין מזוגין ובלבד שיהא בהן טעם ומראה יין אמר רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנאמר (משלי כג) אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכוס עינו וגו' תאני מבושל כמתובל מהו לצאת ביין מבושל אמר רבי יונה יוצאין ביין מבושל רבי יונה לטעמיה דרבי יונה כד הוה שתי ארבע כסי דפסחא הוה חזיק רישא עד חגא חמיתיה חדא מטרוניתא אפוי נהירין אמרה סבא סבא חדא מהני תלת מלין אית בך או דשתוי חמרא את או דמלוי בריבית את או דמגדל חזירי את א"ל תיפח רוחא דההיא איתתא דחדא מאלין תלת מיליא לית בי אלא אולפני שכיח לי דהכי כתיב (קהלת ח) חכמת אדם תאיר פניו ר' אבהו אתי לטבריא חמוניה תלמידוי דר' יוחנן אפוי נהורין אמרון תלמידים לרבי יוחנן אשכח רבי אבהו סימא אתא לגביה אמר ליה מאי אורייתא חדתא שמעת א"ל תוספתא עתיקא קרא עליה חכמת אדם תאיר פניו א"ר חנין לוגא דאורייתא תמונתא עתיקא דמורייסא דציפורי א"ר יונה וחכמנא לה (דב"ש) דבית רבי ינאי הוה מכילין בה דבש תני חצי שמינית טברנית הישנה אמר רבי יוחנן הדין דידן (הות) הוא ולמה קרי ליה עתיקה ° מן בגין דהוה ביומי אית דאמרי דהות זעירא ורבתא ואית דאמרי דאזעירא ולא אזעירא כמה דהות כמה הוא שיעור של כוס רבי יוסי בשם ר' יוסי בן פזי ור' יוסי בר ביבי בשם ר' שמואל אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. (תני יבש כזית דברי רבי נתן) רבנן דקיסרי ורבי יוסי בר ביבי בשם שמואל אתיא דר' נתן ° כר"ש כמה דר"ש אמר ברביעית כן אמר ר' נתן ברביעית לכשיקרש ויהא בו כזית רבי סימון בשם ריב"ל את מעשה בפרדת רבי שמתתה וטהרו את דמה משום נבילה ושאל רבי אליעזר את ר' סימון עד כמה ולא אשגח ביה ושאל לריב"ל וא"ל עד רביעית טהור יותר מרביעית טמא ובאש לר"א על (עד) דלא חזר ליה ר' סימון שמועתא רב ביבי הוה יתיב מתני הדין עובדא א"ל רבי יצחק בר (ביסנא) כהנה עד רביעית טהור יותר מכאן טמא ובעט ביה אמר ליה רבי זריקא בגין דשאיל לך את בעט ביה אמר ליה בגין דלא הות דעתי בי בעיטנא ביה דאמר רבי חנן (דברים כח) והיו חייך תלואים לך מנגד זה שלוקח חטים לשנה ופחדת לילה ויומם זה הלוקח מן הסדקי ולא תאמין בחייך זה הלוקח מן הפלטור ואנא סמיכנא אפלטור ומהו כדון העיד ר' יהושע בן פתורה על דם נבילה שהוא טהור מהו טהור טהור מלהכשיר אבל לטמות מטמא תמן תנינן דם השרץ כבשרו מטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בו ושיעור טומאתו שדמו מטמא כבשרו אמר רבי יוסי פליגי בה תרין אמוראין חד אמר טמא וחד אמר טהור מאן דאמר טמא כרבי יהודה ומ"ד טהור כר' יהושע בן פתורה (נ"א רב אבוה דאימן אחתיה דר' יהודה וכו') אמר ליה רב אבדומה דמן נחותה ויאות דרבי יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה: שמא יעני ויאמרו כו': תני רבי ישמעאל קווץ לא יתרום מפני החשד תני הגזברין היו מפספסין בקילקין תני מדברין היו עמו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא וימלא פומיה מוי א"ר תנחומא מפני הברכה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן בתורה ובנביאים ובכתובים מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום בתורה מנין דכתיב (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל בנביאים מנין דכתיב (יהושע כב) אל אלהים ה' וגו' וישראל הוא ידע בכתובים מנין דכתיב (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם גמליאל זוגא שאל לרבי יוסי בר רבי בון איזהו המחוור שבכולם אמר ליה והייתם נקיים מה' ומישראל:
מתני'. בשלש קופות. בכל פרק היו תורמין את הלשכה לתוך ג' קופות: וכתוב עליהן אלף בית גימל. ואמרו בגמ' הטעם משום שמסתפק בתחלה מן הראשונה ואח"כ מן השני' ומן השלישית: יונית. משום שהיו רגילים ביוונית: לא בפרגוד חפות. לא בבגד שכפלו שפתו מלמטה שלא יחשדוהו שהכניס ממעות הלשכה לתוך הכפל: ולא במנעל וכו'. בכולן הטעם שמא יאמרו הסתיר בתוכן מעות: מעון הלשכה. שנטל מן הלשכה העני:
גמ'. מפנין. בשבת: קופות. של תבן ולא חיישי' לטרחא דשבת: נלמוד סתום מן המפורש. דהכא במתני' נתפרש שעור קופה ג' סאין ונלמוד סתום מן המפורש: שהן עשרים ושבע סאין. נמצא בג' פרקים תורמין כ"ז סאין: המוציא יין. בשבת כמה יוציא ויהא חייב: כדי מזיגת הכוס. כשעור שנותנין יין חי לתוך כוס להוסיף עליו מים כהלכתו ולמזוג אותו בהן: כמה שעורו של כוס. ששעור מזיגה הוא ג' חלקים מים על חלק א' יין אבל אכתי לא ידעינן כמה שעורו של כוס: ארבע כוסות שאמרו. לשתות בליל הפסח: ישנו רביעית של יין באיטלקי. בין ד' כוסות כולן יש רביעית יין הא למדת ששעור הכוס רביעית: דר' יהודה היא. הך מתני' דתנן המוציא יין כדי מזיגת הכוס ר' יהודה היא דהכי תניא בברייתא: קילור. רטי' עם סממנין עשוי לרפואה ודרכן לשוף במים. טיטרטון. מדה היא ור' אבין פליג: מהו לשתותן. ד' כוסות: בכרך אחר. בבת אחת שלא על סדר השנוי במשנה פ"י דפסחים דכוס שני אומר עליו את ההגדה שלישי מברך על מזונו רביעי גומר עליו את ההלל: הלל אם שמעו בבית הכנסת יצא. ושוב א"צ לאומרו בביתו על הכוס, והא בכה"ג אינו מפסיק בין כוס שלישי לרביעי הדא אמרה וכו': מהו לשתותו בפיסקן. לשתות כל כוס בהפסקות או שמא צריך לשתותו כאחת: כלום אמרו שישתה וכו' ולא כדי שישתכר. חלקוהו לד' כוסות כדי שלא ישתכר ואם שתאן מפוסק נמי אינו משתכר הלכך שפיר דמי: ביין של שביעית. משום דפירות שביעית כשכלין לבהמה מן השדה חייבין בביעור אלא שמשייר לעצמו כדי מזון ג' סעודות כדתנן פ"ט דשביעית וזמן ביעור של יין בערב פסח הוא כדאיתא בירו' פ"ז דשביעית ובגמ' בבלית פסחים נ"ג א' ומזון ג"ס ביין ג' רביעיות כמבואר עירובין כ"ט א' לענין עירוב דבעי' מזון ב"ס דביין ב' רביעיות והשתא מיבעיא לי' כיון שחובת היום ד' כוסות שמא שרי לשייר ד' רביעיות. חזו"א: קונדיטון. יין שמערבין בו דבש ופלפלין: קונדיטון ביין. לכל מילי: מזוגין. דשמא אין יוצאין אלא ביין חי: אל תרא יין כי יתאדם. אלמא חשיבות הוא אדום ביין: מבושל כמתובל. דין יין מבושל כיין שנתנו בו תבלינין והיינו קונדיטון: הוה חזיק רישא עד חגא. הי' קושר ראשו שהי' חש בראשו עד סוכות וכיון שכן הי' הכרח לו לשתות יין מבושל שאינו חריף כ"כ: חמיתיה וכו'. ראתה מטרוניתא אחת לר' יונה שפניו מאירין: אמרה וכו'. אמרה לו סבא סבא א' מג' דברים או ששתית יין ונהנית הנאה מרובה או מלוה ברבית ששכרו רב וטרחתו מועטת או מגדל חזירים ששכרן מרובה ולכן פניך מאירים: דחדא מאילין תלת מיליא לית בי. דיין אדרבה מזיק לי וכ"ש שאיני מלוה ברבית וכו' אלא שתלמודי מצוי בידי דהכי כתיב כו': אמרון תלמידים לר' יוחנן אשכח ר' אבהו סימא. אמרו תלמידים לר"י מצא ר' אבהו אוצר מרגליות שלכך צהבו פניו וכשבא ר' אבהו אצלו שאלו מה שמועה חדשה שמעת שהבין שבשל כך צהבו פניו: לוגא דאורייתא וכו'. שעור לוג הנאמר בתורה הוא: תמונתא וכו'. מדה ישנה שמודדין בה מורייס בצפורי: וחכמנא לי'. ואנא הכרתיה דבית ר' ינאי היו מודדין בה דבש: חצי שמינית טברינית הישנה. הוא הלוג: הדין דידן הוא. זו חצי שמינית הנהוג אצלנו ולמה קורא אותה ישנה משום דבתחלה היתה מדה קטנה יותר ואח"כ הוסיפו על המדה וחזרה ונתקטנה כבתחלה ולכך קורא אותה ישנה לומר לך חצי שמינית כהיום והיינו הישנה ולא כבשעה שהוסיפו: אצבעיים וכו'. זו היא הרביעית: יבש בכזית. יין שנקרש ויבש שעורו לענין הוצאה בשבת בכזית וטעמא דמילתא משום שהכזית הקרוש כשנמוח יעמוד על רביעית: כריבר"י. דאשכחן נמי דס"ל דרביעית אם נקרש עומד על כזית: כמה דריבר"י אמר ברביעית. דכך שנינו בברייתא בגמ' בבלית שבת ע"ז א' ר' יהודה אומר ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם נבילה ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין א"ר יוסי ברבי יהודה אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא בדם שיש בו רביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית ופלוגתייהו דב"ש וב"ה אי חשיב כבשר לטמא משום נבילה אבל טומאת משקין אית לי' לטמא אוכלין וקאמר ריבר"י דלב"ה נמי לא תימא מטמא בכזית כבשר אלא בעי רביעית ומשום שכזית דם קרוש הרי הוא רביעית בלח: עד כמה. טהרו בדמה: ובאש לר"א וכו'. וחרה לו לר"א על שר' סימון לא אשגח בי' ולא חזר לו על שמועה זו: א"ל ר' יצחק בר כהנה עד רביעית וכו'. בלשון שאלה אמר לו: ובעט בי'. ר' ביבי: בגין דשאיל לך. ר' יצחק את בעיט בי' ואמאי: דלא הות דעתי בי. שאין דעתי מיושבת עלי: זה שלוקח חטים לשנה. ואין לו שדה משלו וכל שנה הוא צריך ליקח עליו נאמר והיו חייך וגו' שמתיירא שלא לעולם מוצא ליקח: מן הסדקי. זה המוכר תבואה ולוקח ממנו מעט מעט וכיון שזה אין לו אפי' לשנה נמצא הוא מפחד יומם ולילה: מן הפלטור. מן הנחתום לוקח ככרות וכל שעה הוא צריך ליקח: ואנא סמיכנא אפלטור. הלכך אין דעתי מיושבת עלי: ומהו כדון. ודם נבלה מאי הוי עלה: מהו טהור. ודחי הגמ' דטהור דאמר היינו: מלהכשיר. שאין תורת משקה עליו להכשיר זרעים לקב"ט שאין דם נבלות מכשיר: ואין לנו כיוצא בו. וקס"ד דמטמא ואינו מכשיר לא מצאנו כיוצא בו שכל שאינו מכשיר אינו מטמא ודם נבילה אי דאמרת דאינו מכשיר ע"כ דאינו מטמא: ושעור טומאתו שדמו כבשרו. ודחי הגמ' דבשעור טומאתו הוא דאמר אין לנו כיוצא בו שדמו בכעדשה כבשרו ולענין זה שפיר קאמר דאילו גבי נבילה בשרו בכזית ודמו ברביעית: כר"י. דאיהו דאמר בברייתא ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם נבילה ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין והלכה כב"ה: ויאות. הוא דאמר דר"י מטמא: דר"י מוריינא דבי נשיאה הוי. שהוא הי' מורה הוראות לבית רבי ועל פיו היו עושין כל דבריהם והא אמרי' מעשה בפרדת בית רבי שטהרו את דמה ואמרו עד רביעית טהרו הא למדת דר"י מטמא ברביעית: קווץ. מגדל בשערו וקווץ מלשון קווצותיו תלתלים: מפני החשד. שמא יכניס מעות בשערו: היו מפספסין בקלקין. היו משפשפין בשיער זקנו במקום שהשערות דבוקים שנקרא קלקין להפריד השערות שלא יוכל להכניס לשם: מדברין היו עמו. שלא יוכל להכניס לפיו: וימלא פומי'. מה טעם מדברין עמו וימלא פיו מים: מפני הברכה. שהתורם צריך שיברך על הפרשת תרומה: קל אלקים ה' וגו' וישראל הוא ידע. בני גד ובני ראובן אמרוהו כשחשדום ישראל שבנו מזבח למרוד בה' אמרו קל אלקים הוא יודע וישראל יידע כי לא למרד בנוהו, ולמדנו שגם ישראל צריך שידע: איזהו המחוור שבכולן. איזהו מהכתובים מבורר ומפורש שבכולן:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |