באר הגולה/חושן משפט/סז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png סז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) רמב"ם ר"פ ה' מה' שמיטה ויובל ממ"ש בגיטין בזמן שאתה משמט קרקע וכו' דף ל"ו ע"א וליובל קרי משמע קרקע שהשדות חוזרות לבעלים ביובל ☜אבל שמטת קרקע נוהג אף בזמן הזה (פי' בא"י) כ"מ שם וכ"כ התוס' שם בשם ר"ת:

ב) שם ובברייתא זכר לשביעי' וכתב הרמב"ם שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מישראל:

ג) בה"ת שער מ"ה בשם בעה"ע בשם הר"י אלברצלוני ושכ"כ הרז"ה בת' וכ"כ הר"ן בשם י"א:

ד) פי' בח"ל וכן הוא מפור' שם:

ה) כלל מ"ו ס"ד

סוס תור תרגומו שפנינ' כרוכי':

ו) וע"ש שכתב שאיפשר שסמכו על מה שכותבים בש"ח בין בדרכים דתיים בין בדרכים שאינם דתיים וכו' ואף ע"פ שלא היתה תשובתה מקובלת כיון שאינו מפור' שלא תשמיטני בשביעית לא היה סותר מנהגם כיון שהיה להם טענ' ונלפע"ד שמ"ש בת' אחרת דהו' כאלו התנ' שלא תשמיטני בשביעית וכו' היינו במה שהיו נוהגים לכתוב בין בדברים שאינם דתיים:

ז) עי' שם שכתב דמן הסתם יש להחזיק כל המקומות דנוהגים בהם טענת שביעית והעמיד' על דין תור' וכו' אלא א"כ יתברר שהוא מן המקומות שנהגו לגבות שטרו' שעברו עליהם שביעית וכו' ופסק שטר שיש בו אחריות אין השביעית משמטתו כב"ש כדפסק רב אסי שם דף ל"ז ע"א:

ח) וכ' שארי הרב בעל שני לוחות הברית שם דף ע"ט ע"ב באתי להזהיר אתכם בענין שמיטת כספים שנוהג אף בח"ל וכו' והדבר קל לתקן ע"י פרוזבול וכו' וכ"כ הרב ב"ח שנשתרבב המנהג בלי טעם לגמרי וכו' והנמנע ועושה ע"פ הדין תע"ב ושנת השמט' יהי' אי"ה שנת תכ"ה השי"ת יזכינו ויחיינו את הגאול' למנות גם היובלות:

ט) משנ' ריש פ"י דשביעית:

י) כרב וכשמואל וכדעבד ור' יוחנן עובדא גטין דף ל"ז ע"א:

כ) מימרא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ב"מ דף ס"ד ע"ב:

ל) רמב"ם שם בפ' הנזכר מברייתא גיטין שם וכתב הכ"מ שם בשם הר"ן דס"ל דלא מדחינן אלא מאי דאדחי בגמרא בהדיא (כגון שטר אחריות נכסים) אבל סיים לו נכסים כיון דלא מדחי לא דחינן לי':

מ) בה"ת שער מ"ה לדעת הרמב"ם:

נ) כת' הרשב"א סי' תתקפא.:

ס) הגהת מיימוני ס' משפטים:

ע) ת' הרא"ש כלל ע"ח סי' ג':

פ) מישרים נ"ו בשם הגאונים ושכן כתב הרשב"א בת':

צ) ל' הטור סעיף י' וכ"כ הרמב"ם שם ממשנ' שביעית דף מ"ה ע"א ומהתוספת' וכתבה הרא"ש בפרק השולח והכ"מ בפ' הנזכר:

ק) כצ"ל וכ"כ הרמב"ם שם בירו' וכ"כ הטור והראב"ד השיגו שם והר"ן בפרק כל הנשבעים כתב יישוב לזה הביאו הב"י והכ"מ שם:

ר) כ"כ הרא"ש בת' סוף כלל פ"ו ממשנה ב' פ"ו דשביעית וכל מעש' בית דין אין משמטין וכדמפ' בירושלמי מסי"ז:

ש) ל' הרמב"ם שם ממימרא דשמואל מכות דף ג' ע"ב וכדמפר' לה רב ענן.:

ת) כפירש"י שם שהשביעית אינ' מסירה בידו לו' שלא תהא משמטת:

א2) שם וכ"כ הרא"ש בת' כלל ע"ח שתנאי זה אגברא קאי ומועיל:

ב2) כלישנא בתרא דרב יהודה אמר שמואל וכן כתב התוספת שם בשם ר"ת דמהני' דמכות מסייע ליה וכן פסק הרא"ש והטור והרמב"ם וסה"ת:

ג2) ל' הרמב"ם ממשנ' ב' פ"י דשביעית וכמו שפירשו התוספת שם במכות:

ד2) שם במשנה:

ה2) הרמב"ם שם מהא דמסיק הש"ס לעולם כנגדו שבועות דף מ"ד ע"ב אע"ג דדרך דחיה אתמר וכמ"ש הכ"מ שם וכ"כ הטור בשמו:

ו2) שם בשם אביו הרא"ש מימרא דשמואל אפילו על המחט ירושלמי והיינו כרשב"ג בבריית' שם בשביעית:

ז2) ברייתא ב"מ ר"ש דף קט"ו:

ח2) משנה ריש שביעית:

ט2) שם במשנה:

י2) שם משנה ב':

כ2) רמב"ם שם מברייתא גיטין דף י"ח ע"א:

ל2) שם וכמימר' דשמואל דהלכתא כוותי' בדיני שם:

מ2) משנה ג' פרק י' שביעית דף ל"ז ע"ב:

נ2) רמב"ם שם מהא דאמרי' בגטין כרב אמי ורב אסי דאלימי וכו' וכמו שפי' הר"ן דבריו והביאו הכ"מ שם ובב" דרב אמי ורב אסי לאו דוקא אלא ה"ה ב"ד חשוב שבדור וכן כתב בתוספת שם שר"ת כתב פרוזבול מטעם זה ולזה הסכים בבית יוסף וכן כתב בה"ת בשער מ"ה:

ס2) משנה ד' שם בשביעית:

ע2) רמב"ם שם מהא דאמרינן רבנן דרב אסי מסרי מילייהו להדדי גיטין דף ל"ז ע"א:

פ2) וכ"כ הרא"ש אהא דאמר רב נחמן אקיימנה שם דף ל"ו ע"ב וכ"נ מת' הרשב"א וכה"ג כתב הר"ן בשם הרמב"ן והרב ב"ח הוכיח כדברי הרמב"ם דהא רב נחמן גופיה לא קאמר אלא אי איישר חילי:

צ2) סה"ת בשם הר"י ברצלוני מסכ"ו:

ק2) משנה ו' פרק י' דשביעי' ופי' הר"ש שם משום דאז חשוב השטר כגבוי ביד ב"ד ולא קרינן ביה לא יגוש:

ר2) כתבו התוספת שם בגיטין בשם הרשב"ם משום שהוא שוה כל החוב דאין אונאה לקרקעות דס"ל כהרי"ף והרמב"ם כנזכר ל' סימן ס"ו ורש"י פי' שם בע"א:

ש2) ברייתא דהלל וכדמפר' לה בגמרא גיטין דף ל"ז ע"א:

ת2) בריית' שם:

א3) טור כ"כ הרא"ש והר"ן שם דקל היא שהקילו בפרוזבול דאע"פ שהוא חוב לו יכול לזכותו:

ב3) מימרא דרב יהודה שם:

ג3) משנה ו' פ"י דשביעית:

ד3) שם במשנה משמיה דר' חוצפית ואין חילק עליו:

ה3) טור מהירושלמי כתבו הרא"ש שם בגיטין:

ו3) שם במשנה:

ז3) שם משנ' ה':

ח3) טור סימן כ"ט מהתוספתא הביאה הרא"ש:

ט3) שם במשנה:

י3) מימרא דרב יהודה אמר שמואל מטעמא דב"ד אביהם של יתומים ושטרותיהם כמסור' לב"ד גיטין שם:

כ3) הרשב"א מהא דא"ר יוסף אנן יד עניים אנן ב"ק דף ל"ו ע"ב וממימרא דרב יהודה דלעיל מס"י:

ל3) הרשב"א וכ"כ במישרים נ"ז ומס"ט:

מ3) ל' הרמב"ם שם מהספרי וברייתא ערכין דף כ"ח ע"ב:

נ3) בת' להרמב"ן סימן צ"ח מהתוספת ע"פ הגירסא האמיתית ושכן מצא בפ' המשניות לר' שמעון וכ"כ בת' הרשב"א וכן המנהג פשוט בא"י וכן נהג מורי הרב הגדול הר"י בי רב ז"ל וכן משמע מדברי הרמב"ם בדין דלעיל דגובה חובו כל השנה ומשמע אפילו ע"י ב"ד ב"י:

ס3) שם במשנה דשביעית:

ע3) מימרא דרב יהודה א"ר נחמן גיטין דף ל"ז ע"ז מטעמא דלא שביק היתירא ואכיל איסור' וכתבו התוספת שם שנאמן אפילו בלא שבועה וכתב הטור בשם ת' הרא"ש שמעולם לא זכה אדם לפניו באשכנז בטענה זו כי היה שואלו וחקרו עד שנתפס בשקרו וכדעת הרמ"ה שהביא הטור:

פ3) שם כי אתו לקמיה דרב וכו' וכ"פ הרמב"ם שם וכן כתב הטור בשם הרא"ש וכן כתב הרא"ש בת' וכ"כ הר"ן:

צ3) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם שם:

ק3) הרמב"ם שם נלמד ממ"ש בסעיף לג:

ר3) משנה ח' שם בשביעית:

ש3) בריי' שם:

ת3) ל' הרמב"ם כפי פירושו אהא דאמרי התם תלו ליה עד דא' הכי קרוב לפי' זה פי' בערוך והרא"ש והביאו הטור ולא כפירש"י שם:

א4) טור וכ"כ בה"ת שמ"ה ושכ"כ הרמב"ן וכ"כ הרא"ש:

ב4) שם ושם בבה"ת


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון