באר הגולה/יורה דעה/שלד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שלד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) מימרא דרב חסדא וכו' מועד קטן דף ט"ז ע"א:

(ב) ברייתא שם (דף ט"ז ע"א):

(ג) מימרא דרב יהודה וכו' שם:

(ד) ממשמעות הגמ' שם דף י"ד ע"ב:

(ה) מימרא דרב חסדא שם דף ט"ז ע"א:

(ו) הרא"ש בשם הראב"ד מעובדא דר"א שברכוהו וישב לו ר"ע וכו' ב"מ דף נ"ט ע"ב:

(ז) שם מעובדא דהורקנוס בנו שהיה משמשו (עבודת כוכבים) [סנהדרין] דף ס"ח ע"א ומדאבעיא לן מנודה מהו בתשמיש המטה מ"ק דף ט"ו ע"ב אלמא שמותרת לישב בד' אמותיו וכ"כ הרשב"א וששאר קרוביו אסורין:

(ח) הוא נלמד במכל שכן מהישיבה:

(ט) לשון רמב"ם בפ"ז מהת"ת וכ"פ הטור והגהות שם בשם הרוקח ונתן טעם שאם יצרפוהו היכן קללתן ומה הועילו בתקנתן ואינו ראוי לצירוף וכו':

(°) עיין במ"ש בסוף הסימן:

(י) ברייתא מ"ק דף ט"ו ע"א:

(יא) ברייתא שם:

(יב) טור מדברי אביו הרא"ש שם מדאבעי' לן שם בגמרא אם מותר בשאלת שלום וכו':

(יג) ריב"ש:

(יד) ברייתא מ"ק דף ט"ו ע"א וכרבי יהודה:

(טו) רמב"ן בספר ת"ה שדינו כמאבד עצמו וכו' ויתבאר לקמן סי' שמ"ה:

(טז) בקונטרסים בשם הרשב"א:

(יז) טור מדברי אביו הרא"ש בשם הראב"ד:

(יח) שם:

(°) גם המחבר כתבו לקמן בסעיף י'.

(יט) שם ושם בשם הירושלמי:

(°) פי' שאינו מתחרט לשוב ולומר שלא יעשה עוד כן אבל אין פירושו שעדיין עושה כן וע"ל סעיף י"ג:

(כ) לשון הטור:

(כא) שם מדברי אביו הרא"ש בשם הראב"ד:

(כב) בתשובות להרמב"ן סי' רמ"ד ונתן טעם שהשבועה חלה גם על דבר מצוה כשכולל עמה דברים אחרים ועוד למגדר מילתא ב"ד מתנין לעקור דבר מצוה:

(כג) הרשב"א בתשובה:

(כד) טור בשם הראב"ד:

(כה) ג"ז בשמו:

(כו) שם מדברי הראב"ד (שייך לסעיף ב') כתב הב"י בבדק הבית בשם הרשב"א דאם רבים הם המוחרמים שגזרו שלא להנות אותם גם המוחרמים בכלל שאסורים להנות זה את זה:

(°) פי' אם היה הנידוי בשביל אפקירותא:

(כז) לשון הטו' מדברי אביו הרא"ש בשם הראב"ד שם מהנהו עובדא במ"ק דט"ז ע"א:

(כח) מעובדא דר"ש ובר קפרא שם:

(כט) בריית' שם דף י"ז ע"א:

(ל) שם בגמרא דאי במילי דשמיא אין חכמה ואין תבונה וגו' וכדלקמן סעיף י"ז:

(לא) טור בשם הראב"ד וכ"כ אביו הרא"ש שם ובתשוב' כלל כ"ח:

(לב) הריב"ש בתשובה:

(לג) שם וכתב וה"ה לגדול מן התלמיד בחכמה וביראה:

(לד) לשון הרמב"ם בפ"ז מהת"ת ממ"ש לעיל בסעיף ט"ו:

(לה) בתשובות הרמב"ן סי' רמ"ה:

(לו) ירושלמי וכפירוש האבי עזרי הביאו הטור כמ"ש הרמ"א בהג"ה:

(לז) ברייתא בבבלי דף ט"ז ע"א:

(לח) שם:

(לט) הריב"ש בתשובה:

(מ) רמב"ם בפ"ז מהלכות ת"ת וכ"כ הטור:

(מא) כן הוא ברמב"ם:

(מב) ג"ז שם מעובדא דרבינא וכו' נדרים דף ח' ע"ב ומעובדא דר"א וכו' הותר הנדר סנהדרין דף ס"ח ע"א ש"מ דנידוי נדר הוא:

(מג) שם בנדרים בעובדא דרבינא וכתבו התוספות הטעם דפעמים שלא יהא הרב מזומן וכו' ואין להשהו' השמתא על האדם:

(מד) גם זה שם ממימרא דאמימר הלכתא וכו':

(מה) טור בשם הראב"ד וכ"כ הרא"ש בשמו:

(מו) כ"כ הרא"ש בשמו:

(מז) ג"ז שם בשם הראב"ד:

(מח) הרא"ש שם:

(מט) כתוב בקונדרסין ופי' שם שכיון שחלה עליו קללה או נידוי לעולם עומד עליו עד שיהא ניתר אז יוצא ממנו ומרמ"ח איבריו:

(נ) שם כדין נדרים לעיל בסימן ר"ח סעיף ב' וציינתיו שם:

(נא) מימרא דרב אילא וכו' נדרים דף ז' ע"ב:

(נב) מימרא דרב יהודה וכו' מכות דף י"א ע"א:

(נג) כ"כ התוספות שם והביאו הטור בשם ר"ת:

(נד) שם בשם אביו הרא"ש בתשובה כלל כ"ח ונתן הטעם שהנידוי קל מהנדר שהמנדה לעצמו מתיר לעצמו מה שאין כן בנדר:

(נה) ציינתיו לעיל בסי' רכ"ח סעי' מ"ה:

(נו) מימרא דרב גידל וכו' מ"ק דף י"ז ע"א:

(נז) טור בשם הרמב"ם שם בפ"ז וכמו שהוכיח הר"ן לגירסא דגרסי שם פשיטא:

(נח) הר"ן פ"ק דנדרים בשם הרשב"א וכספרים דלא גרסי פשיטא:

(נט) טור בשם אביו הרא"ש בתשובה כלל כ"ח סי' ב':

(ס) שם ובתשובות שם סי' ה' וכת' שם דדינו כמו נידוהו בחלומו אבל לא בעי דמתני הלכתא:

(סא) ממימרא דרב יוסף נדרים דף ח' ע"א:

(°) כתב הב"י מ"כ כשבאים להתיר לו יאמרו מתמת דאשתמית פלוני בחלמיה מותר יהא ליה לא יסורין ולא קללה יבאו עליו ויאמרו יחי ראובן ואל ימות וגו' תודיעני אורח חיים וגו' ואומרים ג"פ ויעבור וגו':

(סב) שם ומפרש טעמא דלשמותי' שויה שליח למשרי ליה לא שויה שליח:

(סג) רמב"ם שם דמשמע ליה דפרשת דרכים שאמרו שם בגמרא לא הוי עד פרסה דתוך פרסה הוי כרמים וכו':

(סד) שם מסברתו או שהיה גירסתו כן בגמרא:

(סה) תוס' שס בעובדא דרבינא:

(סו) לשון הרמב"ם בסוף הלכות שבועות ממימרא דרב חנן א"ר נדרים דף ז' ע"ב.

(סז) ויליף לה מקרא תמורה דף ג' ע"ב:

(סח) שם בנדרים וכפי' הר"ן שם

(סט) טור בשם ספר המצות:

(ע) הר"י בשם הראב"ד מההוא עובדא דר"ל מ"ק דף י"ז ע"א

(עא) תשובות הרא"ש כלל ט"ו

(עב) טור בשם תשובת אביו הרא"ש ז"ל וכ' אע"ג דדרשינן ואת לרבות אחיך הגדול כיון שאינו נושא פנים לתורה אינו עושה מעשה עמך:

(עג) לשון הרמב"ם ריש פ"ו מהלכו' ת"ת ממימרא דרב אויא באושא התקינו וכו' מ"ק די"ז ע"א:

(°) פי' אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך שם בגמרא:

(עד) ירושלמי:

(עה) ירושלמי בפרק בתרא דהוריות:

(עו) מהא דמר זוטרא חסידא בבלי מ"ק דף י"ז ע"א:

(עז) מהא דרב פפא שם:

(עח) טור מדברי אביו הרא"ש שם מעובדא דההוא צורבא מרבנן שם:

(עט) ל' הרמב"ם שם בפ"ז והביאו הטור:

(פ) מימרא בירושלמי שם בפ"ג דמ"ק ובבבלי ברכות דף י"ט ע"א:

(פא) מעובדא דרב יוסף קדושין דף ע' ע"ב:

(פב) שם [דף כ"ח ע"א]:

(פג) משנה ו' פ"ה דעדיות לדברי רבי יהודה:

(פד) ב"ק דף קי"ב ע"ב:

(פה) שם דף קי"ג ע"א האי מאן וכו':

(פו) בגמ' איתא עד דציית ופי' הב"י דאיירי הכא שאחר שאמר ציינתא דינא ראינו שנשמט לפרוע:

(פז) ב"ק דף ט"ו ע"ב:

(פח) שם דף קי"ד ע"א:

(פט) מימרא דרב וכו' שם:

(צ) מימרא דרב חסדא חולין דף קל"ב ע"ב:

(צא) מימרא דרב ושמואל פסחים דף נ"ב ע"א:

(צב) שם דף נ' ע"ב:

(צג) מימרא דר' אבא נדרים דף ז' ע"ב:

(צד) ברכות דף י"ט ע"א וביצה דף כ"ג ע"א:

(צה) ירושלמי פ"ג דמ"ק אעובדא דחוני המעגל:

(צו) ברכות דף ס"ג ע"א פי' כדרך שהיו קובעים ומעברין בזמן חכמי המשנה:

(צז) מ"ק דף י"ז ע"א:

(צח) ירושלמי פ"ג דמ"ק:

(צט) סנהדרין דף כ"ה ע"א וגרסי דשמתיה וכו':

(ק) חולין דף י"ח ע"א וע"ל סי' י"ח סעיף י"ז:

(קא) מימרא דרב נדה דף י"ג ע"ב:

(קב) מימרא דרב פפא כתובו' דכ"ח ע"א:

(קג) מ"ק דף י"ז ע"א:

(קד) שם מעובדא דר"ל דא"ל אדרבה וכו' אם נתחייבתי לך ממון נידוי מי נתחייבתי לך:

(קה) הראב"ד מעובדא דרב שילא יבמות דף קכ"א ע"א וכתבה הרמב"ם בסוף הלכות גירושין:

(קו) שם וכרב אחא וכו' נדרים דף כ' ע"א:

(קז) ג"ז רבינו ירוחם בשם הראב"ד מעובדא דרב המנונא מ"ק דף כ"ז ע"ב:

(קח) כתוב בקונדרסין מהא דמנחות משנה ד':

(קט) ג"ז שם משנה ד':

(קי) ג"ז שם ממימרא דרבא ב"ק דף קי"ז ע"א:

(קיא) מעובדא דר"א שברכוהו ב"מ דף נ"ט ע"ב:

(קיב) שבת דף י"ט ע"ב:

(קיג) מימרא דרב יוסף מ"ק דף י"ז ע"א וכפי' הראב"ד הביאו הטור:

(קיד) הגהות אשירי פרק ג' דמ"ק בשם אור זרוע:

(קטו) טור בשם הרמב"ם בפרק ו' מהלכות ת"ת מהא דשמתוה אביי ורבא לההוא טבחא וכו' מ"ק דף ט"ו ע"א:

(קטז) מהא דנידו את עקביא וכו' משנה ו' פ"ה דעדיות ומייתי לה בברכו' דף י"ט ע"א:

(קיז) ממשמעות מעובדא דאביי ורבא דלעיל שם וממשנה וברייתא ב"ק דף צ"ב ע"א וכתב הבית יוסף שנראה דשירצה גרסינן היו"ד בשו"א והרי"ש בפת"ח כלומר עד שיפייס כמ"ש הרמ"א בשמו:

(קיח) ברייתא מ"ק דט"ז ע"א:

(קיט) וכ' הב"י דה"ה אם הפקיר בחכם גדול ממנו הרבה בחכמה וביראת חטא דהא כע"ה חשיב גביה ואצ"ל אם גדול הדור דכרבו חשיב וכו' וממשנה דעדיות לעיל:

(קכ) מהא דשליח ב"ד נאמן כבי תרי לשמתא ב"ק דף קי"ב ע"ב קל וחומר לחכם עצמו ב"י א"נ ממימרא דרב יוסף שציינתי לעיל בסעיף מ"ה מדאמר במלתא דפסיקא ליה תשו' הריב"ש ח"ב סי' ל"ד:

(קכא) ממימרא דרב חסדא מ"ק דף י"ז ע"א:

(קכב) מפורש במ"ש לעיל:

(קכג) תרומת הדשן סי' רע"ו:

(°) דין חרם ר"ג שלא לישא שתי נשים עיין כא"ה סי' א'. עוד החרים שלא יתפלל השליח צבור כשמחזיק אדם חרם עד שיאמרו טובי העיר שיתפלל. חרם שלא להרחיק אדם מאשתו יותר מי"ח חדשים. תקנה שלא לשכור בית עובד כוכבים דדר בו חבירו ישראל כדאי' בח"מ סי' רל"ז. חרם שלא לקצץ גליון ספר אפי' לכתוב עליו. חרם שלא לבייש לבעלי תשובה מעונם לפנים. חרם שלא לראות בכתב חבירו שלא ברשותו אא"כ זרקו. חרם שלא ליקח כלל כגון כליהם או גביע או בגדי כומריהם וספרי תפלות ומשמשיהם מפני הסכנה. אין אדם רשאי לבטל התפלה בשבת או ביום טוב אלא א"כ ביטל התפלה קודם לכן ג"פ. תקנה שלא לסרב ליכנס בחרם להרים מעשר ואחד יכרית לכולם אם יש מנין בעיר וקודם ר"ג מ"ה היתה תקנה ור"ג מ"ה תיקן לחדשה בכל שנה. חרם על המכה חבירו שיתירו לו הקהל קודם שיתרצה לעשרה במנין עד שיקבל כל מה שיגזור בית דין אם המוכה צועק וקובל עליו ואם לאו יתירו הקהל לעצמם. עוד שם קנס קצוב למכה חוץ מבית הכנסת ובבית הכנסת הקנס כפול. עוד הוסיף ר"ת בצירוף שאר רבנים חרם שלא לעכב הפקדונות בשביל שום תביעה רק המלמד וכו' כדאי' בח"מ סי' ע"ב. חרם שלא יעשה שקרנות ולא גילוח מעות. עוד שם שלא ידברו בביהכ"נ אך ישבו באימה וביראה העתקתי מסוף תשו' מהר"מ ועוד שם הרבה תיקונים וקצר הגליון מלהכילם והירא דבר ה' יעיין עליהם ועיין בא"ה סי' א' סעיף י' בהג"ה שתקנת ר"ג מן הסתם נוהג בכל מקום:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון