בבלי מפוסק/יומא/סא/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי קשות מיושב רש"ש |
בבלי מפוסק 
יומא סא ב
אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, באנו למחלוקת ר' מאיר ור' אלעזר ור' שמעון. ר' מאיר דאמר יביא אחר ויתחיל בתחילה, הכא נמי יביא אחר וישחוט. ולר' אלעזר ור' שמעון שאומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל, הכא אין לו תקנה.
מתקיף ליה רב חסדא, והא אותו כתיב.
קשיא.
תניא כוותיה דרבי יוחנן, אשם מצורע ששחטו שלא לשמו, או שלא נתן מדמו לגבי בהונות, הרי זה עולה לגבי מזבח, וטעון נסכים, וצריך אשם אחר להכשירו.
ורב חסדא אמר לך, מאי צריך, צריך ואין לו תקנה.
ותני תנא צריך ואין לו תקנה.
אין. והתניא, נזיר ממורט, ב"ש אומרים צריך העברת תער, וב"ה אומרים אין צריך העברת תער. וא"ר אבינא, כשאומרים בית שמאי צריך, צריך ואין לו תקנה.
ופליגא דר' פדת. דאמר רבי פדת, בית שמאי ורבי אלעזר אמרו דבר אחד.
בית שמאי, הא דאמרן.
רבי אלעזר, (דתניא) אין לו בוהן יד ובוהן רגל, אין לו טהרה עולמית, רבי אלעזר אומר נותן על מקומו ויוצא, רבי שמעון אומר אם נתן על של שמאל יצא.
תנו רבנן, ולקח מדם האשם, יכול בכלי, ת"ל ונתן, מה נתינה בעצמו של כהן, אף לקיחה בעצמו של כהן.
יכול אף למזבח כן, ת"ל כי כחטאת האשם הוא, מה חטאת טעונה כלי, אף אשם טעון כלי.
נמצאת אתה אומר, אשם מצורע, שני כהנים מקבלים את דמו. אחד ביד, ואחד בכלי. זה שקבל בכלי, בא לו אצל מזבח. וזה שקיבל ביד, בא לו אצל מצורע.
תנן התם, וכולן מטמאים בגדים, ונשרפין אבית הדשן, דברי ר"א ור' שמעון. וחכמים אומרים, אין מטמאין בגדים, ואין נשרפין אבית הדשן, אלא האחרון, הואיל וגמר בו כפרה.
בעא מיניה רבא מרב נחמן, כמה שעירים משלח.
א"ל, וכי עדרו משלח.
אמר לו,