ביאור הגר"א/חושן משפט/עא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png עא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) התנה. כתובות. מתני' פ"ו ב' ובשבועות מ"ב א' ומ' שם דאפי' בסתם כמו נאמן עלי כו' סנה' כ"ד א':

(ב) (ליקוט) אפי' כו'. כמו בא"ל אל תפרעני אלא בעדים דמהני אפי' בע"פ כמו שמוכח הסוגיא שם וכן במתני' מנה לי ביד כו' פטור כו' אל תתנהו כו' וכ"ש בנאמנות דמהני אף נגד עדים משא"כ שם כמ"ש בסי' ע' ס"ד (ע"כ):

(ג) ודוקא. כמ"ש בסי' ס"ט ס"ב מהא דכתובות י"ט א' לעולם דקא' מלוה כו':

(ד) (ליקוט) אבל אם כו'. ואם הביא ע"א מחלוקת בין הפוסקים וע' ברא"ש פ' הכותב ס"ו ור"ח פירש כו' ושם סי"ח כ' הראב"ד כו' ול"נ כו' ושם סכ"ח ולא כמ"ש הראב"ד כו' ועמ"ש בס"כ (ע"כ):

(ה) ואפי' היה. כמ"ש הסמ"ע בתי' ראשון וש"ך כיון דאין לו מגו בענין גוף הנאמנות וכן מ' בגמ' שם דאם השטר מקויים א"י לומר אמנה במגו דפרעתי אע"ג דאם לא היה מקוים היה נאמן במגו דמזויף כנ"ל:

(ליקוט) ואפי' היה כו' ממש"ל סי' ע' ס"ג א"ל טען כו' ואינו נאמן באמר שפרעו שלא בעדים במגו בפני פ' ועתה"א סי' רנ"א (ע"כ):

(ו) הא דמהני. לשיטת הרי"ף בסנה' שם שכ' אע"ג דקבליה בתרי אין נאמן בקנו מיניה נאמן והוכיח מנאמנות הנ"ל. אבל בשעת הלואה א"צ קנין כמו ערב בסוף ב"ב וכמ"ש בב"מ צ"ד א' אפ"ת בשלא קנו כו'. וכ"ז מיירי בנאמנות כבי תרי כמש"ל מהא דסנה' דבחד א"צ קנין שם ועש"ך:

(ליקוט) הא דמהני כו'. כ' ש"ך דמוכח מהרי"ף פז"ב דוקא בנאמנות כבי תרי. וליתא דשם לאחר גמר דין אבל קודם גמר דין קי"ל כרבנן דיכול לחזור בו אפי' בחד וה"ה כאן דיכול לחזור בו ומ"מ כל שלא חזר בו עד שאמר המלוה שלא נפרע דין של ש"ך שפיר כי זהו גמר דין כמ"ש בסי' כ"ב ס"א בהג"ה ולענין עדות כו' וה"ה כאן (ע"כ):

(ז) (ליקוט) דוקא כו'. וכ"כ רש"י שם ד"ה ההוא כו' ושם אפי' בנאמנות סתם (ע"כ):

(ח) הא דמהני כו'. כמש"ש בכתובות בגמ' שבועה כו' ואף למ"ד אף על הפוגמת משום דלא מסקא אדעתה:

(ליקוט) הא כו' וכן כו' דאין כו'. כתובות שם שבועה מאי עבידתיה כו' ואף למ"ד אף על הפוגמת משום דלא מסקא אדעתיה כמש"ש ועש"ך שי"ח ע"ז (ע"כ):

(ט) דכל. ב"מ שם:

(י) המדקדקים. שבועות מ"א ב' כיון דקא מודית כו' וכמ"ש תוס' ד"ה הא כו':

(יא) (ליקוט) הרי כו'. כמש"ש פ"ח א' אי פיקח כו' אלמא אע"ג דבתחלה א"י להשביעה מחמת השטר יכול להשביעה לאחר הפרעון וה"ה כאן (ע"כ):

(יב) (ליקוט) ואפי' פרעו כו'. דפסל העדים לענין חוב זה דאל"כ הנאמנות לגבי תרי מאי אהני ליה ול"ד להא דכתובות שם דשם לא פסל העדים וכאן אם האמינו אף לאחר הפרעון לא יוכל להשביעו כמש"ו ולפיכך אלא דבסתם דנין שלא האמינו אלא בתחלה שלא יוכל להשביעו שבועה חמורה משא"כ בעדים דע"כ האמינו אף לבסוף דאל"כ מאי אהני ליה כנ"ל (ע"כ):

(יג) ולפיכך אם. דבלא"ה יכול להשביעו בגלגול שבועה קלה וחמורה וכמ"ש שם מ"ח ב' חלקו כו' איבעיא להו כו' ודלא כמ"ש הרא"ש בפ' הכותב סי"ח בשם הר"ש מנרבונא ואבע"א סי' צ"ח ס"ד ועש"ך:

(ליקוט) ולפיכך כו'. דבלא"ה יוכל להשביעו בסוף שבועה קלה וע"י גלגול אף בתחלה קלה וחמורה ובסוף קלה וחמורה וז"ש קו"ח וגלגול לעולם ור"ל לעולם שאין עליו אף לאח"כ ע"י גלגול קו"ח והא דאמר קלה וחמורה במתני' שם נדר ושבועה כו' (ע"כ):

(יד) שטר. עמ"ש בסי' נ"ד ס"ג:

(ליקוט) שטר שכ' כו'. מהא דב"ב ז' ב' (ע"כ):

(טו) אא"כ. כנ"ל ס"ג:

(ליקוט) אא"כ פירש כו'. דהוי כא"ל אל תפרעני אלא בפני פ' דסי' ע' ס"ד כמ"ש בגמ' דלהכי א"ל כו' דלא לידחייה וז"ש ואם הביא כו' ע"כ:

(טז) אין. עסמ"ע ס"ק י"ד ט"ו:

(ליקוט) אין כו'. דעיקר תקנת הגאונים בחרם סתם היתה במקום דלא יוכל לישבע כגון בטענת ספק וכה"ג וכיוצא וא"י לפוטרו נגד התקנה כמ"ש בכתובות שם בין דלא כו' אבל מה אעשה כו' ועסמ"ע (ע"כ):

(יז) פטרו מן כו'. כמ"ש בפ"א נדר גדול נדר כו' במוהי הרי כו'. ורא"ש שם וברפ"ב הנודר בתורה כו':

(ליקוט) פטרו כו' דאין כו'. כמ"ש בנדרים פ"ב ואב"א שבועות כו' וכ"ה ברא"ש ובר"ן בנדרים בהרבה מקומות (ע"כ):

(יח) דאין חילוק. שם בכתובות נדר ושבועה ודוקא באשה משום דחילקו בה בגטין ל"ד ל"ה:

(יט) (ליקוט) המחרים כו'. צ"ע מ"ש משבועת ארור והחוזר במי שפרע ואפשר דהתקנה כך היתה דליפרוש (ע"כ):

(כ) (ליקוט) אין כו'. כנ"ל ס"ו דלא היתה התקנה אלא בטענת ספק שא"י להשביעו וז"ש בהג"ה די"א כו' והכלל בכ"ד שאינו יודע ועש"ך (ע"כ):

(כא) (ליקוט) ואפי' שיצא כו'. כמ"ש ביהונתן וכן מטעם זה לא גילה יוסף לאביו (ע"כ):

(כב) (ליקוט) שטר כו'. עס"י ע' ס"ד בהג"ה מיהו כו' משא"כ בכה"ג (ע"כ):

(כג) הדין עם. דכת"י מהני בנאמנות כמו עדים כמ"ש בס"ד ובעדים א"י לטעון כמ"ש בשבועות שם וכתובות פ"ה א':

(כד) שטר שיש. עבסי' ע"ב סי"ח והא דאדם יוכל כו' וכמ"ש שליש בזמן כו' אע"ג דהימניה כמ"ש תוס' בגטין ס"ד א':

(כה) כתב כו'. עס"י ס"א ס"ט:

(ליקוט) כ'. כמ"ש ברפ"ג דסנהדרין בדין מרומה (ע"כ):

(כו) אע"פ. ב"ב ז' ב':

(כז) (ליקוט) שטר כו' עסי' מ"ג ס"ח בהג"ה (ע"כ):

(כח) אם העדים. ירושלמי והביאו הר"ן בריש ר"ה נאמנים העדים כו':

(כט) כיון. דבלא"ה הולכין אחריו כמ"ש בסי' ס"א ס"ה וכ"ד שנהגו כו':

(ליקוט) כיון שאין מנהג כו'. כ"כ ב"י לתרץ דל"ת למ"ש בסי' ס"א ס"ה וז"ש למעלה ומנהג כו' וא"צ לזה וכמ"ש ש"ך שאין משתעבד במנהג אא"כ יודע המנהג וכמ"ש הרמב"ם וכמש"ש וערי"ף ברפ"ז דיבמות אלא מיהו כו' אדעתא דמנהגא כו' (ע"כ):

(ל) ואם כתוב כו' או בטעות. ב"ב קסז קסח:

(ליקוט) ואם כ' בפירוש כו'. ער"ס כ"ט (ע"כ):

(לא) (ליקוט) במקום כו'. עבה"ג. וע' במרדכי בפ' הכותב בשם ר"ח שכ' הא דמתני' כתב לה היינו אומר כמ"ש בר"פ אבל אם קנו מודה אבא שאול שפוטר אף היתומים וכ"כ בטוא"ע סי' צ"ח וש"פ (ע"כ):

(לב) (ליקוט) ונ"ל כו'. עסי' שד"מ ס"א בהג"ה (ע"כ):

(לג) אע"פ שעבר. כתובות שם ואין משביעין אותה על שעבר וכמ"ש שם בגמ' על הכתובה אע"ג דמיד אחר מותו עבר הזמן:

(לד) (ליקוט) אא"כ פירש כו'. עבא"ע ס"ס צ"ח בהג"ה וכאן לא כ' וסתמי כל הפוסקים דמהני. וע' במרדכי שם סי' ש"כ פר"ח קבלנו כו' והדברים קשין להולמו וביאור הענין כך דלא מיירי אלא בכתיבה ואף בכתובה דוקא באמירה ושני דברים הן אלא בכתובה שהיא באמירה ר"ל ודוקא באמירה ג"כ ועל הסיפא אמר אבל אם כו' ועל הרישא מביא ראיה מהירושלמי ומפ' בירושלמי הגע עצמך שפטר מן השבועה ר"ל לבע"ח ומשני זו תורה ר"ל בע"ח גובה מן התורה וזו אינה תורה ר"ל כתובה אינה מן התורה וזש"ש ש"מ שאם כו' ואפי' באמירה בעלמא ולכן סתמו הפוסקים ואף שלכאורה מ' מגמ' שם שאמר אבל מה אעשה כו' הבא כו אף בבע"ח י"ל דשיגרא דלישנא שבכ"מ נקט ולא שבקינן מה שמפורש בירושלמי מפני זה (ע"כ):

(לה) (ליקוט) ואם כ' תהא כו' יורשיו כו'. כמ"ש בב"ב קט"ו ב' ומה בת בנו כו' ושם קנ"ט א' מצי אמר מכח כו' אבל באין ברשותה אין יורשין בכלל דבאין ברשותה מ' בהקנאה שנתן רשות ולכן פרט במתני' יורשין ובאין ברשותה. ריב"ש סי' תצ"ד וכ"כ הטור בשם הרמ"ה אף שחולק עליו וכ"פ הב"ח (ע"כ):

(לו) ומקבלי מתנה. תוספתא שם והביאו הרא"ש שם. (ליקוט) ומקבלי כו'. כמ"ש בפ"ק דגטין משתעבדנא כו' ועסי' נ' בהג"ה וכמו באין ברשותה שאמר בתוספתא אלו כו' (ע"כ):

(לז) מת לוה כו'. ר"ל דבלא נאמנות לא היו גובין כלל כמ"ש בשבועות מ"ח א':

(ליקוט) . מת לוה כו'. ר"ל שהאמינו גם על יורשיו רק שלא האמינו גם ליורשי מלוה וכמ"ש במתני' שם נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך כו' אבל יורשיו כו' ובכה"ג תי' המרדכי שם סי' ש"ך קו' תוס' דב"ב קנ"ח א' ד"ה ובה"א וכמו שפריך בגמ' דשבועות מ"ח א' וכאן ל"ל דנשבעה ומתה דלמה תשבע מחיים וכ"כ תוס' שם ומצינו כו' אף שדחו תוס' אבל לא מ' הכי אינו מוכרח דשם לא בא אלא להשמיענו אלא בחזקת מי ובאופן שא"צ לישבע וגם מצינו שייחד לה מטלטלין כמ"ש בר"פ אע"פ וכמ"ש המרדכי שם (ע"כ):

(לח) נאמנות סתם. עסמ"ע:

(לט) ואם כ'. מתני' בכתובות שם וכמ"ש בסי"ז יורשיו בכלל כו':

(מ) אין. מהא דכתובות י"ט א':) ליקוט) אין הנאמנות כו'. כבר תפסו הרז"ה והרא"ש וש"פ את הרי"ף והגאונים דל"ד להא דפ"ב דכתובות דדוקא אם קדם השיעבוד לנאמנות דמי להתם והביאו ראיה מהתוספתא הנ"ל אלו הן הבאין ברשותה כל שמכרה או נתנה להם וא"כ ה"ה הבאין ברשותו בכה"ג. אבל אין ראיה מהתוספתא דשם באין ברשותה לענין החוב וה"ה באין ברשותו בהחוב כגון אפוטרופוס שלו וכיוצא וז"ש בתוספתא דוקא על הבאין ברשותה וכ"כ במלחמות והא דפ"ב ס"ל להרי"ף והגאונים דלאו משום קנוניא דה"ל להאמינו במגו כמו שהקשו תוס' וש"פ אלא דאין נאמן כלל לחוב לאחרים אף במה שתחת ידו עכשיו וראיה שהרי אבא שאול ס"ל אף מהיורשים אינו יכול לפטור ואף לפי' הרי"ף דוקא בנקי נדר מ"מ סתם נקי נדר היינו פוטרים אי לאו משום שאמרו הבא כו' ודוקא יורשים וכ"ש למ"ש בס"ס צ"ח. בא"ע כנ"ל דאף לגבי יורשים לא מהני בכתובה ואמרי' בב"ב קע"ה ש"מ ש"מ שאמר מנה לפ' בידי אמר תנו נותנים משא"כ בלקוחות וכן כיו"ב. ובזה א"צ למ"ש הרא"ש ובש"ע סי' מ"ז והוחזק כו' ועסי' צט ס"א (ע"כ):

(מא) י"א. דב"ד ג"כ הם באי כחו ודינם כמ"ש בסי"ז:

(ליקוט) י"א כו'. ממש"ש על הפוגמת מ' מכל דחשיב שם במתני' רק זו בלבד ומזה דייק ג"כ הראב"ד דלע"א לא מהני נאמנות סתם וע"ש ברא"ש סי"ח שחולק ע"ז וכ' רישא דמתני' נקט וה"ה כולהו וראיה מדהפסיק קודם מחלוקת ר"ש בכל הנך שבועות הפוגמת כו' רק ביורשין מפ' בהדיא דלא מהני וה"ה ללקוחות ע"ש ולפ"ד הרי"ף דלא מהני בלקוחות כלל א"א לומר כן (ע"כ):

(מב) מלוה. כנ"ל ס"ג דכל כו'. הרי"ף ובב"מ צ"ד א' מתנה כו':

(מג) מועיל. כיון דעקרי' לשטרא ואע"ג שאמרו שם ק"ג אם איתא כו' שאני הכא דאהימנותיה סמיך:

(ליקוט) מלוה כו'. דטעם שאינו נאמן משום דא"ל שטרך כו' כמ"ש בב"ב ע' ולכן כאן נאמן אף ליתומים (ע"כ):

(מד) אבל צריך. וצ"ע מ"ש מס"א במלוה ע"פ ועבה"ת שם. עסי' מ"ב ס"ח ועסמ"ע ס"ק כ"ג וט"ז תי' שם כיון דאין זכות ללוה רק מכח דיבור המלוה אמרי' בו ג"כ יד בעה"ש על התחתונה וכ' הרי"ף דאשכחן נאמנות בכה"ג בב"ב ע"א ע"ש:

(ליקוט) אבל צריך כו'. וצ"ע מס"א דאף במלוה ע"פ גובה בלא שבועה וכ' בסה"ת דסתם נאמנות הוא בלא שבועה וכן הקשו האחרונים. וליתא דבשלמא כאן אמרי' דלא האמינו אלא נגד השטר דבטליה לשטריה ונשאר כשאר מלוה ע"פ אבל שם דליכא לפליגי הנאמנות דוק (ע"כ):

(מה) (ליקוט) אפי' בחיי כו'. ומ' דכ"ש לאחר מיתה ודוקא שהיורשים טוענים ברי ככל תביעת בע"פ. ש"ך (ע"כ):

(מו) ואין המלוה כו'. רמב"ם שם כמו במלוה ע"פ ועבה"ג:

(מז) (ליקוט) אפי' כו' ואם כו'. כמ"ש בב"ב קכ"ח ב' (ע"כ):

(מח) (ליקוט) ונשבע היסת. צ"ע ומ"ש ב"ח דשבועת מ"מ משום דאינו מעיז וכאן דהאמינו מעיז ואיני מבין שיחתו וערש"י דב"ק ק"ז א' ד"ה כדרבה כו' אבל כו' וכ"ש כאן דעשה לו טובה יותר שהאמינו ועסי' ל"א ס"ב וצ"ע (ע"כ):

(מט) (ליקוט) ואם כו'. כמ"ש בב"מ צ"ד א' כנ"ל (ע"כ):

(נ) כשהאמין כו'. דנאמנות הוי כמו עדים דהא מרעא לשטר כמו בעדים ובעדים אפי' בתוך זמנו כמ"ש בב"ב ה' ב' עד שיביא כו':

(ליקוט) כשהאמין כו'. כמו שהאמינו נגד השטר וגדולה מזו דאף במקום עדים מהני כמ"ש בס"א ועסי' ע"ח ס"א ובלבד כו' אע"ג דמגו במקום עדים לא אמרי' אלא דנגד עדים צריך להאמינו בפירוש (ע"כ):

(נא) (ליקוט) ואם מת כו'. צ"ע דזה סותר למ"ש בסי' ס"ט ס"ה הואיל כו' ואפשר דמ"ש בלשון יש מי כו' והוא תליא בפלוגתא דסי' ק"ח ס"ד אבל דברי בה"ת והטור צ"ע (ע"כ):

(נב) ומיהו בחרם. עסמ"ע:

(ליקוט) ומיהו בחרם כו'. כשיטתו בסי' ס"ט וכן סתם בהרבה מקומות (ע"כ):

(נג) ויש. ופליג ג"כ אמ"ש בסך"א וכמ"ש הרא"ש שם להדיא ואין המלוה כו' וכמ"ש בנאמנות המלוה כמ"ש בסי"ז:

(נד) (ליקוט) או לפלוני. צ"ל ולפלוני (ע"כ):

(נה) (ליקוט) והאמין כו'. וכן בלא נאמנות רק כאן א"צ שבועה ועסי' ע"ז ס"י (ע"כ):

(נו) (ליקוט) לאו כל כו'. שהרי שעבד נפשיה למוציא השטר ודמי למ"ש בסי' ע' ס"ד (ע"כ):

(נז) (ליקוט) ואם היו כו' ואם אין כו'. עסי' צ"ד סי"ד וסי' ק"ח ס"ח ומ"ש שם ושם ועש"ך ע"כ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון