ביאור הגר"א/יורה דעה/קצ
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ד"ת כו'. עתוס' שם נ"ח א' ד"ה מודה כו' ורב אשי כו' וכן שם במתני' ב' שלא אמרו כו' ובגמ' נ"ט א' וכתמים עצמן כו':
(ב) בגופה או כו'. שם במתני' נ"ז ב' וש"מ:
(ג) ואפי' בדקה כו'. כמש"ש במתני' ס"א א':
(ד) וצריכה כו'. נ"ג ב':
(ה) כאלו ראתה כו'. עבה"ג וכמש"ל סי' קצ"ו סי"א כהג"ה:
(ו) דהיינו כו'. ע"ל סי' קפ"ט סכ"ז:
(ז) ואפילו אם ראתה כו'. כמש"ש כי אתא רבין כו' וה"ל חזקיה יחידאה:
(ח) אבל לאחר כו'. ממ"ש בין שניה לשלישית וכן בר"ש בן יהוצדק דוקא אחר שניה וכשיטת הרשב"א וכמש"ל סי' קפ"ט סכ"ז ודלא כתוס' שם ד"ה ור' יוחנן כו' וד"ה למיהוי כו':
(ליקוט) אבל לאחר כו'. ואף בווסת של הפלגות דלא קבעה אלא בד"פ היינו משום דא"א לשלש בהפלגות כ"א בד"פ אבל ברואה הוחזקה בג"פ וכמ"ש בפ"ד דב"ק (ל"ז א') ראה שור נגח שור לא נגח כו'. ת"ה ועסי' קפ"ט ס"ט (ע"כ):
(ט) אבל אם כו'. ממש"ש כפוסקת וערש"י ד"ה אלא כפוסקת אבל הרמב"ם מפרש פוסקת היינו בווסתות הרבה וז"ש וי"מ כו':
(י) עד שתחזור כו'. כמש"ל סי' קפ"ט סכ"ז:
(יא) לא כו'. כמש"ש בגמ' אבל נראין כו' וכל הסוגיא כוותיה:
(יב) כגריס ועוד. כר"ח דר"א וכל הסוגיא כוותיה:
(יג) ג' כו' ושיעור כו'. שם במתני' דנגעים:
(יד) (ליקוט) כמו שהן כו'. ממ"ש בת"כ פ' תזריע שער לבן ומחית מה שער לבן מקום כ' שערות אף מחיה מקום ב' שערות כו' הא כיצד כו' (ע"כ):
(טו) בין אם כו'. כמש"ש נ"ט א' לא לעולם כו' ומשמע דמסקנא הכי דלא קאמר דלמא:
(ליקוט) בין אם הוא כו'. דאינו מחלק בין עגול למשוך אלא משום דמשוך דם קינוח הוא כמ"ש בתוספתא והביאה הרא"ש שם וכמ"ש שם בגמ' לא לעולם כו' וערא"ש סוף פרק ח' ובכתם כו' (ע"כ):
(טז) וי"א כו'. טעמו ממש"ש נ"ח א' טפין כו' ומפרש דבטפין קטנים דומיא דשם נ"ט א' וכן פי' כל המפרשים כמ"ש בת"ה בשמם ומפרש הרמב"ם הבעיא אם צורתן מוכחת שאינן מן הגוף וכמ"ש בס"ט הא בלא"ה טמאה אבל המפרשים פי' הבעיא לענין צירוף אם שוה לחלוקה דאין מצטרפין וז"ש בס"ח וי"מ דה"מ כו' והרשב"א כ' דבכ"ע שוה לחלוקה אלא בטיפין גדולים כגריס קמיבעיא ליה ומפרש כרברי הרמב"ם אם צורתן מוכחת כנ"ל וזהו סברא ראשונה דס"ח שלא חילק ומ"מ מסכים הרשב"א שם לסברא שניה דס"ח למעשה:
(יז) אם הרגה כו'. עתוס' שם ד"ה כדבריו כו':
(יח) או כו' עד כו'. גמ' שם:
(יט) וי"א כו'. כנ"ל ס"ו ופסקו הפוסקים הבעיא לחומרא דפשטא דברייתא משמע כל ספק ועוד דבדלמא דחינן לה וכ"כ בס"ט:
(כ) או שהיו כו'. לשון הרמב"ם וכמש"ו וא"א אילו כו' וכמש"ל ס"ו:
(כא) כתם כו'. כר"נ דהורו חכמים כוותיה וכל אמוראי כוותיה שם:
(כב) והם המקומות כו'. כן פי' הרמב"ם:
(כג) ואצ"ל כו'. מתני' וגמ' שם ואי מחגור ולמעלה כו' וחגור הוא סינר שהוא נגד בהתו"ר. ת"ה:
(כד) אפילו עברה כו' ודוקא כו'. שם אב"א כו' אב"א כו' ומפרש הרשב"א דאב"א השני בלא עברה בשש"ט ול"ד תי' הראשון לשני דבראשון על חלוקה ועל בשרה דמיא לעל חלוקה לבד ובתי' השני דמיא לעל בשרה לבד דבתי' הראשון על בשרה הטעם משום דכל ספק שעל בשרה טמא כנ"ל ולא כדברי תוס' שם ד"ה על בשרה כו' דא"א דודאי אפשר להיות ניתז מבין רגליה אלא משום דספיקו טמא ובסיפא הטעם דבאזדקרותה א"א שתגיע על חלוקה לבד וזה בלא עברה אבל בעברה דינה כמו למטה מחגור וז"ש בסי"ב ואם כו' ואם כו' וכ' ב"י דלהכי חלקינהו בגמ' אב"א כו' על בשרה כו' אב"א כו' ולא כללינהו כחדא משום דברישא נמצא על שניהם להקל ובסיפא להחמיר:
(כה) ואם המכה כו'. שם נ"ח א':
(כו) שמכסה ראשה. כן פי' הרשב"א:
(כז) או כו'. כן פי' הרמב"ם:
(כח) שתי נשים כו'. ע"ל סמ"ח:
(כט) אם יש כו'. עתוס' נ"ח א' ד"ה ומי כו' וי"ל כיון כו' וכ"כ בת"ה וכ' וכ"ש הוא להקל דתולין:
(ל) מצאה כו'. עתוס' נ"ט א' ד"ה היו כו' וכ"כ בתוספתא הביאו הרא"ש שם:
(לא) (ליקוט) מי שרגיל כו'. כמש"ש ס"ו א' הרואה דם כו' ואם י"ל מכה כו' ואין לך מכה גדולה מזו לתלות בה. רשב"א. ובתוספתא פ"ב דזבים ש"ז אדומה טהורה והאשה תולה בה. בד"ה (ע"כ):
(לב) בד"א כו'. ממש"ש ארנב"י והא דדרוקרת כו' ופי' כה"ג:
(לג) במי תלתן כו'. מדפליגי ב"ש וב"ה בספ"ב אלמא אדום הוא ותולין כמו בקילור. ראב"ד ורשב"א:
(לד) לפי שדם כו'. הרא"ש שם בשם ר"ח:
(לה) נתעסקה כו'. בעיא דר' ירמיה שם וה"ה בכה"ג וכמש"ש לא כגון דנתעסקה כו' משמע דוקא כה"ג וכמש"ו אבל אם כו' ופסקו הבעיא לקולא דכתמים הולכין בהן להקל וערא"ש שם שפסק לחומרא כפשטא דברייתא במועט כו' ושינויא דהויא כו' ע"ש וז"ש ויש כו':
(לו) נתעסקה כו'. תוס' שם ד"ה נתעסקה כו' וש"פ וכנ"ל:
(לז) וכן אם כו'. טעות הוא דזה לכ"ע טמאה כמש"ש בגמ' ועש"ך:
(לח) האשה כו'. עבה"ג וכנ"ל סכ"ו:
(לט) ואם כו'. שם ס"ב א' אלא העביר כו' שאם כו':
(מ) ועכשיו כו'. ערש"י בשבת צ' א' ד"ה שלוף כו' (לא איתפרש והרי שלוף דוץ אחד מהשבעה סמנין הוא):
(מא) והוא כו'. תוס' נ"ח א' ד"ה כרבי כו' וכנ"ל:
(מב) בין כו'. דהא לא תלינן במאכולת כמש"ש ולא מחלקינן בין עגול למשוך אלא בהא דסל"ד דעגול תלינן במאכולת כמש"ש:
(מג) וכן הדין כו'. דל"פ ר' ור"ח אלא בעד שאינו בדוק ועתוס' שם ד"ה ולמהר כו':
(מד) וי"א כו'. מדקאמר טמאה נדה. והרמב"ם מדמי לה להא דסל"ד וע"ש ב' וד' סבר בעינן כו':
(מה) אם יש כו'. שם אי אתה כו':
(מו) בדקה כו'. רש"י ד"ה ולמהר כו' ותוס' ד"ה הנ"ל:
(מז) וכ"ש כו'. עסמ"א:
(מח) לבשה כו'. כן פי' בת"ה:
(מט) וה"ה כו'. כן פי' רש"י במתני' והרמב"ם:
(נ) לקטנה לנערה כו'. כמ"ש ברפ"י:
(נא) ואפי' בזה"ז. עש"ך והן דברי ת"ה:
(נב) בין כו'. כפי' הנ"ל בסמ"א להא דהשאילה:
(נג) וכ"ש כו'. כמ"ש בסמ"ח ובגמ' שם:
(נד) לבשה כו'. כמו שתולה בחבירתה כנ"ל:
(נה) ואם אינה בקיאה כו'. עש"ך:
(נו) בד"א כו'. כנ"ל פט"ו:
(נז) וה"מ כו'. כמש"ל סי"ד:
(נח) דוקא כו'. עתוס' שם ד"ה והוא כו':
(נט) היו שלשתן ערו' כו'. כמו ברחיים בנמצא תחת חיצונה כמ"ש למטה וז"ש ואם נמצא ביניהן השתים כו':
(ס) הא דאמרינן כו'. כנ"ל סמ"ב וערש"י ס' א' ד"ה וביושבת כו':
(סא) חוץ כו'. כנ"ל סל"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |