באר הגולה/יורה דעה/ש
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לשון הרמב"ם בפ"י מהלכות כלאים:
(ב) כן דקדק הרמב"ם מלשון משנה ח' פ"ט דכלאים דתני ברישא אלא טווי וארוג דעל הטווי אינו חייב אלא א"כ ארוג שיחברם יחדיו אבל על השוע דלבדים חייב וה"ה באורג לחודיה דלא גרע משוע דלבדים ואפשר משום דתיבת שע ותיבת נז בהדיא כתיבי אבל תיבת טווי אינה כתובה בהדיא ולעד"נ דטעמיה דפטור בטווי שאם פירושו כפי' ר"ת והר"ש בפי' המשניות ורבינו ירוחם בשם רמ"ה והרא"ש שהטווי הוא הפשתן בפני עצמן והצמר בפני עצמו אין זה יחדיו ואם הוא כפי' רש"י טווי שניהם ביחד כל זמן שלא ארגן אין זה דרך לבישה וכתב הרמב"ם מה דאיתא בגמרא דנדה דף ס"א ע"ב והלכתא כמר זוטרא דאמר מדאורייתא עד שיהיה שוע טווי ונוז אינו ל' הגמרא אבל הוא לשון איזה מפרש והכריח זה מדהצריכה תורה להתיר כלאים בציצית דאינו אלא קשירה:
(ג) משנה סוף פרק הנזכר:
(ד) לשון הרמב"ם שם כפי פירושו במשנה הנזכר שם מהתוספתא וכתב הטור שר"ת כתב שהתוספתא נשנית בטעות והרא"ש פירש דאיירי שחבר ב' ראשי הקרעים וכרך החוט סביב וקשרם יחד דלא הוי חבור כיון שיכול להוציא ב' ראשי הקרעים בלא התרת הקשר ונלע"ד פשוט שזהו ג"כ כוונת הרמב"ם:
(°) הבית יוסף כתב שאין כן דעת הרמב"ם ועיין בסוף סעיף ה' ובסוף הסימן:
(ה) תוספתא הביאה הרמב"ם שם והרא"ש בהלכות כלאים וש"פ:
(ו) ב"י לדעת הרשב"א בתשובה:
(ז) טור מדברי אביו הרא"ש בפי' התוספתא בהלכות כלאים:
(°) וכ' הב"י הרמב"ם השמיט הירושלמי הזה ונראה שטעמו מפני שהיה מפרשו כפירוש האחרון שפי' הרשב"א וכרבי יוסי שם דאין כלאים אלא בנשוך דהיינו תוכף ב' תכיפות דהשתא אין שום חידוש בדין זה כו' גם מהרש"ל כתב על הג"ה זו דבסמ"ג משמע דמותר:
(ח) משנה ט' פ"ט דכלאים:
(ט) כפי' הר"ש בפי' המשנה והרא"ש בהלכות כלאים והביאו הטור וכ"פ ש"פ:
(י) הרשב"א מטעם שאלו הכלאים הם מדרבנן והולכים בהם להקל ובא"ז גדול דר"ש התיר מטעם שהחוטים שבהם העורות תפורי' לא חשיבי ובטלים הם לגבי העור הואיל ואין באין רק לחבר העורות:
(יא) שם בפי' המשנה גבי לחגור בו ושם בחיבורו לא תלה הטעם לפי שקושר ב' ראשים יחד:
(יב) שם בחיבורו ועיין בסעיף ז':
(יג) הרמב"ם ממשנה שבת דף נ"ד ע"א וכדמפרש שם בגמרא:
(°) פי' ואנן קי"ל כר"ש דדבר שאינו מתכוין מותר והך מתני' דלעיל אתיא כמ"ד דבר שאינו מתכוין אסור:
(יד) משנה סוף פ' הנזכר ופי' הרמב"ם כשיקבוץ בגד צמר ופשתים ויחברם בחתיכת שק או קופה וכו' שאסור ללבוש הבגד המחובר משניהם וכמ"ש לעיל בשמו בסוף סעיף ה' והר"ש והרא"ש פירשו אם חתיכת בגד פשתים מחוברת לשק וחתיכת בגד צמר מחוברת לקופה וחברן יחד בב' תכיפות אע"פ שמחוברין בב' כלים אסור להתכסות בשק או קופה ולא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודי' קאי:
(טו) מהירושלמי שם ולאו דוקא דה"ה לב' אנשים בעלמא אלא אורחא דמלתא נקט שדרך האב לשאת את בנו ולפעמים קושר אותו עמו כדי שלא יפול:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |