באר הגולה/חושן משפט/עז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל' הרמב"ם בפכ"ה מה' מלוה דלוה דין ט' כפי נוסח המחבר והוא הגי' העקרי' וכ"ה בספרי' שלפנינו וכ"כ מהרי"ק שורש קפ"ג
(ב) ממימרא דר' יוסי הדא אמרת ב' שלוו וכו' ירושלמי פ' שבועת הפקדון
(ג) ה"ה שם בשם הרמב"ן בפ' המפקיד ושכן הורו מקצת המורים ושכ"נ דברי רבינו הרמב"ם וכ"כ טור בשם הרשב"א והטור בשם בעל העיטור וכן כתבו ש"פ
(ד) לדעת אבי העזרי ובה"ע דלדידיה אפילו לא פירשו גובה מאיזה מהם שירצה כמפורש שם בתשובה וכן כ' הטור בשמו
(ה) בה"ת בשער מ"ד והרא"ש בתשובה כלל ע"ד סי' ה' וסי' י' מס"א
(ו) טור בשם הרמב"ן וכ"כ בה"ת בשער מ"ד בפי' דברי הרמב"ם שם דין ט' בפכ"ה מה' מלוה וכן בירר דבריו בסוף הלכות שותפים וכ"פ הב"י והסכים עמו החכם רבי אהרן מטראני:
(ז) וביאר שם שכל זמן שלא שיעבד גופו וממונו לא חל השעבוד עליו
(ח) כצ"ל וכן הוא בטור ובת'.
(ט) ל' הרמב"ם בפכ"ה מהל' מלוה דין י' וכתב ה"ה שיש לדין זה ראיה ממ"ש פרק בית כור (דף ק"ז ע"א) ג' אחין שחלקו ובא ב"ח ונטל חלקו וכו' וכן כתב הטור בשם הרא"ש
(י) וסברי דוקא כשאין מוצא לגבות מהשני והם בעה"ע ואבי העזרי ובה"ת בשער מ"ד שכן השיב לו הרמב"ן שנראין דברי הרמב"ם כך וכ"כ המרדכי בת' הר"מ וה"ה שם בשם הרשב"א וכ"כ נ"י בפרק המפקיד בשם הרשב"א ובפרק השואל בשם הראב"ד והר"י קולן בשם ספר אגודה וכ"פ הב"י וחביריו ולזה הסכים הב"ח
(כ) שם וכתב ה"ה זה דבר פשוט ולא מצאתיו מבואר:
(ל) טור ובעה"ת בשטר מ"ד כ' סברות בדין זה ולא הכריע ורבינו הכריע לחייב:
(מ) וה"ה אם הם ☜שלשה ערבים והעני גם אחד מהם או הוא דר במקום רחוק וגבה שמעון כל חובו מא' מהם שחוזר וגובה מהשני המחצה אבל אם ישנו כאן אלא שצריך לטפל עמו ביותר להוציא חלקו אינו גובה. מהשני לבדו סמ"ע:
(נ) שם כן כתב בה"ת שם שכן השיב ה"ר אברהם בר יצחק.
(ס) ב"י לדעת הרמב"ם והעיטור ואבי העזרי וש"פ שאין האחד מתחייב בחצי של חבירו אלא מדין ערב כ' ומיהו יש ללמוד מן ת' הרא"ש שהביא הטור היכא ששניהם קבלנים זה לזה שמאיזה מהם שירצה גובה הכל שאם מחל לאחד מהם מחל הנ"ל ששניהם פטורים לכ"ע וכמ"ש הרמ"א:
(ע) הרשב"א בת' סימן אלף פ"ז מחס"ב
(פ) טור וכ"כ הרשב"א בת' כלל ע"ב סי' ט' ופי' הב"י הטעם כי החוב הוא על הלו' והשעבוד שאם לא יפרע הלוה על הערבים ואם מחל לאחד מהערבים שעבודו נשאר החוב קיים על הלוה והשעבוד על הערב
(צ) שם סימן י' נלמד מהירושלמי פרק שבועת הפקדון וכחש בעמיתו פרט למכחש לאחד מן השותפי' וכן העלו הרא"ש והר"ן שם
(ק) שם וכן העל' אביו הרא"ש שם וכ"כ בה"ת בשע' מ"ד וכן כתב הרמב"ם פרק ג' מהלכות שליחין דין ג' וכתב הר"ן דהכי מוכח במי שהי' נשוי (דף צ"ד ע"ד) דאמר הני תרי אחי או שותפי' דאית להו דינא וכו' וכן כתב בכ"מ שם
(ר) ת' רשב"א סימן אלף פ"ו מס"ה.
(ש) טור סעיף י"א כ"כ בה"ת בשער מ"ד שכן השיב הרי"ף:
(ת) וכתב הסמ"ע בשם בעל הלבושים שנראה לו דהיינו דוקא במקום שנושאין ונותנין הנשי' בממון בפני עצמן אבל במקום שאין נושאין ונותנין בפני עצמן נהי דהמלו' מצי גבי ממנה אבל אין הבעל ויורשיו נפרעים ממנה והי' נאמנ' לומר שכל הממון לקח הבעל מתחת ידי
(א) בה"ת שם בשם הרי"ף מס"א
(ב) דין שנים שלקחו מאחד מעות להתעסק עי' בסימן פ"א דין שותפים שהודה אחד מה' שם
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |