ביאור הגר"א/יורה דעה/רכז
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אם ישמעו לו. כ"ה הגירסא העיקרית במתני' וער"נ ורא"ש שם:
(ב) וזבינא כו'. הרא"ש בפסקיו וטור וכמ"ש בגמ' שם:
(ג) אסר כו'. נלמד מס"א וער"נ מ"ג א' ד"ה אביי כו':
(ד) מי כו'. עמ"ש בח"מ סי' פ"ז סל"ה:
(ליקוט) מי כו' וכן הדין כו'. לכאורה ממ"ש וכן כו' ס"ל דטובת הנאה אינה ממון (עמש"ש בח"מ ס"ק קי"ב) אבל ליתא דא"כ קשה קושית הגמ' דא"כ בכהנים אלו ג"כ יטלו ע"כ אלא ע"כ פסק כאן כרבא ומ"ש וכן כו' כתב כן ע"פ הירושלמי שם וז"ל הירושלמי שם ריב"ח אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה ור"י אמר אין אדם נותן מעשרותיו כו' מתנית' פליגא על ריב"ח קונם כהנים ולוים נהנין לי יטלו ע"כ פתר לה באומר אי אפשי ליתן מתנה כל עיקר תדע שהוא כן דתנינן כהנים אלו לוים אלו יטלו אחרים אבל זה צ"ע שהוא סותר דברי עצמו בפ"ב מהל' גניבה הלכה ה' גנב תרומה ישראלים שהפרישו אינו משלם תשלומי כפל לפי שאין להם בה אלא טובת הנאה וט"ה אינה ממון (וכ"פ בפ"ה מהל' אישות) וצ"ע וגם צ"ע שסותר דברי עצמו שפסק כתירוצא קמא בב"מ י"א ב' מטלטלי אגב מקרקעי הקנהו לו ומוכח דט"ה ממון וכן קשיא דברי הרי"ף אהדדי דרי"ף פסק ג"כ כתירוצא קמא הנ"ל ובספ"ג דפסחים מסיק דט"ה אינה ממון וע"ש ברי"ף וצ"ע אך על קושיא ראשונה היה אפשר לומר (כמ"ש הכ"מ) דיש חילוק בנדרים דאפי' ויתור אסור דאע"ג דט"ה אינה ממון אפ"ה אסור ומשמעות הירושלמי כן דלא תלי בפלוגתא דט"ה ממון אלא אם יכול ליתן בט"ה אלא שמגמ' דידן לא משמע כן דתליא בפלוגתא דט"ה אלא שהוא תופס להירושלמי כדרכו בכ"מ (ע"כ):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |