באר הגולה/חושן משפט/עג

באר הגולה ‏ חושן משפט עג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) בריית' מכות דף ג' ע"ב:

ב) ה"ה בפ' י"ג ממלוה ולוה דין ה' מתוספתא דמציעא דאין משנין ממנהג המדינה מס"ד:

ג) שם בברייתא וע' בסעיף י"ד בהג"ה:

ד) מימרא דרב הכי אמר חביבי וכו' שם:

ה) רמב"ם שם שתנאי ממון הוא:

ו) שם פ"א מה' שאלה ופקדון וכ' ה"ה כיון שחוזרת בעין אין לה זמן וכפרש"י ז"ל בשבת גבי מ"ש השאילני לא אתי למכת' (דף קמח ע"א) וכו' וכן הכריחו הרמב"ן והרשב"א ז"ל ע"כ וכ"כ הטור:

ז) ל' הרמב"ם שם בפי"ג והביאו הטור וכתב ה"ה פשוט ומבואר מברייתא המלוה לחבירו לעשר שנים שם במכות:

ח) דברי המחבר:

ט) שם ברמב"ם וכתב ה"ה זה לא מצאתי מבואר אבל דעת רבינו ז"ל שטענה זו כשאר טענות:

י) שם וכתב הב"י כיון שלא הגיע הזמן אפי' לדברי המלוה לא ישבע עכשיו:

כ) שם וכ"כ הטור:

ל) שם:

מ) שם ברמב"ם אע"ג דנתבאר בסי' דלעיל סעי' יז שהמלוה נשבע בנק"ח נלע"ד כיון דעל כרחך כאן איירי בתבעו אחר ל' יום א"כ החזקה דסתם הלואה ל' יום מסייע למלוה והוה כאלו הלוה בא להוציא מהמלוה ונשבע המלוה היסת:

נ) טור סמ"ע בשם ת' אביו הרא"ש כלל ח' סי' ב':

ס) דמושבע ועומד הוא לפרוע שם:

ע) ומביאה לקמן סי' צז סעיף טו דאף אם לא נשבע מכין אותו וכו' כדי לקיים מצות פריעת בעל חוב:

פ) עיין בי"ד סי' רל"ח סעיף י"ז דיש מי שנסתפק בזה (והוא הרשב"א) אי נפטר מש"ש וכו' ולפי סברא זו ודאי אם מצא פתח והתירוה. לא נפטר ממכת מרדות ובזה מסולק התימה גדול' שתמה הרב ב"ח דמה מועיל שימצא פתח וכו' ע"ש וכמ"ש הסמ"ע וכ' הב"ח ☜ונראה שהב"ד יש להם רשות לירד לנכסיו ולהגבות מהם לב"ח וא"צ שימכור הוא בעצמו:

צ) ג"ז שם בשמו ושם בתשוב' סי' ו':

ק) ג"ז שם בשמו כלל ח' סימן י"ג וכלל מ"ג סי' י"ד ובהריב"ם סי' תנ"א:

ר) ת' הרמב"ן סי' רמ"ג וכ' הב"י שאף דעת הרא"ש כן וסיים בתשובה לפיכך הוצרך לבקש היתר בדבר משום דחפצי שמים היא ולא גרע ממה שמשדכין ללמד אומנות וכו' (שבת דף ק"ן ע"א) דאלו אינו נתנו לו בתורת פרעון משנה שלימה היא ואם אינו מאמינו וכו' שם (דף קמ"ח ע"א) ☜וכתב הסמ"ע שמזה יש ללמוד שהתיר אפי' לאחרים שיעסקו בשומא זו דומיא דשידוך תינוק והב"ח כ' לאיסור אלא שיקניהו לו בגוף המשכון כך וכך וע"ש:

ש) ת' הרשב"א והיא בתשובות להרמב"ן סימן רמ"ז מס"ז:

ת) דין ☜אם כתב בכתב ידו שנשבע לשלם לחבירו ואח"כ אמר שלא נשבע אלא שכ' לו כך עיין בי"ד סי' רל"ב סעיף י"ב:

א2) הרשב"א בתשוב' וה"ה בשאר חדשים כשר"ח ב' ימים אבל ☜כשר"ח יום א' אינו מחוייב לפרוע בתחילת היום מסכ"ב:

ב2) טור סוף י"ז בשם אביו הרא"ש בפסקיו בפ"ק דב"ק ובת' כלל צ"ז כתב שכן דעת הגאונים והרי"ף וע' בהריב"ש ובת' הרשב"א סימן תתק"ח ואלף קי"ח וכתב עוד הב"י וכבר פסקתי כן בת' הלכה למעשה והסכימו עמי חבירי:

ג2) והוא הדין חוב בעל פה כשהלו' מודה או ידוע ונתברר לב"ד:

ד2) בסי' קל"א סעיף ג' כ' המחבר דגם לערב שומעין וכשאומר כן על הלוה וע"ש:

ה2) שם סעיף ט"ז לדעת הרי"ף בתשובה שהביא אביו הרא"ש ומבואר במ"ש לעיל:

ו2) וכ' הב"ח מיהו אם לא בא הנתבע לב"ד שבעיר התובע ☜אין מחליטין הממון כלל עוד שיבא הנתבע ויתחייב בדין או ע"ד שכ' לקמן בסימן ק"ו ועיין בת' מהרי"ק שורש ק"ט:

ז2) שם סעיף י"ז ת' הרי"ף

כן הוא בטור:

ח2) אע"פ שאינו מבזבז נכסיו משום דדמיא קצת למקח טעות:

ט2) שם סעיף כ' כ"כ בעה"ת בשער מ"ט:

י2) כ"כ ה"ה בפי"ג מהל' מלוה ולוה דין ג' בשם הגאון בשער ו' לפי שאם רוצה לפדותו הוא ראוי במשכנו יותר מהאחרי' וכ"נ דעת הרמב"ם שם כן וכ"כ הב"י:

כ2) טור שם:

ל2) שם מדברי אביו הרא"ש בת' וכתב בסה"ת שער כ"א בשם הרמב"ן ☜שגם משכנתא של קרקע יכול למוכר' אחר ל' יום שבקע לו ושכן השיב הראב"ד לפי הדין אלא שתל' הדבר במנהג מחס"ז:

מ2) ריב"ש בסימן שצ"ו מדברי הרמב"ם בפי"ג הנזכר לעיל ומדברי הרא"ש שהביא הטור וממ"ש הטור בדין זה מסכ"א:

נ2) והביא ראיה מהא דאמרינן בב"ד שמכרו שלא בהכרז' וכן אלמנה שלא מכר' בב"ד הדיוטות וכו' משנה כתובות דף נ"ו ע"א וכדמפ' לה רב יצחק בר מניומי בב"מ (דף צ"ב ע"א):

ס2) דלא יהא אלא מוכר מה שאינו שלו ה"ל גזלן ומשלם כשעת הגזילה כדאיתא בהגוזל קמא בעובדא דרב כהנא דיהיב זוזי אכיתנא וכו' (דף ק"ג ע"א):

ע2) אע"פ שהוא כגזלן שמוכר מה שאינו שלו נאמן בשבועה משום דלא משמע לאינשי דלהוי גזלן בכי האי גוונא כדאמרינן בפרק זה בורר גבי חמסנין (דף כ"ה ע"ב) שם בת':

פ2) שם בת' הריב"ש וה"ה בפי"ג מה' מלוה ולוה דין ג':

צ2) הריב"ש שם כיון שהבית דין הם המוכרים ושכן פירשו המפרשים מוכרן בב"ד ריש פרק המפקיד גבי שמן הבאיש וכו' (דף ל"ח ע"א):

ק2) טור סימן כ"ז בשם אביו הרא"ש כלל צ' סי' ה':

ר2) כמו אם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזא (בבא מציעא דף ק"ד ע"ב):

ש2) מישרים סוף נתיב ל' בשם תשובה לר"מ:

ת2) טור סי' כ"ח בשם ת' אביו הרא"ש כלל וסי' הנזכר לעיל וביאר שם דלא הוצרך קנין אלא לקיים מכר או מתנה או שכירות אבל לא כשאדם מצוה לחבירו לעשות מה:

א3) שם בשם ת' אביו הרא"ש כלל צ' סי' ז':

ב3) וביאר שם דפשיטא היא דכל זמן שלא נמכר הוא ברשות הלוה.:

ג3) גם זה שם בשם ת' אביו כלל צ' סי' י':

ד3) גם זה שם בשמו היא בכלל הנזכר סי' י"ט:

ה3) וביאר שם ומה שהוא אומר שהבין מדבריו שימשכננו ברבית דברים שבלב אינן דברים ולא היה לו לסמוך על מחשבתו עד שיפרש לו ואם אמר לו בפי' להשכינו ברבית צריך הלוה ליתן לו הרבית כמ"ש בי"ד סימן קס"ט סעיף י"ז ובלבד שיהיה אחריו העכו"ם על המשכון לבד ולא על שמעון המלוה כלל כמו שנתבאר שם

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---