אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נ/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נ TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף א' ע"א)

וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא (תהלים קט"ז). דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר. כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן. וְשׁוֹשַׁנָּה דָא אִיהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה:

(דף נ' ע"א)

חד ואתכלילו דא בדא והוי כלא שמא שלים ביחודא חדא, ורזא דא דאומר קרא יהו"ק הוא האלקים. דהא כדין אתכליל כלא דא בדא, תורה שבכתב ותורה שבע"פ למהוי חד, כמ"ש בזהר פ' תרומה דף קס"א ב' ודף קס"ב א' דאומר כנ"ל. וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא (תהלים קט"ז). דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה דאיהו רמז למלכות דאצילות דאיהי ה' בתראה דשמא קדישא גליפא דאתקריאת אלקי"ם דסליק לחושבן כו"ס, והאי כו"ס דאיהו אלקי"ם, אינו כגוונא דאלקים תתאה דאיהו מסטרא דשמאלא אלא דאיהו כוס‏ ישועות, כלומר כו"ס מסטרא דימינא כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קס"ט א' דאומר: כוס ישועות אשא. מאן ישועות דא ימינא דאיהו מושיע מכל מקטרגין דעלמא, דכתיב הושיעה לו ימינו, וכתיב הושיעה ימינך וענני וכו'. ואע"ג דלזמנין בינה אתקריאת 'כוס, בגין דאיהי רזא דאלקי' חיים כמ"ש בר"מ פ' פנחס דף רמ"ה א' ע"ש. עכ"ד כלא איהו רזא חדא כיון דבין דא ובין דא אקרון בשמא דאלקי' דסליק לחושבן‏ כו"ס, ועוד לזמנין תרין ההי"ן אלין מתחברין כחדא והוו חד ממש כנ"ל, ועל דא כל ברכאן עלאין כלהו אתמסרו להאי דרגא רזא דה' בתראה כדי לברכא לכלא, כמו שנרמז בזהר פ' ויחי דף רל"ג א' דאומר כנ"ל: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר. ר"ל דאע"ג דבעי בר נש ליטול בתחילה הכוס בתרין ידין, עכ"ד בשעה שמברך צריך לאחוז אותו ביד אחד לחוד, היינו ביד ימין, לאחזאה דשמאלא אתכליל בימינא ואתעביד כלא ימין, וכד אתעביד כלא ימין כדין שמא קדישא בחידו וברכאן משתכחי בכלהו עלמין, כמ"ש בזהר פ' שמיני דף מ' א' דאומר כנ"ל. ואומר: ובעובדא דלתתא יתער עובדא דלעילא, ועל דא מזמני יין לקבל יין וכו', כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דאיהו יהו"ק מדרגא דשיר משולש דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין, רזא דחמש תיבין דאינון 'שמע 'ישראל 'יקו"ק 'אלקינו 'יקו"ק כנ"ל, ואינון אוף הכי רזא דחמש או"ר כמו שנרמז בתקונים דף ע' א' דאומר דאינון חמש אור הם רזא דחמש עלין דאית בשושנה עלאה, חד ויאמר אלקי' יהי אור, תניינא ויהי אור וכו', ואלין חמש אור הם דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן, האי איהו רמז לחמש אצבען דשמאלא מסטרא דגופא עלאה דכלילן חמש בחמש, כגוונא דעשר אמירן דהוו חמש כלילן בחמש למהוי כלא ימינא כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף פ"ד א' דאומר כנ"ל. ועשר אצבען אלין דאתחשיבו לחמש, עליהון אתמר: כף אחת עשרה זהב וגו'. והכי תאנא חמשה קלין אינון לימינא וחמשה לשמאלא, ואינון דשמאלא כלילן בימינא, ואתכלילן אלין באלין, ומן ימינא אתחזון אינון דשמאלא וכלא אתעביד ימין, כמו שנרמז בדף הנ"ל בעמוד ב' דאומר כנ"ל, וחמש אצבען דשמאלא דאינון רזא דיד החזקה דאיהי כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, אוף הכי אלין עשר נכללי' כחדא בסוד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת, דאיהו קשירו דאתחברו אלין באלין ואתחשיבו לחמש ואקרון יד שמאלא כנ"ל, ועל דא ויברא אלקים את האדם בצלמו איהו רזא דכף ימין, ובהאי כ"ף תליין עשר אמירן, חמש מימינא וחמש משמאלא, ואינון חד ברזא חדא כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ע"ה ב' דאומר כנ"ל. וחמש אצבען דשמאלא אלין אינון רזא דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין רזא דארגמ"ן כנ"ל, ואלין אינון תקונין דילה דאתתקנת בהו ברזא דאומר קרא ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש, שלשים שנה הם רזא דחג"ת, ברביעי דא מלכות דאצילות דאיהי בחבורא חדא עמהון, ולכן אינו אומר וברביעי אלא ברביעי, לאחזאה דאיהי בלא פירודא עמהון, בחמשה לחדש אלין אינון חמש דרגין לתתא רזא דארגמ"ן כנ"ל, דסיהרא מתחברת בהו כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף ס' א' דאומר כנ"ל, ולכן חמש עלין משושנה עלאה אע"ג דאינון חמש אצבען עלאין רזא דחמש גוונין עלאין, עכ"ד כיון דשושנה עלאה היא בחבורא חדא עם אלין חמש גוונין רזא דארג"מן כנ"ל, אתחשיבו אלין חמש גוונין תתאין כגופא לחמש גוונין עלאין והוו כלהו חד כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"ד ב' דאומר כנ"ל, ואע"ג דהוו כלהו חד עכ"ד מעליותא אית לנשמתא על גופא כנודע, וְשׁוֹשַׁנָּה עלאה דָא דיתבא על ה' עלין דאינון רזא דחמש אור כנ"ל אִיהִי כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. כלומר דאתקריאת הכי כוס של ברכה דאיהו נכון בראש ההרים, דתמן אברהם סבא דאיהו קדמאה לשאר הרים, ועל דא כוס דברכה אצטריך למהוי מתתקנא בימינא כמו שנרמז בזהר פ' כי תשא דף קפ"ט ב' דאומר כנ"ל, ומדאומר קרא והיה באחרית הימים נכון יהיה וגו', משמע מכאן דהשתא אינון בגלותא לתתא דתמן אילנא דעץ הדעת טוב ורע דאקרי אחרית הימים, ולעתיד יתברר הטוב מן הרע ויעלה כלא לעילא בראש ההרים דאיהו דרגא דשיר כפול דאקרי ראש ההרים, וכללא דא נקוט בידך דבכל זמנא דאני אומר דאלין כתרין קדישין שיעלו לעילא בדרגא דשיר כפול, לאו דווקא בשיר כפול ממש אלא אפילו שיר משולש ומרובע מסטרא דלגו אקרי כלא דרגא דשיר כפול, כיון דחג"ת ונהי"ם של חכמה ובינה עלאין מתפשטין בתרין דרגין אלין כנ"ל, ולכן אע"ג דעשר ספירן דבריאה אינן מלבישין כי אם לדרגא דשיר משולש, נחשב זה כאלו הוו מלבישין לדרגא דשיר כפול כיון שחג"ת מאלין ספירן דשיר כפול הם תמן בדרגא דשיר משולש ואלין ספירן דבריאה מלבישין לון, וכגוונא דא אוף אינון מלבישין לנהי"ם מדרגא דשיר כפול דקיימין בדרגא דשיר מרובע, רק דכיון דאינון מלבישין לחג"ת מאלין ספירן של שיר כפול דקיימין בדרגא דשיר משולש, לכן אע"ג דמלבישין אוף הכי לנהי"ם של שיר כפול דקיימין בדרגא דשיר מרובע, עכ"ד לא בעי לאדכרא דא דמלבישין לנהי"ם בגין דיותר חשיבו חג"ת מנהי"ם כנודע, ודי לומר שהם מלבישין לשיר משולש בגין דאית חשיבו דא על דא, אע"ג דכלא איהו מלכא עכ"ד לא דמי גופא דמלכא לרגלוי דמלכא כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ע"ב א' דאומר כנ"ל, ועשר ספירן דיצירה אע"ג דמשמע דאינון מלבישין לנהי"ם מספירן דשיר כפול, כיון דנה"י של שיר כפול קיימין בדרגא דשיר מרובע כנ"ל, עכ"ד לאו הכי הוא בגין דבין אלין ספירן דאצילות של שיר כפול לאלין ספירן דיצירה דמלבישין לעשיה דאצילות כנ"ל, אית עשר ספירן דבריאה דאינון מבדילין בין דא לדא, ולכן ספירן דיצירה אע"ג דסלקין לעילא בעלמא דחבורא דתמן עשר ספירן דאצילות לא מלבישין כי אם לספירן דבריאה, ודא איהו דאמרינן דאינון קיימין לאחורא ואקרון הכי אחוריי' כנודע, ועשר ספירן דבריאה אע"ג דאקרון אילנא דחיי דבריאה, שכן אית אילנא דחיי דבריאה כנ"ל, עכ"ד אקרון אוף הכי רישא דאילנא דעץ הדעת טוב ורע בגין דעשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא בארח כלל קיימין בסוד חג"ת, ועשר ספירן דעשיה דעלמא דפרודא קיימין בסוד נהי"ם דאינון בלבושא דקליפין, והאי איהו רזא דנבוכדנצר עביד צלמא ממראה מתניו ולמעלה טוב וממראה מתניו ולמטה רע, בגין דאיהו הוה ידע בהאי אילנא והכי עביד צלמא דיליה, הה"ד רישיה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף. כמו שנרמז בתקונים דף ק' א' דאומר כנ"ל. וכיון דסתם זהב איהו דין, ועשר ספירן דבריאה הם רחמי, לכן אומר די דהב טב, כלומר דאיהו רחמי כד איהו בארמותא ברזא דנהירו עלאה ברזא סתימא ושמא דיליה איהו זהב סגור, בגין דאיהו סגור מעינא דלא שלטא ביה ואיהו סתים מכלא, ועליה אתמר אנת הוא רישא דדהבא, כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קמ"ח א' ופ' פקודי דף רכ"ד ב' דאומר כנ"ל, והאי איהו רזא דמזבח הזהב דאיהו רחמי כנודע, ואילנא דא מרישיה ועד סופיה אקרי אחרית הימים, ועליה אתמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, כלומר הטוב של האי אילנא יעלה לעילא לאתכללא בדרגא דשיר כפול דאקרי ראש ההרים, שכן חכמה עלאה אקרי ראש כנודע, ובינה היא כלולה בחכמה כנ"ל, ותרווייהו אינון ראש להרים שהם בסוד חג"ת ונהי"ם דאקרון הכי הרים כנודע, וכמו שנרמז בזהר פ' כי תשא דף ק"ץ א' דאומר ע"פ והיה באחרית הימים. דאיהו אילנא כלא מרישיה ועד סיפיה אילנא דטוב ורע, ואתא קרא לבררא באחרית הימים, ואפיק הר בית יהו"ק דהאי איהו טוב בלי רע, דהא אתבריר הר בית יהו"ק מגו אילנא דא דאקרי אחרית הימים, והאי הר בית יהו"ק דאתבריר אומר דאיהו כוס דברכה דאיהו נכון בראש ההרים, ועיקר כוס של ברכה לאו איהו כי אם בית יהו"ק שהם רזא דת"ת ומלכות, 'והר ו'בית אע"ג דכלא חד עכ"ד סליקו אית ל'בית יתיר מן ה'הר, בגין דהאי הר איהו רזא דאלקי' דרגא דשיר מרובע, אבל בית איהו רזא דמלכות בת זוגיה דת"ת דאיהי בית לשמא דיהו"ק,



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף