ביאור הגר"א/אורח חיים/רטז

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים רטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א אסור כו'. מ"ג ב' מנין שמברכין כו':

ב

ס"ב אם זה כו'. האי נרקום שם כו':

ואם אינו כו'. שם א':

המוס"ק כו'. עמ"א ס"ק ג' י"א כו' וכהרר"י כו' ונ"ל כו'. וכל זה כתב הרא"ש פ"י סי' ל"ה ועמ"א שהאריך בזה ואשתמיטתיה מ"ש הר"ן בספ"ב דע"ז ל"ט ב' על מ"ש אי משום איערובי מסרי כו' וז"ל אי משום איערובי דבר טמא מסרח סרח הלכך לא מערבי ואחרים פירשו אי משום איערובי שדרך הוא לערב בדבש דברים אחרים ונימוחו בתוכו וחוזרין דבש ליכא למיחש להכי לפי שהמתערב בו עד שלא נימוח מסריח ומותר כדאמרי' בתמורה בפ' כל האסורין אפרוח ביצת טריפה מותר דאימת קגדיל לכי מסרח ההיא שעתא עפרא בעלמא הוא:

וה"מ כו'. ע' תוס' מ"ג א' ד"ה ועל כו' לאפוקי כו' ר"ל דאין מברכין כלל דאל"כ הל"ל לאפיקי מוס"ק וכל כיוצא ועתוס' שם ב' ד"ה האי ממ"ש נ"ג א' למימרא דכל היכא דלאו כו' וע' ברא"ש שכ' דמ"ש האי מאן דמרח באתרוגא מיירי כגון שלקחו להריח בו או לאוכלו ולהריח כו' אבל כו' דלא כרש"י ותוס' אבל העיקר כדעת רש"י ותוס':

ועל כולם כו'. שכן בחנות של בשם מברך במ"ב ועתוס' מ"ג א' סד"ה ועל כו' והר"מ מקוצי כו' כמו שהכל שכולל כל ברכת אכילה שע"ד שאין גידולו מן הארץ אומר שנ"ב כך במ"ב בברכת הריח וכמש"ש ועל כולם אם אמר שנ"ב יצא כן כאן בברכת מ"ב:

הלכך כו'. תוס' שם וכמו בשנ"ב:

על אגוז כו'. כמש"ש באתרוגא:

ג

ס"ג על הורד. קמ"ל אע"פ שראוי לאכילה כיון שאין עיקרו לאכילה כמ"ש הרא"ש שם ודלא כגאון שכ' לברך הנותן ר"ט בפירות וקמ"ל בורד שהוא פרי אילן וע' בהג"מ שכתב בשם מהר"מ לברך על שושנים בורא עשבי בשמים ועב"י שמחלק בין הגדלים כו' ע"ש אלא שהרמב"ם משמע דשושנים אינן ורדים אבל כ' לברך על שניהם עצי בשמים וכתב הערוך בשם הגאונים כל שמוציא מעצם עץ הוא וכ"כ הרשב"א וז"ל רד"א אמרינן בירושלמי כל שתמרתו נשארת משנה לשנה מברך עצי בשמים וכל שתמרתו מתייבשת וכלה בחורף מברך עשבי בשמים ורש"י פי' חבצלת השרון וכ"כ הטור וכמ"ש בס"ט. ובמי ורד קמ"ל דמברכין אותה ברכה עצמה ואף שאין ראיה ממשחא כבישא להרא"ש דכבוש כמבושל אף לענין ברכה כמ"ש ל"ח ב' במליח וכ"ש בכבוש כאן מודה כמ"ש ב"ח ועמ"א וע"כ צ"ל כן דהא הרא"ש והטור כתבו כאן בעצמם כן:

הקנמון. כמ"ש קנה וקנמון כו':

שהוא עור הנדי. ט"ס וצ"ל עוד הנדי בדלי"ת שכ"כ הרמב"ם בפירושו במס' כריתות פרק א' וכ"כ בחיבורו בפ"ב מהל' כלי המקדש והוא ל' ערבי וע"ש בפ"א ור"ל הנדי מהודו כמש"ש ועוד הוא בלשונם עץ כמ"ש בפי' שם עו"ד בלס"אן אבל הסמ"ג חלק על זה שהרי אמרו בפ"ו דשבת שנגנז כו' וע' כ"מ שם בפ"ב:

ועל הלבונה. כמ"ש עצי לבונה:

והמצטבי. ע' רש"י פ"ד די"ט ל"ג ב' ד"ה במוסתכי כו' שרף כו' וכן הר"ן בפ' שמונה שרצים ואע"פ שהוא שרף רק מן האילן עצמו:

ד

ס"ד על שמן כו'. שם א':

ה

ס"ה שמן כו'. כן מפרש הרמב"ם משחא כבישא או טחינא ופ' כנהרדעי וכ"פ הרי"ף ורא"ש וש"פ ודוקא שמן שעיקרו עץ. מ"א:

ו

ס"ו שמן שבשמו כו'. הוא כשרתא לפי' הרמב"ם ואף שהרמב"ם כתב במ"ב לפי גי' אבל גי' שלנו בע"ב וכ"כ הטור והיינו שבשמו בעצי בשמים ורמב"ם מיירי שבשמו במינים הרבה וע' ב"י וז"ש ואם היו בו עצים ובשמים כו' וכ"כ הרא"ש שם פי' בערוך כו' ואם היו מעורבי' כו':

ואם היו כו עצים כו'. כמ"ש בחנות של בשם ועמ"ש בריש סי' רי"ז:

י"א שמברך כו'. כמו שמן אפרסמון. טור. שמפרש דלהכי מברך בשמן אפרסמון בש"ע לפי שאין בו בשמים בעין וז"ש האי משחא דאפרסמא מאי מברך:

וי"א כו'. שם ועסי' רס"ז ס"ג יעמ"א ודעת הראב"ד שמברך במ"ב ע' רא"ש וטור ודעת תוס' ד"ה משחא שמברך כמו אם הבשמים בתוכו:

ז

ס"ז סימלק כו'. עמ"א בשם הרשב"א שכתב כן בשם הגאונים וכ"כ הערוך בשם הגאונים וכ' דהא פשתן אע"ג דרכיכי נקרא עץ:

י"מ רוסמא"רין. כ"כ ב"י בשם תר"י. וטעה דתר"י לא כתבו אלא על חלפי דימא וכן פי' בערוך בשם הגאונים ועבש"ס בגליון שפי' גרופלי וצ"ע דא"כ יברך שנתן ריח כו' כמ"ש בסס"א:

שבולת נרד. רש"י שם וכן פירש"י ג"כ בפ"ק דכריתות וכן פי' הרמב"ם שם בפי' שכן הוא בלשון לע"ז:

ח

ס"ח סיגלי. ע' בסנהדרין צ"ט א' וכמ"ש הדודאים נתנו כו':

ויאולי"ש. ברכות שם ברש"י:

ט

ס"ט חבצלת. רש"י ותר"י בשם ערוך. וכמ"ש אני חבצלת ותרגומו שם אנא מתילא לנרקום כו':

וי"א. תר"י בשם י"א:

י

ס"י היו לפניו כו'. כמו בברכת הפירות כמ"ש בסי' רי"א כו' וד"מ ועסי"א:

ואם כו'. כנ"ל ס"ב:

ואם צריך כו'. ר"ל דתליא בפלוגתא בה"ג ותוס' כמש"ש ס"ג:

יא

ס"יא הביאו כו'. כגי' הרי"ף דל"ג ולא היא וכב"ה וערא"ש:

אם. כגי' הרי"ף דגרס ופוטר כו':

ואם כו'. כגי' הרא"ש וגי' שלנו וחוזר ומברך כו' וכל הפי' אמת. טור:

יב

ס"יב קודם כו' אבל כו'. גמ' שם ועמ"א:

יג

ס"יג המוגמר כו'. עתוס' שם ד"ה כל וד"ה ועל כו'. ומ"ש על כל כו' ר"ל אם הוא של עץ אבל של עשב מברך עש"ב. טור:

של שאר כו'. שם חוץ כו':

יד

ס"יד וי"א כו'. דלאו לריחא עבידא וכמ"ש בסי' רי"ז ס"ב וס' הראשונה ס"ל כיון שמותר להריח בו כמ"ש בפ"ג דסוכה דלא אקציה מריחו מברך עליו ונראה עיקר כסברא שנייה כיון שאין עיקרו עומד להריח וכמ"ש בחנותו של בשם בגמ' אע"פ שמתכוין להריח ועמ"א בר"ס רי"ז ס"ק א':

י"א כו'. נ"ל דתליא ג"כ בפלוגתא הנ"ל דס' אחרונה ס"ל דוקא שעומד להריח וס' ראשונה ס"ל כיון דנתכוין להריח בנטילתו והוי כמו נטלו לאכלו ולהריח וס' האחרונה עיקר כיון שאין עיקרו עומד להריח וכמש"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.