באר הגולה/יורה דעה/רצד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) פשוט בירושלמי פ"ק דערלה ובכמה דוכתי:
(ב) קידושין דף נ"ו ע"ב יליף לה מקרא דאין לה פדיון כמו נטע רבעי:
(ג) משנה ח' פ"ק דערלה דדרשי' את פריו את הטפל לפריו:
(ד) שם במשנה ו':
(ה) שם במשנ' נובלות וכלישנא בתרא ברכות דף מ' ע"ב:
(ו) שם במשנה ענקוקלות וכפי' הירושלמי:
(ז) שם ותניא פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר וכו':
(ח) לדעת הרמב"ם שפי' הא דתנן והנובלות כולם אסורות ר"ל בערלה ורבעי ובאשירה ונזיר:
(ט) שם במשנה ז':
(י) כר"א במשנה ספ"ד דמעשרו' וכאשר הגהתי כצ"ל כי כן הוא שם במשנה וכן מוכח מהטור והבית יוסף ופירוש אביונות הוא הפרי ותמרות הם גדלים בעלים ובולטים כמין תמרות כמו בעלים של ערבה וקפריסין הוא קליפה גדולה שסביב הפרי כעין קליפה הגדילה סביב אגוזים:
(יא) מימרא דרב יהודה וכו' ברכות דף ל"ו ע"א וכדמפרש דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל:
(יב) משנה ריש ר"ה ויליף לה מקראי שם דף ט' ע"ב:
(יג) כרבי יוסי ור' שמעון במשנה ו' פ"ב דשביעית וכדמפרש רב נחמן וכו' שם בר"ה דף י' ע"ב:
(יד) ברייתא שם ע"א:
(טו) לשון הר"ן בשם י"א ושכן דעת הרמב"ם בפ"ט מהלכות מ"ש ונטע רבעי וכר' אבא בר ממל בירושלמי פ"ב דשביעית הלכה ו' וכ"נ דעת הראב"ד וכתב הרא"ש שכן משמע ל' רש"י קצת:
(טז) הרז"ה ולזה הסכים הר"ן (וכ"מ בטור) וכתב הרא"ש ויראה דהאידנא אין תנטה בשום אילן קודם ט"ו שבט ולכך אין נזהרין בערלה אלא שלש שנים:
(יז) משנה בפ"ה דמעשר שני וקדושין דף נ"ד ע"ב ובברכו' דף ל"ה ע"א יליף לה מקראי
(יח) לשון הטור מהתוספתא וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ט:
(יט) מדברי ה"ר יונה והרא"ש בפ"י דברכות ושמואל ערכין דף כ"ט ע"א:
(כ) משנה ז' פ"ז דפאה ומשנה ג' פ"ה דמעשר שני וכב"ה:
(כא) ה"ר יונה בשם ר"י שם בברכות והביא ראיה לדבריו מקדושין דף ל"ט ע"א דלא אמר כל המקיל בארץ הלכה וכו' אלא גבי צלף:
(כב) רמב"ם בפ"י מהלכות מאכלות אסורות דין ט"ז וכ' הר"ן שכן מוכחא סוגית הירושלמי פ"ה דמ"ש והרשב"א כתב שלמדו ממ"ש מה מעשר שני אינו נוהג בח"ל אף רבעי אינו נוהג בח"ל:
(כג) וכן דעת התוספות והרבה פוסקים:
(כד) מימרא דרבי אמי אמר ר' יוחנן קדושין דף ל"ט ע"א
(°) כ"כ התוס' שם וש"פ:
(כה) כדאמר רבי אסי לר' זירא שכך נאמרה הלכה שם:
(כו) מד' הרמב"ם בפ"י מהמ"א ממשנה סוף מס' ערלה וכמ"ש בכ"מ ובבית יוסף:
(°) משום דמוכחא מילתא דמפירות הגן הם וליכא אלא חד ספיקא הר"ן:
(°) פי' אפילו ללקוט ביד וכמ"ש בכ"מ ובבית יוסף לדעת הרמב"ם בסעיף שאחריו:
(כז) לשון הרמב"ם שם וכמ"ש הכ"מ שם והב"י דבסוריא מותר אפילו ללקוט ביד:
(כח) עובדא בב"ב דף כ"ד ע"א:
(כט) שם:
(ל) משנה בשם רבי יוסי בספ"ק דערלה:
(לא) מימרא דרב יהודה אמר רב מודה רבי יוסי וכו' עבודת כוכבים דף מ"ח ע"ב:
(לב) שם במשנה ספ"ק דערלה:
(לג) בעיא ולא נפשטא עבודת כוכבים דף כ"ב ע"א ופסק הרמב"ם בפ"י מהמ"א לחומרא:
(לד) מעובדא דרב גביהה מבי כתיל שם:
(לה) לשון הרמב"ם שם וכתבה הטור ג"כ בשמו:
(לו) גם הראב"ד השיגו שם ופירש הטעם שם שהישראל לא אכל דמי איסורא והכ"מ שם החזיק דברי הרמב"ם שם:
(לז) רבינו ירוחם מעובדא דרב גביה' לעיל ושרבותיו הסכימו על זה:
(לח) תשובת הרשב"א סימן אלף קכ"ה בשם הראב"ד:
(לט) לשון הרמב"ם בפ"י מהל' מ"ש ונטע רבעי מספרא פרשת קדושים וכן כתב הטור:
(מ) ממשמעו' הבריי' ר"ה ד"ט ע"ב וממשנה (ו' פ"ב דשביעית) [ה' פ"ק דערלה]:
(מא) כן פי' הרמב"ם (ור"ן) והר"ש שם (בשביעית) [בערל'] לתרץ הא דפוטר בספרי למבריך ומרכיב איירי במחובר:
(מב) בירושלמי נתן סימן מאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי ביה כלומר כשהיא יונקת מן האב היא הופכת עליה שלא יעמדו כנגד העלין של האב:
(מג) משנה ה' פ"ק דערלה:
(מד) שם במשנה:
(מה) טור בשם ר"י הביאו הרא"ש בהל' ערלה והגמי"י בפ"י מהמ"א:
(מו) שם בשם אביו הרא"ש וכראב"י דאמר בסוטה דף מ"ג ע"ב פרט למבריך ומרכיב וכדכי אתא רב דימי וכו' נוטע אין מבריך מרכיב לא וקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל והר"ן בפ"ק דר"ה ובספ"ק דקידושין והרשב"א בתשובה כתבו כן בשם הרמב"ן וכתב הב"י שהרא"ש לא ראה דברי הרמב"ן ונצטער ע"ז והאיר ה' עיניו וכוון לד' הרמב"ן וע"ז נאמר חכם עדיף מנביא סוד ה' ליראיו:
(מז) ב"י:
(מח) לדעת השגת הראב"ד פ"י מהמ"א וציייתיו לעיל בסעיף י"ג בהג"ה:
(מט) טור בשם הרמב"ם וכדעת הירושלמי שאמר דחכמים פליגי על ר"ש בספ"ק ודשביעית ועל ראב"י וסבר עד שיקצץ מעל הארץ:
(נ) משנה ג' פ"ק דערלה:
(נא) שם משנה ד' רשב"ג בשם ר"א בן יהודה איש ברתותא:
(נב) מימרא דר' יוחנן משם ראב"י סוטה דף מ"ג ע"ב:
(נג) משנה ה' פ"ק דערלה וטור:
(נד) הרא"ש בהל' ערלה ולמדו מדין הבריכה:
(נה) מימרא דרבי אבהו א"ר יוחנן נדרים דף נ"ז ע"ב דאין גידולין מבטלין העוקר:
(נו) משנה ריש מסכת ערלה ודריש ליה בירושלמי מדכתיב ונטעתם כל עץ מאכל את שהוא למאכל חייב וכו':
(נז) כדמפרש רבי זעירא שם בירושלמי:
(נח) כרבי יוסי שם במשנה וכדמפרש שם בירושלמי:
(נט) שם בירושל' וכ"כ הרמב"ם שם בפ"י:
(ס) ירושלמי שם:
(סא) משנה ב' פ"ק דערל' וכת"ק ויליף לה מונטעתם רמב"ם שם:
(סב) שם במשנה:
(סג) כן משמע קצת בירושלמי וכן הסכמת המפרשים והפוסקים:
(סד) ג"ז בירושלמי רבי יוחנן בשם רבי ינאי:
(סה) הרא"ש בתשובה כלל ב' ואע"ג דאמרינן במנחות דף פ"ד ע"ב ובגג דבית מביא ואינו קורא היינו לענין ביכורים דבעינן משבח ארצך וכו' אבל לכל מילי חשוב מחובר גמור:
(סו) רמב"ם שם פ"י ע"פ הירושלמי וכדאמר ר' יוסי שם שהשרשים מפעפעין אותה:
(סז) לשון הרמב"ם שם ממשנה ב' פרק קמא דערלה וכתב הכ"מ שם והוסיף רבינו וכתב ברשות היחיד כדי לתרץ מה שכתב בתוספתא פרק קמא דערלה ובספרא דעולה מאליו פטו' דהתם איירי ברשו' הרבי' וכאשר הגהתי כן הוא ברמב"ם שם:
(סח) בירושלמי גרס חורשין וכן העתיק בבית יוסף ובכ"מ וכן נראה מהטור:
(סט) שם מהירושלמי שם:
(ע) בריי' יבמות דף קכ"ב ע"א:
(עא) רבינו ירוחם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |