באר הגולה/חושן משפט/תי

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png תי

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הטור וכ' בין הפקירו או לא הפקירו חייב ובר"ה איירי כיון שעשאו שלא ברשות ומבואר בסעיף ו' וז':

ב) שם בפ"ק ד' וג' ע"ב ובפ"ג דף כח ע"ב:

ג) משנה שם בפ"ג דף ל' ע"א:

ד) שם ס"ב ושם בגמ' פ"ה דף מט ע"ב ויליף לה מדכתיב וכי יפתח וכי יכר' וכו':

ה) ל' הרמב"ם שם דף ו' מבואר בסוגיא דפ"ג דף כט ע"ב וכדא"ל מר זוטרא בריה דרבא לרבינא:

ו) שם דף ד':

ז) מימרא דרבא הכניס שורו לחצר בעל הבית וכו' שם בפ"ה דף מ"ח ע"א:

ח) היינו מימרא דרבא הנזכר לעיל וכדלעיל סימן שצח ס"ג:

ט) שם בגמ':

י) ל' הרמב"ם שם דין ב' וכת' ה' המגיד מחלוקת שם (דף מט ע"ב) ופסק כר"ע ואליבא דרבה או כר' ישמעאל ואליבא דרב יוסף שם (דף נ' ע"א):

כ) כ' ה' המגיד דבר פשוט ומוסכם מרוב המפרשים ז"ל שהרי על הכרייה אינו חייב שברשות כרה וכשהפקירו הרי סלק עצמו מן הכל:

ל) טור ס"ג מברייתא החופר בר"ה לצורך רבים כו' שם דף כ' ע"א:

מ) כ"כ הרא"ש שם וטעמו מדאמרינן גבי של ב' שותפים ראשון מאימת מיפטר משימסו' לו דליו שם ד' ב"א ע"ב:

נ) שם בשם הרמ"ה:

ס) שם ס"ד מסוגיא דגמ' שם אי דשוי שליח כו' אין שלד"ע שם דף נ"א ע"א:

ע) שם דף סה בריית' שם ד' נ' ע"א כגון אלו החופרי' לאושין וכפרש"י שם אצל ר"ה אבל אם חפר בר"ה לצורך היסוד אם הוזקו בו חייב מברייתא פרק י' דב"מ דף קיח ע"ב כל אותם המקלקלי' בר"ה וכו' כ"כ בשם מהרש"ל בפ' הפרה סי' כ"א:

פ) ל' הרמב"ם שם דף י' משנה שם ע"ב:

צ) כ' ה"ה פי' בחפירה כל שהוא שאין שיעור נזקין ובתוספתא מחלוקת ופסק כת"ק דאמר כל שהוא וכסתם משנה שם שלא נתנה בו שיעור:

ק) ל' הרמב"ם שם בפ' י"ב די"א מימרא דרבה ב"ב חנה וכו' שם פ"ה דף נ"א ע"ב וכת' ה' המגיד שם נראה שהי' גירסתו בור ט ומהם טפח מים חייב קסבר כל טפח מים כטפחים ביבשה דמי אבעי' להו בור ח' ומהם ב' טפחים מים מהו מי אמרינן כיון דלא עמוק לית להו הבלא או דלמא כיון דנפישא מיא אית ביה הבלא ואם תמצא לומר דנפישא מיא אית ביה הבלא בור ז' ומהם ג"ט מים מהו וכו' תיקו והב"י והב"ח כתבו שהטור נמשך אחר דברי הרמב"ם ואינו כן בדין זה בנוסח הטור שלפנינו ואכמ"ל:

ר) שם ושם ומבואר במ"ש ולדידי צ"ע שלא פסק הבעיא הראשונה לחיוב כדרכו לפסוק בכל את"ל שנפשטא הבעיא:

ש) ל' הטור שם וכ"כ הרא"ש שם וכ"ה התו' שם ע"א וכ"כ ה"ה שם דין י"ב לדעת הרמב"ם שהרי הי' במעשה הראשון שיעור (לנזקין) ושכ"כ המפרשים ז"ל:

ת) שם ושם ברמב"ם ברייתא שם וכ' ה"ה וכאוקימת' קמיית' דרב זביד דטפי עדיף לאוקמי' כהלכתא:

א2) שם דין י"ג ברייתא שם וכרבנן:

ב2) וכן כ' ה"ה שם בפי' דברי הרמב"ם מפני שהאחרון העתיקו ממדת נזקין למדת מיתה ומתוך כך חייב בכל:

ג2) בעיא דרבה שם ע"ב ולא איפשט':

ד2) שם די"ג וכתב ה"ה בעיא שם והרכיב רבי' ב' הלשונות (דרב אשי) האמורין שם (דף נא ע"א) וביאר דבריו בשחפר הוא בור עמוק לשיעור המיתה ובא אחר והרחיבו ברחבו מצד אחר אם נפל השור מאותו צד שהרחיב האחרון חייב ואפי' מת מחמת הבלא שאם לא הרחיב לא היה נופל נפל השור מצד אחר שלא הרחיב זה בו אם מת מחמת הבל האחרון פטור שהרי מיעט הבלו ואם מחמת החבטה מת האחרון חיי' והוא תימה איך ערב הלשונו' וכו' ואולי דעת הרבינו ז"ל שאינן חולקין לענין הדין וצ"ע ע"כ והכ"מ כ' על מה שתמה ה"ה על דברי רבינו שכדי לתרץ קושית התוספת שהקשו שם אלישנא קמא אמאי פטור כי מיית מחמת הבלא אפי' נפל מצד שהרחיב הא אם לא הי' מרחיבו לא היה נופל וכן קשה לל"ב כי נפל מאידך גיסא אמאי פטור אי מיית מחמת חבטא הרי כיון שעשה מעשה בבור אין ראוי ליפטר לכן מפרש רבינו דהני לישני כל חד סמוך אחבריה ול"פ ודבריו נכוני' עכ"ל ולפענ"ד היא רחוק לחייב השני כשנפל השור בצד אחד שלא הרחיב הוא שהרי לא בגרמא הרחיבו הבור נפל ולא נפל לתוך בורו שחפר כלל ואין כאן שום קושיא אלישנא בתרא אף מה שהקשו התוספת אלישנא קמא נלע"ד שהרמב"ם מפרש דל"ק דאיירי בשאינם יודעים מאיזה צד נפל לכן אם מת מחמת הבלא אין השני שהרחיב חייב מספקא שמא מצד שהרחיב נפלה כיון שהספק הוא בגרמי דנזקין שהרי מיתתה מחמת ההבל לא היה בגרמתו פטור אבל אם מת בחבטה כיון שהוא ספק מאיזה צד נפל ומת גם הוא חייב בתשלומין ושניהם משלמין הנזק ומ"ש הרמב"ם ברישא האחרון חייב היינו אף האחרון וכיוצא בזה מבואר לקמן סעיף כ"ה ע"ש ומ"ש בסיפא ואם מן הצד שחפר הראשון נפל הראשון חייב שזה האחרון מיעט הבלו ואצ"ל אם מת מחמת חבטו שהשני פטור הרי לא נפל ולא נחבט במקום שחפר האחרון:

ה2) פסק כלישנא בתרא:

ו2) שם די"ד פסק כשמואל שם ד' נ' ע"ב דקי"ל דהלכתא כוותיה בדינא:

ז2) מימרא דרבה ורב יוסף שם דף נא ע"ב וכחד אמר וכו' בלישנא בתרא:

ח2) שם דט"ו ג"ז כשמואל שם ד"נ ע"ב וכ' ה"ה דשיעור העשרה טפחים דומיא דבור:

ט2) שם דף כ"ב ע"א וכדמפרש לה רבה שם דף נד ע"ב ותניא כוותיה:

י2) שם ושם במשנה ויליף לה מקרא שם דף נד ע"ב:

כ2) מפורש שם בפ' ג' דף כח ע"ב הני מילי לענין קטלא וכו':

ל2) כ' ה"ה חיוב נזקי הבהמה הפקחית לא נתבאר בגמ' והראב"ד השיג בזה שם ולי נ' שיצא דין זה לרבינו ממ"ש שם בפ"ג (דף כז ע"ב) לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים וסובר רבי' דכ"ש בהמה שאין בה דעת וכשמיעטו בהמה פקחת ביום לא מעטוה אלא מן המיתה דדוקא שהפקחות מעיינות ונשמרות ממכשול גדול שיש בו סכנות נפשות אבל אינם שומרות עצמן כ"כ מן הנזיקין ולפיכך חייב בעל הבור וכו' ואפשר שהר"א סובר שאדם שהוא בעל מחשבה הוא שאינו מתבונן בדרכי' אבל בהמה דרכה להתבונן הלכך ה"ל כאונס ופטור וכן פי' הרשב"א:

מ2) בשם הראב"ד והרשב"א ומבואר במ"ש וכן דקדק הב"ח מדברי הרמ"ה סכ"ג ושהכי נקטינין:

נ2) רמב"ם רפ"ג וטור ס"כ משנה שם בפ"ה דף נב ע"א:

ס2) שם בגמרא דף נג ע"ב ודלא כר' יהודה שם בגמרא:

ע2) שם בפ"ג דף כח ע"ב:

פ2) לשון רמב"ם שם בפי"ב ד"ד ושם בפ"ה במשנה:

צ2) שם כ' ה"ה מבואר שם בסוגי' בלישנא בתר' וכו' (שם ע"ב):

ק2) שם בתוספת וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו וז"ל ואע"ג דלא שכיחי גמלים דאבעי ליה למיחש דלמא אתו גמלי' ולענ"ד דבמקום שאינם מצויי' כלל פטור:

ר2) שם בעיא שם בלישנא בתרא ואיפשיט' שם

פירוש דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס דחייב כמ"ש לעיל בבהמה דעכו"ם:

ש2) כ"כ הרא"ש שם בפסקיו מדברי התוס' שם בשם ר"י:

ת2) שם דין ז' וכ' ה"ה משנה מפורשת פרק הפרה (שם דף נא ע"א) ומסירת הדלי מבואר בגמ' (שם ע"ב) ופסק כר"א בן יעקב דאיפסק הלכתא כוותיה בנדרים פ"ה (דף מו ע"ב) ע"כ וכ' הרא"ש שם בפרק הפרה הביאו הב"י וז"ל גי' רש"י השני חייב והרי"ף גורס הראשון חייב ואין חילוק בין ב' גרסאות כלל דלפי' רש"י השני חייב בשהניחו משתמש הא לאו הכי שניהם חייבים ולגירסת הרי"ף ז"ל ה"פ אף הראשון חייב דלא תימא השני שעבר עליו באחרונה חייב וכו' ע"כ ולענ"ד אין ספק שגי' הרי"ף היה גירסת רבינו הרמב"ם וה"ה ושגם דעת הרמב"ם הי' כך שגם הראשון חייב כי כן מבורר שם בגמ' למאי דמוקמי לה אליבא דרב"י וכמ"ש הרא"ש לדברי הרי"ף וכבר תמה הב"י על רבינו הטור שכ' על דברי הרמב"ם ולא נהירא וכו' ולא פי' דבריו כמו שפי' הרא"ש דברי הרי"ף:

א) שם ושם במשנה דף נב פסק כר' יוחנן ועל מה שהשיגו הראב"ד אין בגמרא עד שידע הראשון וכו' כ' ה"ה ומדברי שאר המפרשי' נראה דבעינן שידע ממש וכדברי רבינו וכן עיקר ע"כ וכן הוא בגירסת הגמרא שלפנינו וכן כ' התוס' שם:

ב) שם בתוספות:

ג) שם סי"ב בשם הרמ"ה ודייק לי' מדקאמר לכרות ארזי':

ד) גם זה סי"ג בשמו ודייק לה מדקאמר לשכור פועלים:

ה) מימרא דרבינא שם פ"ג דף ל' ע"א וכ' הטור סי"ד ואין בעל הכיסוי צריך להודיע:

ו) ל' הרמב"ם שם פי"ב מהר"מ ד"ח

פי' השומר חייב וכ"כ הטור סט"ז:

ז) בריית' בפ"ק (דף י ע"א):

ח) והראב"ד השיגו שם וכ' ה"ה וכבר הכריע הרשב"א ז"ל כדברי רבינו ז"ל שאפי' מכוסה כראוי חייב אליבא דחזקיה דהלכתא כוותיה וכמוכרח בסוגיא שם דף ט' ע"ב:

ט) ל' הטור סכ"ה משנה שם דף נב ע"א:

י) פסקי כשמואל שם ריש דף נג וכ"פ הרמב"ם שם כשמואל ועל מ"ש הרמב"ם בדין זה שם דין י"ח וכתב ה"ה דלשון הנמצא בדברי רבינו משובש משובש המעתיקין:

כ) כן פרש"י מפני שקול הכרייה בעתתו וכ' ה"ה שם שכן עיקר אע"פ שהבעלי תוס' חולקים בדבר:

ל) פשוט בגמרא שם דף נב ע"א:

מ) כדאמר רב שימי בר אשי הא מני ר' נתן הוא וכו':

נ) שם במשנה וכשמואל:

ס) שם ברמב"ם די"ט ברייתא שם משמיה דר' נתן וכדמפרש רבא שם ר' נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא וכו' ותו דקיימא מתניתין כוותיה:

ע) שם דין כ' מימרא דרבא שם אליב' דר' נתן:

פ) טור סכ"ח מימרא דרבא שם ע"ב:

צ) כן כתבו התוספות שם:

ק) כ' הב"י ופשוט הוא שזהו ח"נ הנוגע לחלקו:

ר) שם ושם במימרא דרבא:

ש) פי' רש"י אנשים כתיב גבי ולדות ולא שוורים:

ת) מבואר בס"ס ת"ה:

א2) שם ושם במימרא דרבא:

ב2) דהא דקי"ל שור ולא אדם בקטל' קי"ל כגון שנפל לתוכו עבד ומת ומבואר לעיל סעיף כ':

ג2) מבואר במ"ש לעיל סעי' כ"א:

ד2) שם סכ"ט בשם הרמ"ה כר' נתן ומבואר לעיל סימן לב וכמ"ש שם:

ה2) טור לדעתו ושכ"כ ה"ר חזקי':

ו2) שם סעיף ל:

ז2) ל' הרמב"ם שם ספי"ב וכתב ה"ה ברייתא הובאה בפ' קמא דערכין (דף ז' ע"א) ופסק כפשט הברייתא ואיתא ס"פ גט פשוט והאוקימתו' שנא' עליה (שם דף קעה ע"ב) הם אליבא דמ"ד מלוה ע"פ אינו גובה מן היורשין ואין הלכה כן כמו שיתבאר וכו' (ומבואר לעיל סימן ק"ז וק"ח]:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון