ביאור הגר"א/יורה דעה/קנז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קנז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) חוץ כו'. שם בסנהדרין ואע"ג דר' ישמעאל פליג קי"ל כר' יוחנן דאמר נמנו וגמרו וכ"ה הסוגיא בפ"ב דפסחים ובפ"ב דכתובות (י"ט א') ובפ' בתרא דיומא וש"מ:

(ב) אם הוא בצנעה כו'. גמ' שם:

(ג) ואם ירצה כו'. כמ"ש ברפי"ט דשבת כל מצוה שמסרו כו' ואלישע בעל בנפים בפ"ד (ורפי"ט) דשבת ור"ע וריב"ב וכל הרוגי מלכות שמסרו עצמן על מצות פרטיות ואמרינן בשוחר טוב מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי המכות האלה גרמו לי ליאהב לאבי שבשמים מה לך יוצא ליסקל על ששמרתי את השבת מה לך יוצא לישרף על שאכלתי את המצה מה לך יוצא ליהרג על שמלתי את בני כו' ובפסחים נ"ג ב' מה ראו כו' ועתוס' שם בד"ה מה. ומפר"ת דצלם כו' והרמב"ם אוסר ומפרש דכל הנ"ל בשעה צריכה לכך וכמ"ש בנ"י בסנהדרין שם ובחנניה מישאל ועזריה בלא"ה ל"ק דפרהסיא אפילו אערקתא דמסאנא כו' וכ"כ תוס' בכתובות ל"ג ב' אבל מ"מ אינו מיושב דשם להנאתו ודניאל שמסר עצמו על התפלה בביתו ועוד הביא הרא"ש ראיה שם בעבודת כוכבים מירושלמי ר' אבא בר זימנא הוה חייט אצל עובד כוכבים וא"ל אכול נבילות ואי לא קטילנא לך א"ל אי בעית למקטיל קטול דלא אכילנא ומסתמא בצנעה היה בביתו של עובד כוכבים אלא שרי"ו כתב דוקא כשהעובד כוכבים מתכוין להעביר על דת וכן מיירי ההיא דירושלמי וכן ההיא דדניאל אבל דחנניה מישאל ועזריה לא משמע כן כנ"ל ומתוס' משמע כדברי רי"ו שכתבו בעבודת כוכבים כ"ז ב' סד"ה יכול. ואם רצה להחמיר כו' כמו ר' אבא כו' ובסנהדרין ע"ד ב' ד"ה קטול כ' ההוא עובדא כו' משום דלהנאתו היה כמ"ש תוס' שם ועבר"ן פ"ד דשבת:

(ד) ואם יוכל כו'. דאפילו שבות דשבת אסור בהפסד ממון כמ"ש בפט"ז דשבת (קכ"א א') א"א כבה כו' ובפ"ב די"ט (כ"ב א') כי קמיבעיא לי משום הפסד ממון ובפ' בתרא דע"ז (ע' א') כמה כיסי משתכחי כו' ולא ידענא כו' וכיוצא בו הרבה:

(ה) ובמקום כו'. כמ"ש בר"פ בתרא דקדושין (ע"א א') ישבו ובדקו כו' ופירשו ואפילו בממונו ממ"ש בסנהדרין ע"ג א' אי מהתם ה"א בנפשיה אבל כו' אלמא אי לאו קרא ה"א דאפילו להציל נפש חבירו אינו מחוייב להוציא ממונו אבל משמע שם מדבריו דאכל מל"ת אינו מחוייב להוציא ממונו דהוכיח מדכתבה תורה בכל מאדך בע"ז והוא שלא כדברי הר"ן הנ"ל:

(ו) דהיינו כו' מישראל. שם:

(ז) אם העובד כוכבים כו'. גמ' שם והא אסתר כו':

(ליקוט) אם העובד כוכבים מכוין כו'. טור ולא כ' אלא גבי פרהסיא כתי' הגמ' שם אבל רש"י שם ד"ה שדי כו' כ' בפרהסיא וכן בגזירת המלכות (וכ"כ הרמב"ן בכתובות ג' ב' דלא כהראב"ד ע"ש) ובהג"א פ"א דכתובות ס"ד ד"ה ולקמן נסתפק בזה אבל רש"י ס"ל אף בג' עבירות להנאת עצמן שרי וע"ש בד"ה הני קוקי כו' (וע"ל ס"ק י"ב וס"ק י"ד) (ע"כ):

(ח) אפי' על כו'. שם:

(ט) על ישראל לבדם. מדפריך שם והא אסתר פרהסיא הוה ולא פריך דגזירת המלכות היתה:

(י) ודוקא כו'. דהרי אלישע בעל כנפים נטלן מראשו והטעם דהרי יכולין להעבירו בע"כ שיטלוהו מראשו ויושיבוהו בבית האסורין וז"ש בסנהדרין שם קרקע עולם היא ור"ל שיכולין לכוף אותה בע"כ והקשה שם הר"ן היאך מסר עצמו אלישע בתחלה וכן דניאל בשביל התפלה וכן כל הנך שכ' לעיל במדרש ש"ט מה לך כו' ותי' דרשאי להחמיר על עצמו למסור במקום שא"צ כמש"ל וכ"כ נ"י בסנהדרין שם על מש"ש דקרקע עולם כו' כנ"ל וכתב דאסור למסור עצמו במקום שא"צ והא דאלישע בעל כנפים וכן חנניה מישאל ועזריה ומדרש ש"ט הנ"ל היינו מפני שהיתה השעה צריכה לכך וכ"כ בד"מ משמו וז"ש כאן מיהו אם כו' וצ"ע שהרי בש"ע פסק שלא כדברי נ"י כמש"ל ואם ירצה כו' ולא הגיה שם כלום ודא ודא אחת היא:

(יא) אפילו כו' ושלא כו'. גמ' שם:

(יב) ואפילו אין העובד כוכבים כו'. דהא אפילו להתרפאות משלשה דברים אלו אסור ואמרינן בסנהדרין שם (ע"ה א') מעשה כו' בשלמא אשת איש כו' ואע"ג דמשום הנאתו ובפ' בתרא דיומא (פ"ב א') עוברה שהריחה כו' שאין לך דבר כו'. ר"ן בפ' כ"ש ע"ש (שכתב וקשה קצת כו' ואלו הקושיות כו'):

(יג) ודוקא כו'. תוס' דיבמות נ"ג ב' ד"ה אין אונס כו' ובכתובות ג' ב' ד"ה ולידרוש כו' ובסנהדרין שם ע"ד ב' ד"ה והא כו' וש"מ:

(יד) וכל איסור עבודת כוכבים כו'. דהא אשירה דאין מתרפאין מהן אינו אלא לאו בעלמא לא ידבק כו' כמ"ש בפ"ג דפסחים (מ"ח א') וסוף מכות וש"מ וכן ההוא מעשה דסנהדרין הנ"ל לא היתה אלא לאו דלא תקרבו וי"א דרק מדרבנן וכנ"ל (ע"ל סי' ק"נ ס"ק ד' וסי' קנ"ה ס"ק ט"ז י"ז כ"ב) אלא דקשה הא דאמרינן בסנהדרין שם דאלת"ה הני קוואקי כו' אלמא דל"ק אלא משום דפרהסיא הוא ואסור אף בשאר מצות דמשום עבודת כוכבים לא משני מידי דשם אף בהנאת עצמן אסור כנ"ל תי' הר"ן ונ"י שם דשם כיון שהוא משום לפני עור כו' אינו בכלל עבודת כוכבים וז"ש אבל אלאו כו':

(טו) ועובד כוכבים כו'. כ"כ ר"ת בתוס' דסנהדרין הנ"ל ובכתובות בד"ה הנ"ל דפריך ולידרוש כו' ובסנהדרין שם דפריך והא אסתר כו' ולא פריך גילוי עריות הוי וגם התי' לא היה עולה הנאת עצמן כנ"ל וכ"כ הרמב"ן ועבר"ן פ' כ"ש ובפ' בתרא דיומא אבל תוס' תי' משום דקרקע עולם היתה כנ"ל ופליגי אר"ת וכן ש"פ:

(טז) עובדי כוכבים כו'. ירושלמי פ"ח דתרומות והביאו הר"ש שם מתני' י"ב וכר' יוחנן והרמב"ם פסק כר"ל משום ההוא עובדא דריב"ל שם וצ"ע:

(יז) וכן כו'. מתני' שם:

(יח) כ"מ כו'. סנהדרין ס"א וכרבא:

(ליקוט) כ"מ שנא' יהרג כו' ופטור. כרבא בסנהדרין דאמר פטור וכתי' ראשון בתוס' שם אבל הרא"מ פי' כתי' השני שלא נעשה מעולם לשם עבודת כוכבים אלא מאהבת ויראת אדם כגון אנדרטי והמן דלתי' הראשון קשה דתנן הפוער כו' אע"ג דמתכוין לבזוייה והזורק כו' אע"ג דמתכוין למרגמיה. הג"מ פ"ג ס"ק ב' ע"ש והריב"ש תירץ הקושיא והביאו כ"מ ע"ש (ע"כ):

(יט) ודוקא שלא יוכל לברוח כו'. ואף שתחלתן באונס כמ"ש בספ"ד דכתובות (נ"א ב') הני נשי דגנבי כו' ודאי שבקינהו כו'. הריב"ש (ע"כ):

(כ) אסור כו' אבל כו'. בב"ר פ' פ"ב שני תלמידים משל ר"י שינו עטיפתן כו' א"ל בניה כו' אלמא דלא מהני אלא א"ל ישאלום וירושלמי דפ"ב דאמרינן שם יכולה לומר עובדת כוכבים כו' דחק שם ברא"ש אבל פלוגתא הוא בירושלמי שם ר' בון ור' חגא ע"ש ובתה"ד סי' קצ"ז:

(כא) (ליקוט) ואפילו לובש כלאים. פשוט דאף ע"ג דבשעת הגזירה אפילו אערקתא כו' היינו שעובד כוכבים מעבירו אבל בכה"ג דאין מכירו וליכא חילול השם. תה"ד סימן קצ"ו ועש"ך ס"ק י"ז (ע"כ):

(כב) ואף ע"ג כו'. נדרים ס"ב ב':

(כג) (ליקוט) וכן אם יוכל כו'. כמ"ש בע"ז י"ח ב' א"ד בישולי עובדי כוכבים כו' ובשעת השמד היתה:

(כד) וכן בדרך כו'. כעובדא דישי (ע"כ):

(כה) וכ"ז כו'. עברא"ש בב"ק קי"ג א':

(כו) מי שנתחייב כו'. כמ"ש ברפט"ז דשבת (קט"ז א') שאפילו כו' [ואזיל לשיטתו כמ"ש בסי' קנ"ה פ"ב וכמ"ש בתשובה שם ומגמ' הזה סייעתא לסברא ראשונה דשם]:

(כז) (ליקוט) וי"א כו'. דאף לס' ראשונה דסימן קנ"ה ס"ב מ"מ לא גרע משאר איסורים דבשעת הגזירה יהרג ואל יעבור ועמש"ל ס"א (בס"ק ז') פלוגתת רש"י וטור (ע"כ):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון