באר הגולה/חושן משפט/רצב

באר הגולה ‏ חושן משפט רצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) לשון הטור:

ב) פלוגתא דרב ולוי בפ"ג דב"מ ד' מ"א ע"א ופסקו הפוסקים כמ"ד דאינם צריכה חסרון כיון דרב' ס"ל הכי שם וכ"פ הרמב"ם בפ"ג מהלכות גזילה ואבידה דין י"א:

ג) מהא דאמר שמואל שם דף מ"ג ע"א אמתניתין הגבי' ונטל וכו' לא נטל ממש:

ד) ממשנה המפקיד חבית וכו' שם ד"מ ע"ב וכאוקימתא דר' ששת שם דף מ"א ע"א ומשמע ודאי דלא מקרי שואל כל זמן שלא נשתמש בה:

ה) שם ס"ג משנה שם סוף דף מ"ג ושם ברמב"ם די"ג:

ו) שם במשנה:

ז) כדמפרש שמואל שם ד' מ"ד ע"א וכ"כ הרמב"ם שם דין י"ב:

ח) ל' הרמב"ם בעיא שם בגמ' ועלתה בתיקו וכפי' רש"י שם:

ט) מימרא דרבה שם:

י) מבוא' הוא במה שקדי':

כ) טור ס"ז שם במשנה דף מ"ג ע"ב שחושב לשלוח יד וכו' וכפי' רש"י שם וכ"כ התוס' שם והוכיחו שם דכל מחשבת פיגול הוא ג"כ באמירה:

ל) ברייתא שם אליבא דב"ה:

מ) סי' שס"ב ושס"ג:

נ) ל' הרמב"ם בפ"ז מהלכות שאלה ופקדון דין ט' וכתב הרב המגיד משנה וסוגיא בגמ' (בפ"ג דב"מ דף מ' ע"ב ודף מ"א ע"א) ופסק כפסק ההלכות שם:

ס) וביאר שם הטעם דתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב ומבואר בסי' רצ"א ס"ו וכמ"ש שם:

ע) לשון הטור סי"א וכ"כ הרמב"ם שם ד"ו משנה שם ריש ד' מ"ג ע"א:

פ) כרבי יהודה שם במשנה:

צ) כאוקימתא דרב אשי אמר רבי יהודה שם:

ק) כלישנא בתרא משמיה דרב מרי בעיא ולא נפשטא וכתבו הרי"ף והרא"ש הלכך לא ישתמש בהם אם הקשר משונה:

ר) כר' נחמן שם דקי"ל הלכתא כוותיה בדיני וכ"כ הפוסקים:

ש) וכ"כ הרי"ף משום דהוה הלואה גביה ושכ"כ רב האי גאון:

ת) טור כ"כ הרא"ש שם בפירוש דברי הרי"ף מטעם כיון שכבר נהנה בהם ועוד מצפה ליהנות אם תזדמן לו סחורה:

א2) מבואר במ"ש לעיל:

ב2) שם במשנה:

ג2) כן כ' הרמב"ם שם דין ז':

ד2) טור שם בשם ר"ת ובמרדכי שם כ' דבזמנינו שאין לנו שדות וכרמים כל עסקינו ברבית וקניית סחורה וכ"ע דינם כשולחני וכתב מהרי"ק שורש קנ"א ☜דאין חילוק בין מקום שהתגרים מצויים לשאינן מצויין וכן אין חילוק בין עשיר שא"צ לאלו המעות לעני הביאה הסמ"ע בשם ד"מ:

ה2) לפי מ"ש הרמ"א בסוף הג"ה בשם הרשב"א או במקום שאסור להשתמש וכו' צריכין לפרש דמיירי כשהנפקד גילה דעתו בפני עדים ששולח ידו בהן כדי להרויח לעצמו אבל במרדכי דהגוזל וס"פ המפקיד מפורש שאפי' לא גילה דעתו בפני עדים הריוח שלו וכן הרשב"א בתשובה לא הצריך שיאמר כן לפני עדים אלא שם שמעשה הנפקד היו מוכיחין עליו שלצורך המפקיד מתעסק שהרי נתן לו מתחלה כל הרויח שמרויח בהן והלכך אף שהרויח עוד בסתם על דעת זה הרויח אלא אם כן אמר לפני עדים וצ"ע בזה דכן הרב סמ"ע תמה בזה:

ו2) וכתב שם והיכא ☜שהלוה באמנה בעכו"ם פושע היא וכו' וכשחוזר המפקיד ותבע מעותיו מן הנפקד אם קדם ושילם זכה הנפקד בריבית אבל בדיבורא בעלמא שאמר הריני משלם לא זכה כדין השואל דכל הנאה שלו דקי"ל כרב זביד בפרק המפקיד ד' ל"ד ע"א דאמר שואל לא כזה עד שישלם מאי טעמא הואיל וכל הנא' שלו בדיבורא לא מקני ליה כפילא וריבי' הוא שבח' דממילא כמו כפל הביאו הסמ"ע:

ז2) רמב"ם שם פ"ה ד"ב עובדא בפ"י דב"ק דף קי"ו ע"ב וכדמסיק רב אשי שם וכ' ה"ה הא דלא חייב השומר בנשא ונתן ביד (כדלקמן סי' שפ"ח) שאני הכא דכיון דהממון הוא ברשות זה הנפקד ומחמת פקדון זה באו לו גנבים אינו בדין שיתחייב זה משלו לשלם וכ' בב"י שכן דעת התוס' (שם) והרא"ש דשאני שומר דאדעתא דהכי קבל שמירה:

ח2) ל' הטור סי"ג ג"ז עובדא שם:

ט2) שם בשם הרמ"ה:

י2) כדאמר רבא שם:

כ2) ב"י בשם הרשב"א ושכ"נ מדברי הרמב"ם שם דין א':

ל2) לשון הרמב"ם שם דין ב' וכ' ה"ה זה פשוט שאין לו לערבם לכתחלה וכ"כ וכ"כ ז"ל משנתינו בשעבר וערבן הוא:

מ2) משנה בפ"ג דב"מ דף מ' ע"א:

נ2) פשוט שם בגמ' ולחזי לדידיה כמה הויין וכו':

ס2) כתב ה"ה דבודאי יש לו לישבע שהרי זה כמו נאנסו

שם במשנה וכדמוקי לה שם בגמ' דב"מ דף מ' ע"א:

ע2) אוקימתא דר' יוחנן שם:

פ2) שם ברייתא שם וכדא"ל רב נחמן לתנא דלמא בימות הגורן וכו' וכ' ה"ה ור' יהודה דמשנתינו היא וכ"כ הרשב"א שכך מצא בתוספתא שרבי אמרה

מחמת לחות הזמן:

צ2) שם ומשנה שם:

ק2) שם דין ו' ושכזה הורו רבותיו הרב ר' יוסף הלוי ורבו ז"ל וכתב ה"ה דברי הרב ורבותיו בנוין על שורש מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם בלא שבועה שכנגדו וכבר נתבאר זה בגמרא (מבואר במ"ש סי' ע"ה ס"ט) וכ"כ הטור בשם הרא"ש וכ' הרמב"ם שם ויש לשומר להחרי' על מי שלקח ממנו יותר מן הראוי לו:

ר2) שם ריש פ"ז משנה שם דף ל"ח ע"א ופסק כת"ק וכדאמר רבא משמיה דרב נחמן שם ע"ב:

ש2) אוקימתא דרבה ב"ב חנה אמר רבי יוחנן שם ע"א וכ' ה"ה ואפשר שדעת רבינו כדעת הרמב"ן וביאר דבריו בשחסרו בזמן מועט חסרון הראוי להם בשנה וכ"כ הטור בשמו ובשם הרי"ף כיון שעדיין לא נשלם השנה לא ימכרם:

ת2) כ"כ ה"ה שם ושכ"כ בספר המקח:

א3) שם דין ב' ברייתא שם וכחכמים:

ב3) כדמפרש לה רב אשי שם ריש ע"ב:

ג3) שם דין ג' עובדא דיוחנן חקוקאי לקמיה דר' בפ"ק דפסחים ד' י"ג ע"א:

ד3) שם וכ' ה"ה זו למד הרב מעובד' דלעיל וכל שכן הוא שהרי בחמץ ההפסד ברור:

ה3) שם פ"ז מה' שאלה ופקדון ד"ה ברייתא בפ"ג דבבא מציעא דף ל"ח ע"א:

ו3) שם דין ה' וכ' ה"ה לא נתבאר זה בגמ' אבל רבינו דימה זה למעות צרורין אצל החנוני וכו' (כמ"ש ל' ס"ז) ולא דמי לדמי אבידה שחייב באונסין אפי' לא נשתמש (וכמ"ש לעיל סי' רע"ז סכ"ה) שאני התם שחייב בגניבה ואביד' ואפי' באבידה עצמה שאינו יכול להשתמש בה בדמים שהוא יכול להשתמש אנו מעלין אותו מדרגה אחת וחייב באונסין משא"כ כחן שאלולי התשמיש אינו אלא ש"ח די אם נחייבהו כש"ש מפני שיכול להשתמש בעיקר:

ז3) שם ד"ד ברייתא בפ"ב דב"מ דכ"ט ע"ב ופסק כת"ק וכן דעת הרי"ף והרא"ש:

ח3) כתב ה"ה לשון הברייתא ואם בשבילו פתחו אסור ונראה שהוא שולח יד ופשוט הוא:

ט3) שם ברמב"ם ברייתא שם ד' ל' ע"א וכדמוקי לה רב אדא בר חמא משמיה דרב ששת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---