ביאור הגר"א/אורח חיים/תרנח

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תרנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ב ואסור. ממ"שש מ"ב א' מ"ד הואיל כו' וע' רש"י שם ד"ה קמ"ל משא"כ כאן דאף לאנשים לא חזי. ושם ושבת קל"א א' אצטריך קרא למישרי טלטול וע' רש"י ד"ה אצטריך כו'. ובתוספתא ספ"ב רי"א י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כיון שיצא י"ח בו אסור לטלטלו וכן בירושלמי סוף פ"ג הניחו בארץ אסור לטלטלו א"ר זאת אומרת שאסור בהנייה דאל"כ תורת כלי עליו הדס להריח בו וכן כולם וז"ש אבל האתרוג כו' וכמש"ל סימן תרנ"ג:

ואסור כו'. כמ"ש בספ"ב די"ט סחופי כסא כו':

ג

ס"ג ואפילו אמר כו'. בתוספתא ספ"ב אא"כ נתנו לו במתנה גמורה ובגמרא שם מ"ו ב' לא ליקני אינש כו' ואם איתא ליקני ליה בכה"ג וע' ברא"ש:

ד

ס"ד אפילו נתן לו כו'. אף על גב דפליגי באצטלית רשב"ג וחכמים ומודים חכמים בשאר מקומות דחזרת דמים הוי חזרה כמש"ש משום דלצעורה כו' כאן הכל מודים דאינה חזרה כמ"ש בב"ב האחין שקנו אתרוג אם יכול כו':

ואפילו נאנס מידו. כמש"ש באצטלית ואבדה כו' וכמו שם כיון דלצעורה קמכוין דוקא קאמר ואינו מועיל כן כ"מ דדוקא קאמר דאינו מועיל וכ"ש כאן:

וכן כו'. דאומדן דעתו דוקא בזמן מצותו וע' רשב"ם בב"ב קל"ז ב' ד"ה ואם לאו כו' ושם קל"ז ב' מידי דחזי ליה קאמר ועמ"א ס"ק ד' וכ"כ הרשב"א סימן אלף וכמ"ש בגמ' שם:

ומותר כו'. עתוס' שם קל"ד א' ד"ה כל מתנה כו' וא"ת כו' ולר"י נראה דלא כו' ובסוכה שם ד"ה הילך וא"ת כיון כו' ועוד כו':

ה

ס"ה נתנו לו סתם כו'. בסוכה שם ומעשה כו' ונתנו כו' קמ"ל כו'. ואע"ג דנתנו סתם כמ"ש בנתנו כו' ואמר קמ"ל כו' דאמדינן דעתו כנ"ל כמ"ש בש"מ:

וצריך לחזור כו'. ממ"ש לא ליקני אינש כו' כנ"ל:

ומיהו כו'. שם נתנו לר"א ב"ע כו' וער"ן:

ויש מי כו'. כמ"ש בגיטין דמתנתו מתנה וכשם שקונה מד"ס כן מקנה מד"ס:

ו

ס"ו ואם תופס כו'. ב"מ ז' א' האי סודרא כו' הלא"ה לא וכן כאן:

ז

ס"ז דוקא שלא כו'. כמ"ש בס"ט מה כו' וכ' המ"מ בשם הרשב"א כיון שידעו בשעת שאינו ראוי ליחלק וע"ד כן לקחוהו אמרינן יש ברירה בשעה שנוטל לצאת כולו שלו כמו שותפין שנדרו הנאה זה מזה שנכנסין לחצר שאין בו דין חלוקה דאמרינן יש ברירה שכשלקחוהו ע"מ כן שבשעה שכ"א מהן נכנס יהיה מקום דריסתו שלו וכן בלולב כיוצא וא"צ להקנות ובב"ק נ"א ב' פי' הרשב"א בשם ר"ח משימסור לו דליו. נטלא והוברר הדבר משמסר לו הדלי שהבור עומד ברשותו ומשל עצמו הוא דולה וז"ש שם ואזדי לטעמייהו כו' כמ"ש בנדרים דבאין בו דין חלוקה פליגי ואמרינן דהוברר הדבר בשעה שמשתמש שכולו הוא שלו:

ח

ס"ח האחים כו' ואף על פי כו'. לשון הרמב"ם. כגי' בגמרא שם:

מפני שכל שאין כו'. מ"מ שם וז"ל הר"ן וכ"ת אפילו יש שם אתרוגים אחרים מאן פלג ליה כמ"ש בפ"ה דב"מ ויש לומר דהכא באחים שאין מקפידים זה על זה ואפילו נטל זה היפה אין מקפידים בכך אבל בשאין להם אלא פריש או רמון ודאי מקפידים שרוצין לקיים המצוה כמוהו:

ט

ס"ט מה שנוהגים כו'. משום ברירה כנ"ל בס"ז ועמ"מ וע' רשב"א סימן ת"י באריכות:

וגובין כו' דהדו' כו'. ע' לעיל סימן תרנ"ו ובמ"א ס"ק ז':

וכל כו'. עמ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.