באר הגולה/חושן משפט/קעו

באר הגולה ‏ חושן משפט קעו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) ל' הטור והם דברי הרמב"ם ריש פ"ד מה' שלוחין ושותפין:

ב) וכתב הסמ"ע בשם בעל הלבושי' שאם כתבו בשטר שקבלו עליהן פלוני ופלוני להשתתף בח"ח ובש"ד לא מצי לחזור בהו ואע"ג דלא ידעינן אי קבל עליהם בפי' מ"מ כיון דכבר נהגו לכתוב הסופרים כן בשטרות שקבלו עליהם הצדדים סתמא דמלתא כל הבא לפניהם ואמר שיכתבו ביניהם שטר בוודאי קבל עליו לקיים בכל חומר ואינו יכול לחזור עכ"ל ע"ש ודברים של טעם הן:

ג) שם ס"ב בשם הרמב"ם שם בריש פרק הנזכר:

ד) שם לדעתו וכ"כ הכ"מ שכן נראה לו שכן דעת הרמב"ם גם כן:

ה) טור שכן נראה לו:

ו) שם ברמב"ם:

ז) כתב הכ"מ שם דנ"ל דהכי פירוש' אם עירבו פירותיהם והגביה כל א' מהם דומיא דמעות:

ח) שם דין ב' וכתב הטור ס"ד שהרמב"ן כתב בדברי הרמב"ם וכתב הכ"מ שם בשם מהרי"ק שורש קפ"ב שמודה רבינו היכא דכל בעלי אומנות כאחד התנו אהדדי אפי' בלא קנין אין יכולים לחזור בהם:

ט) שם בהשגות וביאר שם כדין עבדי' וכענין שמצינו באומר' יקדשו ידי לעושיהן כתובות דף נ"ח ע"ב:

י) שם ברמב"ם:

כ) שם פ"ה דין ו':

ל) שם פי"ד דין ג' וכתב הכ"מ שם ממימרא דשמואל ב' שהטילו לכיס וכו' דכרב המנונא דאמר אפי' שור לחרישה וכו' כתובות (דף צ"ג ע"ב) ופסק הרי"ף כרב המנונא משום דאותבי' לרבה התם מברייתא אע"ג דשני לא סמכינן אשינויא וכמ"ש הרב רבינו ניסים דלרב המנונא לאו דוקא לקחו מתחלה לחרישה אלא אפילו לקחה לטביחה ועומד לטביח' ונמלכו ומכרוהו חי השכר לאמצע אלא דלישנא דרבה נקט וכו' וכך הם דברי רבינו:

מ) כצ"ל וכן הוא ברמב"ם שם:

נ) כתב הכ"מ זה פשוט שכל דבר שבממון תנאו קיים:

ס) טור ס"מ בשם הרמ"ה וכ"כ בתשובות להרמב"ם סי' ב' בדין עמד עליהם גייס וטרף את הכל וכו' מחס"ב:

ע) גם זה שם בשם הרמ"ה

עיין בב"י שכתב וז"ל ומיהו לדידן לא נפקא לן מידי מדברי השערי' כיון דדבריו בהלכות מסכימין עם הני רבוותא פשיטא דהכי נקטינן עכ"ל ומבואר בסעיף ה' ולי צ"ע במה שלא כתבו הרב רמ"א לעיל בשם י"א:

פ) גם זה שם ס"י בשם הרמ"ה וביאר שם הטעם כיון דלא אשתני גופא דממונא:

צ) דדרך השותפין להניח כ"א מעותיו בהשותפות ולהיות שניהם שוים בה:

ק) שם כתבו המחבר ע"ש:

ר) ל' הטור סי"א מימרא דשמואל ב"ב דף מ"ב ע"ב:

ש) כדמוקי לה רב פפא שם דף מ"ג ע"ב:

ת) כ"כ התוס' שם מברייתא היה עמו בשעת שאלה ב"מ דף צ"ה ע"ב:

א2) שם סי"ב כ"ב הרא"ש בפסקיו פ"ט דב"ק מימרא דעול' א"ר אלעזר וכו' שם דף י"א ע"ב:

ב2) שם במימרא הנזכר:

ג2) וכ"כ הרא"ש שם וביאר שם משום דמעיקרא מחלי אהדדי בכה"ג שלא ידקדקו זה אחר זה אלא בדבר הנראה:

ד2) שם במימרא הנזכר:

ה2) וכמו שפי' רש"י שם דכיון דבנים ובנות לא אתו לבי דינא לא מבזינן להו למיתי:

ו2) וכ"כ התוס' שם בשם הרי"ף והכי איתא בירושלמי:

ז2) מימרא דרב פפא שם:

ח2) וכ"כ התו' שם והרא"ש שם בפסקיו אבל כל זמן שלא מיחו מסתמא ניחא להו כי היכי דלשתמעי מילי' ומבואר עוד בסי' רפ"ח.:

ט2) פ"ה מהלכות שותפין דין ז' כיון שהרמב"ם מדמה שם אחים לשאר שותפין כל דינים דאיתנהו באחי' איתנהו בשאר שותפין:

י2) שם סט"ו בשם הרמב"ם שם ריש פ"ה:

כ2) ברייתא הביאם הרי"ף בפ' איזהו נשך גמרא אין מושיבין חנוני למחצית שכר:

ל2) ושכן נראה דעת הרמב"ם שכתב ולא ימכור בהקפה אלא דבר שדרכו למכור תמיד בהקפה:

מ2) הטעם כיון שאמר לו ונתרנה הרי מחל לו ומחילה אינה צריכה קנין כדאיתא בפ"ק דסנהדרין דף ו' ע"א וכמ"ש התוספות שם:

נ2) שם דין ב' ונלמד מדין שא"ל לקנות חיטין וכו' שיתבאר בעמוד:

ס2) וכן ☜אם זקף החוב שיש להם כבר לזמן אחר סמ"ע בשם תשו' הרא"ש כלל פ"ח:

ע2) שם מברייתות ואוקימתא גמרא ב"ק דף ק"ב ע"ב וכן העלה הרי"ף שם שאם לסחורה נתן לו בתורת שותפות אם פחתו פחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לאמצע:

פ2) זה הדין דומה ממש לדין הנזכר בסמוך שהרי שותפו לא נתן מעותיו שישתתף עמו אחר:

צ2) שם ובלא נשתתפו בכל המעות שבידם עסקינן ואפ"ה ה"א כיון דאין לו להתעסק בסחורה אחרת מפני שמתרשל בעסק השותפות כשנתעסק בסחורה אחרת יהא הריוח לאמצע קמ"ל:

ק2) שם ברמב"ם פ' ה' דין י' ממשנה ג' פרק ז' דשביעית והביאו הטור בסי' קפ"ב סעיף ב' ועיין בי"ד סימן קי"ז

וכתב בעל הלבושים ויש בו משום מצוה שיאמרו עכו"ם שארית בית ישראל לא יעשו עולה וכו':

ר2) ל' הרמב"ם שם בפ' ה' דין ד':

ש2) שם דין ה' מברייתא רבי יהודה אומר בשלשה פרק י' מוכרין וכו' וכדמפרש לה רבא ואי תימא רב פפא לשותפין וכו' גיטין דף ל"א ע"ב:

ת2) ל' הטור סכ"א בשם פי' רש"י:

א3) מימרא דרבא שם:

ב3) ל' הטור סכ"ב:

ג3) וכ"כ בעיטור ושכן משמע מפי' רש"י:

ד3) שם סכ"א וכ"כ הרמב"ם שם מבריית' דגיטין דלעיל:

ה3) שם פ"ד דין ד' מימרא דרבא הני בי תרי דעבידי עיסקא וכו' ב"מ ד' ק"ה ע"א וכמו שפירש רש"י שם וסוב' רבינו דה"ה אם כשעשו שותפות לזמן קצוב וסובר עוד דה"ה אם נשתתפו במעותיהן:

ו3) שם מעובדא דהנהו תרי כותאי וכו' שם דף ס"ט ע"ב:

ז3) שם ונלמד מברייתא רבי יהודה אומר בג' פרקים וכו' וציינתיו לעיל ריש סעיף י"ד וכמ"ש התוס' גם בשם פי' ר"ח ור"ת וכמ"ש הרמ"א לעיל בהג"ה:

ח3) שם ברמב"ם פ"ה דין ט' מעובד' דאיסור ורב ספרא ב"מ סוף דף ל"א:

ט3) פשוט דאי לא היכי מהימנינן להו:

י3) דאי לא היכי ידעי למפלג:

כ3) וכתבו הגמ"י בפ"ד מהלכות שותפין בשם רש"י ☜שאם הרויח המחלק בחלקו הריוח לאמצע ואם הפסיד המחלק כגון שזו הסחור' נתייקר' כתב רמב"ן דלא מצי מעכב וכן נראה לראבי"ה ולזה הסכים הב"י והביא ראיה מדין הנותן מעות לשלוחו או לשותפו לקנות חטין וקנה בהם שעורים וכו' שאם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע.:

ל3) שם מעובדא דהנהו תרי כותאי וכו' דף ס"ט ע"ב:

מ3) שם בשם ע"ב גופא א"ר נחמן זוזי כמאן דפלוגי דמי וה"מ טבי וטבי כו':

נ3) שם דין י"א וכן כתב הרא"ש בפרק המקבל גבי ההוא שתלה שם (דף ק"ט ע"א) וכתב שכן דעת הר"מ והביא ראיה מהתוספתא וכתב שם נ"י שכן דעת הרמב"ן והרשב"א וכן כתב הריטב"א בשם רבו:

ס3) שם פרק ד' דין ד' וכתב הרא"ש בתשובה כלל ק"ז סי' ו' ☜ראובן ושמעון שקבלו חובות עכו"ם בתור' עיסקא ונפסדו החובות' ופסק דא"צ לשלם אלא כמו שהיו שוים בשעה שקבלו ע"ש שהאריך ועיין בסימן קע"א סעיף י"ד בהג"ה:

ע3) בסעיף כ"ו בשם תשובת אביו הרא"ש כלל נ"ח סי' ז':

פ3) שם מימרא דרבא הנהו בי תרי וכו' ב"מ ד' ק"ה ע"א וציינתיו לעיל ריש סעי' ט"ו:

צ3) כ"כ מהרי"ק בשורש ק"כ וכן צריך לפרש שאם לא כן יקשה דמ"מ הם ערבים זה לזה כמ"ש בפכ"ה מה' מלוה וא"כ איך האחד יכול לכוף חבירו לחלוק פן יפסיד:

ק3) שם מהא דמסיק שם אמר ליה מזלא דבי תרי עדיף:

ר3) שם דין ה' וכ"כ הטור מכ"ז בשמו ושכ"כ הרא"ש שם בפסקיו בפ' המקבל:

ש3) טור סכ"ח בשם אביו הרא"ש שם בהמקבל וכ"כ התו' והמרדכי שם:

ת3) שם סכ"ט ממימרא דרב הונא הני תרי אחי ותרי שותפי וכו' כדמסיק שם שבועה לאחד שבועה למאה כתובות דף צ"ד ע"א:

א4) שם והכל נתבאר במ"ש הסק"ב ועוד שם דינים אחרים השייכים לנדון זה ועיין בסי' ע"ז:

ב4) שם:

ג4) שם בשם י"א

פירוש שיכול השותף השני הזה לתבוע את הנתבע שני' וז"ל העטור וי"א היכא שלא הי' בעיר שיכול לתבעו שהנתבע יכול להחרים וכו':

ד4) מרדכי פרק המקבל שנשאל מהר"ם והביא ראי' מהא דאמר רבא הני בי תרי דעבידי עיסקא בהדי הדדי ואמר חד לחברי' תא ונפלוג וכו' ב"מ דף ק"ה ע"א גם יש להביא ראי' מהגוזל בתרא (דף קי"ו ע"ב) מסי"ח:

ה4) הגהמ"י פ"ד הלכות שותפין פסק מהר"מ:

ו4) וביאר שם דכל כי האי גוונא שותף חולק שלא לדעת חבירו כדאמרינן גבי שיירא שעמד עליה גייס הגוזל בתרא (דף קי"ו ע"ב) ודין זה כתבו המרדכי שם בפ' הנזכר:

ז4) הג"מ פ' הנזכר וביאר שם כיון דאיכא פסידא אי אמר הכי מצי פליג מהא וציינתי לעיל:

ח4) בתשובת מהר"ו סי' ק' באחד שקבל מעות מהעכו"ם וטעה וקבל פחות ממה שהיה ראוי לו לקבל אינו יכול לומר לעצמי לקחתי ואתה למה לא לקחת את שלך וגו' אבל אם לומר קודם שלקח המעות מן העכו"ם לעצמי אני מציל מצי אומר כן:

ט4) רבי ירוחם נכ"ז ח"ב מפ' ה' דב"ב מח"ס:

י4) העיטור מחסכ"ד:

כ4) שם ממשנה נדר ושבועה אין לי עליך כתובות דף פ"ו ע"ב:

ל4) גם זה בשמו מסכ"ה וכן כ' המרדכי בהגהות פרק י"א כתובות ועיין מזה בסי' ע"ז ס"ה:

מ4) גם זה שם בהגהת מרדכי מסכ"ח ועיין בסימן פ"א סכ"ה:

נ4) ג"ז שם ובתשו' והם דברי העיטור מסכ"ט:

ס4) הרשב"א בתשובה מחודש סי' ל':

ע4) גם זה בשם הרא"ש בתשובת מסל"א:

פ4) וביאר שם שיכול הלוה לו' לא נתחייבתי לך כלום ולא הי' רצוני להתחייב לך שחברך נוח לי ואתה קשה ממנו וצריך הרשאה אפי' על קצתו:

צ4) הגהת מרדכי פ' י"א דכתובות והביא ראיה לדבר מסכ"ו:

ק4) הגמ"יי פי"ט מהלכות מכירה בשם הר"מ מהא דאמר אמימר פ' חזקת (דף מ"ה ע"א) דסתם עכו"ם אנסא הוא ותובע מראובן שלא כדין ואפי' שבועה א"צ לישבע לשמעון:

ר4) טור מסל"ו בשם תשוב' אביו הרא"ש כלל פ"ט סי' ח':

ש4) וביאר הטעם אחרי ששמע הוצרך לכתוב שטר בעסק השותפין ובתועלת שניהם ואלו היה ראובן עמו היה צריך לעשות גם הוא שטר עליו וכו':

ת4) ג"ז שם סל"ז בשם תשובת הרא"ש:

א5) שם סל"ח בשם תשובת הרא"ש:

ב5) וביא' שם בתשו' כיון שכל אחד ואחד הי' לו כח לעשות כל מה שהיה נראה לו תועלת השותפים:

ג5) תשו' מיימוני דספר משפטי' סי' י"ח הביאו המחבר שם בא"ח ס"ס קנ"ח:

ד5) וכתב הרא"ש בתשו' כלל פ"ט סי"ג ☜ראובן שנשתתף בחכירות שיהא לשמעון רביע ואח"כ השתתף עם לוי שיתן לו שתות והגיד שגם לשמעון נותן רק שתות וכן הגיד לוי לשמעון ופסק דמכל מקום צריך ליתן לשמעון רביע ע"ש שהאריך סמ"ע:

ה5) שיפטרם מהשותפות כי יראו שמא תוזיל הסחורה עוד לכן הוסיפו לו עוד ק' זהובים

וכיוצא בזה כתב המחבר לקמן בסי' ר"ל ס"ט ע"ש:

ו5) מרדכי פ' מי שהיה נשוי בשם תשובת הר"מ:

ז5) וביאר שם הרי שינה השותפות ונעקר משותפותם:

ח5) כיון דמעיקרא נשתתפי בחוב וקטלו הערבות ביחד או אחד בשביל כולם כשנתן ראובן המעות שליחות דכולהו שותפות עבד והאריך בראיות ע"ש:

ט5) מרדכי פ' בתרא דקמא בשם תשובת מהר"מ:

י5) יבואר שם שישבע ראובן שלא נתפס אלא בשביל חוב זה ושנאנס לפטרו וכ"כ הגהות פ"ח מה' חובל ומסיק מסמ"א:

כ5) מרדכי פ' הבית והעליה משום דה"ל כעליון שבא לשנות דאין שומעין לו שם דף קי"ז ע"ב:

ל5) מדברי תשובת הרשב"א מסמ"ה:

מ5) שם בשם הרשב"א בתשובת אחרת:

נ5) וביאר שם לא מצאתי מקום לנטילת מזונותיו מהשותפות:

ס5) ג"ז שם בשם הרשב"א ועיין במ"ש לעיל סי' ס"ב:

ע5) תשובת הרא"ש כלל פ"ט סי' א' מסמ"ז:

פ5) וביאר שם וגם אין לומר ילך למקום אחר לדור שמא אינו יכול להתפרנס במקום אחר כמו באותה מקום:

צ5) ג"ז שם בתשובה כלל הנזכר סי"ב מסמ"ח ☜

(כצ"ל וכן הוא בב"י בשם תשובת הרא"ש וכן הדעת נוטה):

ק5) ג"ז שם בכלל הנזכר סימן ד' מסמ"ט והביאו הטור בסי' קע"ז ס"ד וכ"כ בתשובת להרמב"ן סי' כ' וכ"כ העטור באות שי"ן והביא ראיה מהירושלמי וכ"כ מהרי"ק בשורש כ"ד וקנה:

ר5) וביאר שם בתשובת דדוקא גבי רפואה שאין לו קצבה אמרינן שהוא כמו מזונות אבל אונס תפיס' ושביה אין זה כמו מזונות וכו' וכל א' שמירת גופו עליו ואין חייב בשמירת חבירו אע"פ שלא תבע שמעון כל ימיו בשביל זה לא מחל כי רצה להמתין עד שעת חלוקה:

ש5) כן השיב ר"ת הביאו הב"י בסוף הסימן וור' ירוחם נכ"ז ח"א ותשובה מיי' לספר נזיקין סי' י"א:

ת5) ג"ז שם בסוף הסימן ומרדכי פ' החובל וסיי' שם ואם כופר ואומר שלא מחל ישבע ונפטר מ"מ יש לו לסייעו לקבול על העכו"ם:

א6) רמב"ם פ' ה' דהלכות שותפין דין י' טור ריש סימן קפ"ב מימרא דאבוה דשמואל סנה' דף ס"ג ע"ב:

ב6) ה"ה שם בשם יש מתירין וכ"כ התו' שם בשם ר"ת:

ג6) דיני שותפין בסי' ע"ז ופ"א וצ"ג וק"ח ודיני אחין שהם שותפין בסי' פ"ב וקע"ה וקע"ח ודפ"ו ורפ"ט:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---