ביאור הגר"א/חושן משפט/תי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png תי

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) וזהו ממונו. מכילתא וכי יפתח איש בור למה נאמר עד שלא יאמר יש לי בדין הואיל והבור ממונו והשור ממונו כו' ובגמ' ג' מ"ש בור כו' ועתוס' שם ד"ה וממונך כו' ושם כב א' ד"ה אשו משום ממונו כו':

(ב) שמזיק כו' דהעובר כו'. ג' ב' וש"מ שתחלת עשייתו לנזק וערש"י שם:

(ג) שאינו זז כו'. מתני' דריש ב"ק לא זה וזה כו' ובברייתא ת"י וש"מ:

(ד) לפיכך כו'. ג' ב' וכבר כ' דממונו ל"ד ומ"מ נ"מ לפעמים כמ"ש י"ט ב' בדליל ובנזקין לאחר נפילת אונס שם ך"ט ושם בגלל ל"ש אלא כו' וערש"י שם ד"ה בשהפכה כו' וכיו"ב:

(ה) א' החופר כו'. מכילתא שם בעל הבור ישלם מ"מ:

(ליקוט) א' החופר כו'. ירושלמי פ"ה אין לי אלא כשחפר לקח ירש נתן לו במתנה מנין ת"ל או כי יכרה כו' (ע"כ):

(ו) וכן אם כו'. י"ט ב' נקשר מאליו מאן כו' ואי לא כו':

(ז) או שחפרו כו'. מ"ח א':

(ח) וכן אם כו'. תוס' שם סד"ה אע"ג. ונראה כו' ועמ"ש בסי' תיג שהרמב"ן חולק ועתוס' מט ב' ד"ה ברה"י כו' ולפי' ר"י קשה כו' והרא"ש פי' כפיר"י ותי' הטור דשם מיירי כשלא נודע לבעל החצר וז"ש ונודע כו':

(ליקוט) וכן כו' ונודע כו'. וכ"כ בנ"י שם כפי' תוס' מט ב' ד"ה ברה"י ור"י מפ' כו' ומ"ש תוס' ולפיר"י כו' כ' דמיירי שלא נודע כו' (ע"כ):

(ליקוט) וכן כו' ונודע כו'. ערי"ו נל"א ח"א בשם רשב"ם ע"ש (ע"כ):

(ט) אחד כו'. כרבה דהלכתא כרבה בר כו' וכר"ע דהלכה כר"ע מחבירו. רי"ף ורא"ש וש"פ ועוד כ' דסתם מתני' כוותיה:

(י) החופר כו'. מתני' נ' ב':

(יא) או החופר בור כו'. מתני' מט ב':

(יב) לרשות חבירו. כפיר"י והרא"ש וכשלא נודע לו. טור וכנ"ל:

(יג) והפקיר כו'. רש"י וכמ"ש בגמ' שם ר"ע הפקיר כו':

(יד) אבל אם כו'. וכ"כ תוס' כח ב' סד"ה אבל ושם נ"א א' ד"ה בור כו' ורא"ש וש"פ דלא כרש"י נ' א' ד"ה בעל התקלה כו':

(טו) או כו'. ר"ל במקום שיש רשות לילך דלא כפי' הסמ"ע כמש"ו שנא' בעל כו':

(טז) ומסר כו'. כן פ' הרא"ש ועבה"ג:

(יז) או כו'. כן פי' בטור בשם הרמ"ה וכן פירש"י:

(יח) אפי' כו' ואם כו'. שם כגון דארוח כו' וערש"י שם אבל רש"ל וב"ח כ' דט"ס ברש"י דמ"ש בד"ה ברה"י הסמוכה כגון מקצה כו'. צ"ל בד"ה דארוח ארוחי לר"ה. כגון מקצה מקום כו' והלכך טעמא דלאושין כו' אבל בר"ה עצמו חייב אע"פ שהוא ברשות כמש"ש ל' א' כל אלו כו' וכיוצא וקושייתם על הטור אבל דברי ש"ע אפשר לפרש בדבריהם ועבה"ג:

(יט) היה כו'. כגי' בור שמנה כו' בור שבעה כו' מהו:

(כ) חפר א' כו'. תוס' שם ד"ה האחרון כו':

(כא) החופר כו'. עבה"ג וכן הסוגיא שם כוותי' בבעיא דרב שיזבי וללישנא בתרא היא דלא כהלכתא:

(כב) וי"א כו'. כלישנא בתרא כשיטת הגאונים. והרמב"ם סובר דל"פ והכריחו קושית תוס' שם ד"ה אי כו':

(כג) בור כו'. עבה"ג ואע"ג דשם נב א' תני רב חנניא כוותיה מ"מ ר"נ ס"ל כוותיה דשמואל שם נא א' וכן רב אשי שם ב' וכמ"ש בס' שקדם:

(כד) לפיכך כו'. עתוס' נ' ב' ד"ה א"ב כו':

(כה) ואפי' בתל כו'. תוספתא פ"ו כמה שיעורו להזיק כ"ש ולמיתה י"ט:

(כו) ואם הוזק כו' ס"ל דלא אמרו אלא למיתה וראיה מהזיק דאדם בכל פרק המניח ואין מחלק בין פיקח כו' ואמרי' כ"ז ב' לפי כו'. ועתוס' שם ד"ה לפי כו' וז"ש וי"א כו':

(כז) (ליקוט) או הבהמה הפקחת כו'. עבה"ג וע"ל סי' תיב ס"ג וי"ל שיצא לו ג"כ ממש"ש כד ב' א"ל אנא כו' ועתוס' ך"ז ב' סד"ה אמאי וקצת קשה כו' (ע"כ):

(כח) בין כו'. ר"ל דז"ש שם ה"מ כו' דשבירתן זהו מיתתן אבל לענין כו' ר"ל שלא נשברו אלא הוזקו:

(כט) אע"פ כו'. גמ' שם:

(ל) אם אין כו'. שם ואי דלא כו':

(לא) מיהו כו'. הרא"ש ותוס' שם ד"ה ואתו כו':

(לב) אפי' כו'. הרא"ש:

(לג) ואם יבאו כו'. שם א"ד הא כו':

(לד) ויש מחלקין כו'. כפי' תוס' בד"ה הנ"ל ונראה לר"י כו'. וס' הראשונה סובר כפי' ריב"ם שם וכ"כ הרשב"א:

(ליקוט) ויש מחלקין כו'. כפי' ר"י בתוס' שם דלא כריב"א אע"ג דלעיל סי' רצא ס"ט קי"ל כדברי ריב"א כ' ביש"ש פ"ה סל"ח לחלק בין מיגו דהוי פשיעה כו' לתחלתו בפשיעה כו' כי הכא אמר מיגו כו' משום דהפשיעה והאונס בענין אחד הוא בנפילה בבור אבל התם הפשיעה לענין זאבים וגנבים והאונס הוא במיתה ע"ש (ע"כ):

(לה) בור כו'. כגי' הרי"ף:

(לו) וי"א כו'. כגי' שלנו והרא"ש כ' דאף גי' הרי"ף י"ל כפרש"י. וע"כ נ"ל כן כמש"ש כתנאי המדלה כו' במאי קמפלגי כו':

(לז) עד שידע כו'. כ"ה גי' הרמב"ם והרא"ש כר' יוחנן:

(ליקוט) עד שידע. כ"ה גי' בגמ' וכ"ה גי' הרא"ש וכ"כ הטור (ע"כ):

(לח) וי"א כו'. תוס' ד"ה בכדי כו'. והרמב"ם ס"ל כפירש"י:

(לט) יש כו'. כל כו'. עבה"ג:

(מ) וה"מ דאניס כו'. מדל"ק אמתני' דשם נ"א א':

(מא) המוסר כו' נלמד ממ"ש למטה ואם כו':

(מב) אע"פ כו'. שם ועתוס' שם ד"ה בשור כו':

(מג) בין לפניו כו' אבל כו'. כשמואל ועמ"ש בסי"ז:

(מד) שור כו'. כר"נ דכולה סוגיא שם כוותיה ועבה"ג:

(מה) (ליקוט) שבעל הנבילה כו'. הוא כאב"א שם ולפ"ז צ"ע מ"ש בסל"ה וסל"ו ועתוס' שם ב' ד"ה הא כו' ונראה לר"י כו' (ע"כ):

(ליקוט) שבעל כו'. כלישנא בתרא שם דקי"ל כלישנא בתרא בכ"מ וכן הסוגיא שם למעלה הא מני ר"נ היא כו' וכל היכא כו' וכן שם י"ג א' אב"א ר"נ התם כו' ודלא כתוס' שפ' כלי' קמא וכ' דסוגיא דשם בפלוגתא דשור ושור פסולי המוקדשין כלישנא קמא וכבר תי' בהג"מ דאתי אף כלישנא בתרא וכ"כ יש"ש אבל הא דסל"ד לה לו צ"ע וכ"כ ביש"ש שם סמ"ב דבכל זה אינן משלמין אלא חלקן בלבד (ע"כ):

(מו) אע"פ שהיא גדולה כו'. רש"י שם ד"ה ר"ן כו':

(מז) (ליקוט) אם כו'. צ"ע וגם הג"מ לא תי' אלא בשני שוורים ובזה מתרץ קו' תוס' שם שהקשו אמאי לא משני הא והא כר"ן והא כלישנא קמא והא כלי' בתרא אבל בכה"ג לכאורה צ"ע ונראה מ"ש אנא תוראי בבירך כו' לאו משום דהוא הגומר את ההיזק דוקא אלא משום שהוא עושה בשעתו ההיזק לבד בלא השור וכ"ש בשור שממנו התחיל הנזק והוא עיקר הגורם וכמש"ש והא כורה קגרים כו' ותוס' שכ' ונראה לר"י כו' לא כ' אלא בשני שוורים דוקא שמתחלה ועד סוף עמו ביחד וכן דברי הג"מ (ע"כ):

(ליקוט) אם כו'. עמש"ש דאף ללישנא בתרא דמש"ש אנא תוראי כו' ל"ד כה"ג דה"ה כה"ג דסעי' זה וכיוצא ושלא כדברי תוס' וכ"כ במלחמות שם ע"ש שהאריך (ע"כ):

(ליקוט) סל"ה אם אדם כו'. אע"ג דבסל"ב הוצרך לטעם שבעל כו' שם דוקא שבור פלגא היזקא עבד משא"כ בשני שורים דאף לישנא בתרא מודה דכ"א כולה היזקא עבד דלא כתוס' שם ב' ד"ה הא כו' הג"מ ספי"ב מהנ"מ ס"ק ג' ובס"ס נזיקין סי' יב אבל כאן צ"ע ועהג"מ ונראה שאף לדברי תוס' מ"מ קי"ל כלישנ' קמא כיון דרבא ורבינא ס"ל כן ע"ש בתוס' אלא שהרי"ף ורמב"ם ס"ל כרברי מהר"ם שאף ללישנא בתרא כאן חייב ולכן כ' לישנא בתרא (ע"כ):

(מח) יש כו'. וכ"נ דעת תוס' כג א' בד"ה תפשוט:

(ליקוט) יש כו'. ע"ל סי' שצא ס"ז (ע"כ):

(ליקוט) י"א כו'. וכ"כ נ"י ספ"ג על מש"ש ש"מ שוורים תמין שהזיקו כו' ועתוס' שם ד"ה ש"מ כו' ונר' לפרש כו' וכ' ולא איפשיטא הבעיא ואינו גובה אלא רביע מזה ורביע מזה ואי ליכא לאשתלומי כוליה רביע מזה משתלם שארא מהאיך כר"נ כו' (ע"כ):

(מט) (ליקוט) וי"ח כו'. וכ"ד המרדכי ספ"ה ועמ"ש בסי' שפח ס"ז (ע"כ):

(ליקוט) וי"ח כו'. עתוס' מו ב' ד"ה גלית כו' ואפי' לר"נ כו' ר"ל דבשלמא שם דבעל השור אן חייב כו' משא"כ דחייב רק שא"י לגבות מספיקא כמ"ש כאן ומשם למדו הפוסקים דין זה (ע"כ):

(ליקוט) וי"ח כו'. מרדכי ס"פ הפרה סי' ע' ע"ש והג"מ ספי"ב מה' נ"מ ס"ק ג' ובתשובה אחרת כו' אבל בס"ס משפטים סי' סג כ' כס' ראשונה וכ' שם דמטעם זה אמרי' שנים שלוו כ"א נעשו כו' ואם אין לא' לשלם גובה מחבירו הכל כמש"ל ר"ס ע"ז (ע"כ):

(נ) (ליקוט) ולפ"ז כו'. דבור גובה האידנא ממש"ש ך"ז ב' בפומבדיתא וחייב רבא. נ"י שם וכ' שכ"כ הרמ"ה. דדוחק לומר דמיירי בתפס ושם בפ"ב ההוא חמרא כו' ההוא ברחא כו' כ' הרשב"א ג"כ דמיירי בלא תפס דכיון דשכיחא מגבי' בבבל ע"ש (ע"כ):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון