ביאור הגר"א/יורה דעה/יח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אפי' מן הצד. ע"ל סי' ט' בש"ע והג"ה לבר דעת הראב"ד (הביאו הר"ן):
(ב) אפי' נגע כו'. מדאמרינן שם א"ל עצם ודאי כו' ומסקינן אימא בעצם דמפרקת כו' וע"כ בודאי נגע וכ"כ המרדכי:
(ג) ואפי' בעוף. רש"י שם ד"ה הלכתא:
(ד) (סעיף ג') שיעור כו'. דלא כרב חסדא שם דהנך כולהו במערבא ונהרדעי ורב ששת וראב"י כולהו לא ס"ל הא דר"ה דכולהו פהותין מחגירת צפודן ועוד דאמרו שם דמיא לסאסאה מאי ואם איתא מאי קא מיבעיא ליה הא אינה חוגרת צפורן:
(ליקוט) שיעור כו'. והרא"ה פי' הגידת הצפורן. פי' שתרגיש הצפורן כמו (שמואל ב' כ"ב) ויחגרו ממסגרותם ולפ"ז אין ראיה מסאסאה דאף סאסאה מרגשת הצפורן ופסק כר"ה יעס"ד ודעתי להחמיר יותר מהרשב"א (ע"כ):
(ה) ובלבד כו'. דאוגרת קרינן לה וכשמה שתאגור שום דבר לאפוקי שאינה אוגרת כלום זהו דמיא לסאסאה שאמרו שם:
(ו) אפי' כו'. מהא דרב אחא ב"י:
(ז) (סעיף ג') ואם עבר כו'. עבה"ג וגם ממ"ש שם אר"ח מנין כו' פשיטא כו' ואם קודם דוקא מאי פריך פשיטא.
(ח) (סעיף ד') סכין כו'. כפי' הרשב"א ארישא דסכינא לצד ראש הסכין וס"ל דאינו קורע אלא לצד הפגימה והבדיקה הוא שמוליך הסכין על אצבעו כמ"ש בס"ט:
(ליקוט) סכין כו'. דה"ק שם מ"ש משתי כו' מחליש פי' מחליש שחותך העור והבשר והפגימה פוגעת בסימנין מרוח א' כו' דס"ד מדקאמר אוגרת דוקא הא מסוכסכת בכ"ע כשרה ומשני דקיימא כו' נגד רישא דסכינא. רשב"א וסתר פירש"י דאי ארישא דסכינא ממש אפי' אוגרת היאך אפשר שפגימה הראשונה יחתוך העור והבשר ועוד דא"כ מאי קאמר סכין שיש בה פגימות הרבה כו' הא ע"כ פגימה שניה אינה ברישא דסכינא א"כ בא' פסולה וכן שם ל"ק כאן שהוליך כו' ול"ק דקיימא ברישא דסכינא. אבל לפי' אצ"ל דקיימא כו' דכיון שאמר שהוליך ולא הביא ע"כ בנוטות לאותו הצד שהוליך וכן הרי"ף לא הביא אלא אוקימתא בתרייתא. והרא"ה והרא"ש פי' כפירש"י (ע"כ):
(ט) וה"מ כו'. דכל מידי כו' וע"ל סי' א' ס"נ:
(י) ויש מחמירים כו'. כפירש"י שם:
(יא) (סעיף ה') דמתוך שפגימותיה כו'. הרשב"א והוצרך לזה לשיטתו:
(יב) (סעיף י') סכין שיש כו'. נלמד ממגל יד וכמש"ל סי' ו' ס"א ע"ש:
(יג) (סעיף י"א) ומי שרוצה כו'. כמ"ש שם ולמיפסל קמייתא כו' הלא"ה מעיקר דינא לא. וקאמר מצריך בדיקותא בדרך עצה כמו (גיטין ל"ד ב' ועבתוס' שם ג' ב' בד"ה ר"א וע"ש ל"ו א' ד"ה והעדים ובמהר"ם שיף שם) התקין ר"ג שיהו עדים חותמין על הגט כמ"ש תוס' שם שלא יצטרכו לעדי מסירה:
(יד) (סעיף י"ב) אע"פ כו'. מהא דרב כהנא הנ"ל ואין לחלק בין הרבה או אחת. רש"י ורא"ש:
(טו) (ליקוט) וה"מ כו'. ממש"ש מתיב רבא לסיועיה כו' ושם דוקא שנמצא דבר חוצץ וקאמר שם ה"ג אתיילדא כו'. מה"ב. ועוד מדאמרינן ג' ב' בודק סכין כו' ואם שחט כו' אלמא כל שבדק תחלה א"צ לבדוק בסוף ואף לר"ה דהא רבא ס"ל כר"ה שם מתיב רבא כו' וכ"ש לר"ח (ע"כ):
(טז) אבל אם כו' ואפי' כו'. מדקאמר כרב הונא ולמיפסל קמייתא ול"ק לאכשורי קמייתא ש"מ דבלא"ה כשר:
(ליקוט) ואפי' שחט כו'. כמש"ש ואב"א לעולם כר"ה כו' מכדי מתלא כו' וה"ה לדידן בנאבדה וערש"י שם ד"ה למפסל כו' ואע"ג כו' (ע"כ):
(יז) ואם כו'. אע"ג דלא קי"ל כר"ח דעצם המפרקת י"א דה"מ לקולא כמו שהקשו שם ממקוה ולא מחלקינן בין סכין אתרעאי או בהמה:
(ליקוט) ואם נגע כו'. כן מסיק בת"ה וע"ש הרבה דעות עש"ה (ע"כ):
(יח) (סעיף י"ג) הואיל ויצא בהיתר. כמ"ש בסי"ב:
(יט) וזה שנמצא כו'. כמ"ש הרי שחוטה לפניך וא"ל הא אתייליד בה ריעותא דהרי יצא בהיתר ועט"ז. ופר"ח הסכים עם ב"ח ע"ש:
(כ) אם לא כו'. כמ"ש בהמה בחייה כו' עד שיודע לך במה נשחטה דייק במה נשחטה:
(ליקוט) אם לא בדק כו'. ממש"ש נ' רא"א הכל כו' לתיאבון וכדרבא כו' וכולן ששחטו אהייא כו' דלמא בסכין פגומה כו' ואע"ג דלא שביק היתירא משום דסתם סכינין אינן יפין ואסור אף בדיעבד (ע"כ):
(כא) בד"א כו'. ערש"י שם ח' ב' ד"ה אחד ששוחט כו' ופעמים כו' משמע אבל השתא כי שחוט בלא בדיקה ליכא איסורא:
(ליקוט) בד"א כו'. ממש"ש ח' ב' הטבח צריך כו' א' ששוחט כו' ת"ל ת"ה תמיה לי ל"ל סכין מיוחד לשחיטה דהא צריך בדיקה קודם שחיטה ומסתברא דנ"מ שא"צ בדיקה כשיחזור וישחוט ואם שחט ולא בדק ונאבד הסכין שחיטתו כשרה דהעמד סכין על חזקתו כו' ע"ש (ע"כ):
(כב) וראוי כו'. כמ"ש בגמ' ורש"י שם ובספ"ט דב"מ בסכינא דאשכבתא כו' כיון דמיפגמא כו' ופי' הרשב"א סכין של שחיטה וכן בפי"ז דשבת (קכ"ג ב'):
(כג) ומ"מ כו'. כמ"ש (ט' א' ל"ב א') כדי בקור טבח כו' ושאר מקומות אע"ג דאצרכוה שלשה סכינין:
(כד) דרך שבירה. כמ"ש ששיבר כו':
(כה) ודוקא שראינוה כו'. כמ"ש שם בהמה בחייה כו':
(כו) ואם כו'. כמ"ש בששיבר בה עצמות דוקא עצמות:
(כז) ואין חילוק כו'. כנ"ל בסעיף שקדם:
(כח) אם בדק כו'. גדולה מזו עבסי"ג:
(כט) ואם נמצאת כו'. גמ' שם:
(ל) ובנמצאת יפה כו'. ערש"י שם ד"ה נמצאת סכינו כו' וכמש"ש י' ב' י"ז ב' לא אמרו כו' ואמרינן בפ"ק דקדושין (ל"ב) הרב שמחל כו':
(לא) והאידנא כו' ולהם כו'. כנ"ל:
(לב) ובחינת כו'. עפ"ט דשבת פ"ח א' (בעובדא דרבא שם שנתן לבו לשמעתתא עד שלא הרגיש כאב אצבעותיו):
(לג) ולפיכך כו'. כמ"ש בסי"ז בנמצאת פגומה שמעבירין אותו ומשמע אפי' בפעם ראשונה וכן בטבח שנמצא אחריו חלב כשעורה (פג"ה צ"ג ב') . שם:
(לד) טבח כו' וכשאני כו'. שאסור אף בכה"ג כמ"ש בס"י ועוד דאין נכון להשתמש בסכין של שחיטה כנ"ל סי"ד וע"ש סי' תר"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |