באר הגולה/חושן משפט/רנב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם בפ"ח מה' זכיה דין ח' וכ' ה"ה פסק כרבא דאמר הכי סוף יש נוחלין ד' קל"ג ע"א
שם ד' ט':
ב) כן פי' ה"ה מ"ש רבינו לכתובות האשה שפירשו כתובת בנין דכרין שאינה טורפת ממשועבדים אחרים וטורפת מתנת ש"מ וכו' ואין לומר כתובת אשה שהיא בחיים דההיא אפילו ממשועבדים גמורים טורפת (כמ"ש בא"ה סי' ק') והדין הזה ולא למחבר ממאי דאמרינן שם השתא בירושה דאורייתא אלמנתו ניזונית מנכסיו מתנת ש"מ דרבנן לא כ"ש וזה דעת הרי"ף ועוד למד משם אבן מגש דמלוה ע"פ כיון שגובה מן היורשים ק"ו שגובה ממתנת ש"מ וכו' במקום פסידא גמורה שיפסיד ב"ח את חובו
פי' לאותו איש:
ג) טור ס"ב בספ"ו דכתובות דף ס"ט ע"ב פסק כרב נחמן הלכה כר"מ דאמר הכי ובפ"ק דגיטין ד' י"ד וט"ו משמע דאף בבריא אמרינן הכי כ"כ התו' והר"ן שם ועי' במישרי' נכ"ד ותמצא ג' חלוקים בין מצוה לקיים דברי המת ובין דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי וכתב הריב"ש סי' רמ"ז אלמנה שקבלה קנין לש"מ לקיי' צוואתו בנכסיו מ"מ גובאת כתובתה תחלה ואח"כ תשלם משאר נכסי' עכ"ל סמ"ע בשם ד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |