ביאור הגר"א/יורה דעה/קלב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) או אותו כו'. טור וכמ"ש בתוס' נ"ז ב' בד"ה לאפוקי. וחזר ר"ת כו' והרא"ש שם:
(ב) ואם מכרו כו'. שתופס דמיו כמש"ש ס"ב א' אלא הואיל כו':
(ג) (ליקוט) אם נתן לו כו'. דהוי כמו נתן לה ואח"כ בא עליה דפרכינן שם ליחול עליה איסור כו' (ע"כ):
(ד) ואם כו' יש כו'. תוס' שם ב' בד"ה יאות כו' ועוד הוסיף כו' והרא"ש ומרדכי שם:
(ליקוט) יש מי כו'. והרמב"ן חולק על זה ודבריו נראין והר"נ דחק לדחות דבריו ע"ש בארוכה ודברי הרמב"ן עיקר (ע"כ):
(ה) (ליקוט) שאע"פ שלבעל כו'. הרא"ש שם ואפי' אם מעות מותרים ה"מ לישראל אחר כו' וכשיטת התוס' ורש"י שם נ"ד ב' ושם ס"ב א' תוס' ד"ה התנן כו' ובחולין גבי חמצן כו' ועמ"ש בא"ח סי' תמ"ג וסי' ת"נ דהר"ן וש"פ מתירין אף לעצמן בדיעבד (ע"כ):
(ו) וכ"ז כו'. בתוס' הנ"ל ד"ה לאפוקי כו' וכנ"ל ר"ס קכ"ג:
(ז) ישראל כו'. ערש"י במתני' ד"ה המוכר כו' ובגמ' שם ב' ת"ש המוכר כו' וערש"י שם ד"ה פסק כו' ועתוס' בד"ה רב אשי כו' פר"ת כו' וע"ל סי' ש"כ ס"ו מש"ש:
(ליקוט) ישראל כו'. עד סוף הסעיף לשון הרמב"ם רק מ"ש שיש בו עכבת יין ומ"ש והיה העובד כוכבים עד הוא מנדנד הוא לשון המחבר ועוד בדברי הרמב"ם פסק עד שלא מדד כו' מדד עד שלא פסק כו' כלשון מתני' וכ' ב"י דהרמב"ם מפרש למתני' בשמדד ישראל לכליו וכך נתנו לעובד כוכבים וכך משכו העובד כוכבים מידו בכליו של ישראל ואח"כ נגע בו כו' ומדד דקתני מתני' והרמב"ם ל"ד אלא היינו לומר דמדד ונתן לעובד כוכבים ומשכו כו' וטעמא דנקט מדידה במקום משיכה נראה דהיינו משום דאין דרך לפסוק בין מדידה למשיכה אלא או קודם מדידה או אחר משיכה וז"ש בש"ע משך במקום מדד (ע"כ):
(ח) שהרי לא סמכה כו'. גמ' שם:
(ט) ומאחר כו'. לשון הטור מדד עד שלא פסק אסור אע"ג שאין כאן אלא תערובת של סתם יין קרוב הדבר שיגע אחר שימשכנו כו':
(י) בד"א כו'. שם בגמ':
(ליקוט) בד"א כו'. גמ' שם ואי ס"ד משיכה כו' אי דקא כייל כו' אלמא דוקא כה"ג משיכה מתני:
(יא) אבל אם כו'. שם ל"צ דקא כייל כו' ואע"ג דפריך שם ס"ס כו' ומשני והב"ע כגון כו' וכ"כ הטור והרב בהג"ה י"ל משום דהוצרך בגמ' לזה משום קושית הגמ' ס"ס כי מטא כו' ש"מ ניצוק חיבור אבל לפי דקי"ל ניצוק חיבור א"צ לזה וסגי בתי' הראשון לבד ל"צ דקא כייל כו' וז"ש או לכלי של כו' אע"ג דבגמ' אמרו דכה"ג אפילו בכלי של עובד כוכבים מותר דאמרינן שם אי דנקיט ליה עובד כוכבים כו' אבל לפי מ"ש ניחא דכ"ז למ"ד ניצוק אינו חיבור אבל למ"ד חיבור אפילו בכליו של ישראל וכמו שמפרש ואילך המחבר והיה העובד כוכבים מנדנד כו' שאז נאסר מה שבכלי וה"ה ככלי של עובד כוכבים אבל הטור והרב כ' כמסקנא כ' ב"י דס"ל בדעת דניצוק בסתם יינם אינו אסור בהנאה ועסי' קכ"ו בטור וב"י ועש"ך ואמר שיש בו עכבת יין ר"ל אפילו בשוליו ור"ל טופח ע"מ להטפיח דבלא"ה אינו נאסר בהנאה כמ"ש במתני' פ"ב (כ"ט ב') נודות העובדי כוכבים כו' ודמיו מותרין:
(יב) מנדנד כו'. כמש"ל סי' קכ"ד סי"ח:
(יג) דאז ע"כ כו'. עש"ך שהקשה עליו (ע"כ):
(יד) צריך ליקח כו'. עתוס' שם ד"ה שקילו כו' א"נ כו' וכ"פ הרמב"ם בפ"א מה' זכיה הלכה י"ד וכתב המ"מ שם שלמד מסוגיא זו ודלא כהסוגיא דבכורות י"ג א"ב מה עמיתך בחדא כו' וכ"כ הרמב"ם בפ"ד מה' בכורות ועמ"ש בח"מ ס"ס קצ"ד:
(טו) ומיהו כו'. גמ' שם וכרשב"ג דקי"ל כוותיה אף יין ביין בסתם יינם כמש"ש ע"ד א':
(ליקוט) ומיהו אם כו'. שם וכמאן דלא כרשב"ג כו' ואנן קיי"ל כרשב"ג בסתם יינם אפי' יין ביין כמש"ש ע"ד א' ומ"מ לכתחלה אסור. טור וצ"ע דשם משמע דאפי' לכתחלה מותר דאל"כ מאי פריך לרב דהא רב לכתחלה קאמר [וכ"כ הר"ן שלכן השמיט הרי"ף כ"ז] ואפשר דפריך על מ"ש וכי שקליתו דמי יי"נ כו' וצ"ע:
(טז) חוץ מדמי כו'. בטור ליתא דהעכבת הוא של עובד כוכבים וגם אינו שוה כלום ועש"ך (ע"כ):
(ליקוט) חוץ מדמי מעט כו'. עש"ך ס"ק כ' אבל ל"ק מידי דס"ל כמ"ש הר"ן על מתני' נטל את המשפך כו' והאי אסור בהנאה קאמר דאי בשתיה בלאו עכבת אסור משום קנקנים של עובד כוכבים ולפ"ז אנן דקי"ל כרשב"ג לא קי"ל כהך מתני' ולפיכך יש לתמוה על הרי"ף שכתבה אלא שאפילו לרשב"ג דשרי למכור כולו כו' דוקא במפרש אבל בסתם אע"פ שאינו נהנה מן האיסור אסור והטור שלא כ' דוקא במפרש וכ' סתם בדיעבד מותר דק"ל כו' ס"ל כתוס' שם ד"ה אם יש כו' אע"ג דלקמן כו' וכמ"ש בסי' קל"ז ס"א ואם הוא כו' וא"כ האי אסור בשתיה וכ"כ המרדכי שם וכ"כ הר"ן שם בשם אחרים ועמ"ש בר"ס קל"ז וכ"כ בא"ח סי' תמ"ז ס"י שאינה נמכרת ביוקר כו' אלמא אפילו בסתם מותר (ע"כ):
(יז) ואפילו לכתחלה כו'. גמ' שם וקי"ל בב"ב בכליו של לוקח ברשות מוכר בא"ל זיל קני דקני כמש"ש פ"ו א' אבל בלא"ה הוא בעיא דלא איפשיטא ופסקו הפוסקים לקולא דלא קני:
(ליקוט) ואפי' לכתחלה כו'. שם ס"ס כי מטא כו' והב"ע כגון דאיכא כו' וכנ"ל (בס"ק י"א) אבל להרמב"ם א"צ לזה ואפי' בדיעבד (כמ"ש הרמב"ם שם בהלכה כ"ד ואם מדד ולא לקח דמים אע"פ שפסק דמיו אסורים כו' וע"ש בהשגות ובלח"מ) דס"ל ניצוק כולו אסור אף לרשב"ג ודלא כתוס' והרב לעיל סי' קכ"ו ס"ה בהג"ה (וע"ש בס"ק י"א בליקוט ב'):
(יח) אבל אם כו'. שם ס"ס כי מטא כו':
(יט) והכלי של כו'. שם ותיקני ליה כו' ש"מ כו' משא"כ ברשות העובד כוכבים ודוקא ברשות עובד כוכבים ועה"מ סי' ד' ס"ג בהג"ה:
(כ) או שתפסו בידו. שם אי דנקיט ליה כו':
(כא) או שעומד כו'. שם ש"מ כליו כו' וקי"ל באמר זיל קני דקנה כמ"ש בב"ב פ"ו א' וכמש"ש בש"ע (ע"כ):
(כב) דמיד שבא כו'. עיין ט"ז וש"ך:
(כג) (ליקוט) וכן אם מדדו כו'. כן פי' הרשב"א בשם ר"ח ורמב"ן דמדדו העובד כוכבים לעצמו ומשך תחלה קודם שמדד דאע"פ שהגביהו בשעה שמדד לא קנה מפני שאותו הגבהה לא היתה לקנותו והיין נאסר מיד במדידתו אע"פ שלא נגע מחמת כחו וכמש"ש תרגמא ר"ש בעובד כוכבים כו' והרשב"א לטעמיה דס"ל דכחו אסור אף בהנאה אבל הרא"ש והטור פסקו דמותר בהנאה ולכן אף במדידת העובד כוכבים צריך לכל הנך וז"ש אבל אם כו' דינו כו' (ע"כ):
(כד) והגביהו תחלה. עש"ך:
(כה) וכ"ז כו'. כנ"ל ס"א בהג"ה:
(ליקוט) וכ"ז לא כו'. אע"ג דמההוא נכרי עובד כוכבים מותר כמש"ש נ"ט ב' כתב ב"י לדעת הרמב"ם ניהא דס"ל דוקא בשנתכוין להזיקו אבל לרשב"א שחולק וכתב דאפי' שלא בכוונה אסור צ"ע ול"נ דבכה"ג אף הרשב"א מודה כיון שמדעת הישראל נוגע (ע"כ):
(כו) מי ששכר כו'. כמש"ש ס"ג ב' רב אשי אמר כו':
(כז) אם לא כו'. כתי' דר"פ דר"א ל"פ אר"פ אלא דקשיא ליה ואני מחשב מיבעי ליה:
(כח) אע"פ כו'. דמ"ש בגמ' שם כיון דלא מייחד שיעבודיה. ל"ד דהא לא נקנה לעובד כוכבים הדינר. ת"ה ע"ש:
(כט) ודוקא כו'. כמש"ש א' ה"ד אי דא"ל קני כו' אלא דא"ל ליהוי כו' אלמא אף בכה"ג מותר. שם:
(ליקוט) ודוקא כשא"ל כו'. עמש"ש משום דהקדים דינר אסור משום דדמי לנתן ואח"כ בא דפריך גמ' ליחול עליה איסור כו' כנ"ל משא"כ בכה"ג דמשני שם אלא דא"ל ליהוי גביך כו'. וצ"ע דהא אמרינן שם דוקא בקדמה והקריבתו מותר בכה"ג וצ"ע (ועבת"ה) וכן הטור חלק עליו בזה ע"ש (ע"כ):
(ל) וכן מי כו'. דמזכה לעובד כוכבים הדינר ע"י עבדו ונ"ל דעבדו ל"ד דיד עבד כיד רבו וכמ"ש בב"מ צ"ט א' וש"מ אלא ר"ל לשכירו:
(לא) (ליקוט) ישראל כו' אבל כו'. כפירש"י ותוס' שם (ע"כ):
(לב) אע"פ כו'. שם וערש"י ד"ה צא כו':
(לג) אבל כו'. שם מתבי כו':
(לד) ישראל כו'. כדעת הרי"ף שכתב דמ"ש בפ"א (י"ב א') ובפ"ב (ל"ג א') דרמי עבודת כוכבים אסורין אידחי ליד מהך ברייתא ועסי' קמ"ד ס"א:
(לה) וי"א כו'. תוס' שם ד"ה אבל אם כו' ע"ש והרא"ש וש"פ:
(לו) מיהו בזה"ז כו'. בת"ה הקצר כ' אע"ג דלא סבירא לן כרש"י ותוס' מ"מ כדאי הם לסמוך עליהם בדבר זה כו' והביאו ב"י:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |