אמרי בינה (בן איש חי)/עושה פלא/פתרון פרק א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה (בן איש חי) עושה פלא פתרון פרק א

פתרון פרק א'.

אמר הצעיר המחבר. חשבתי דרכי שלא אכתיב בספר הזה פתרון לפרקים של חלק עושה פלא. אלא כי אם רק על פרק ראשון בלבד, אבל פתרון שאר פרקים הנחתי אותם סתומים כדי שהקורא יטרח למצוא להם ביאור, ובזה יתחדד השכל של הלומד בהם, ויהיה מזה תועלת גדולה:

א

פתרון אות א'.

המלכות נקראת סל כמ"ש בקה"י והיא אות אחרון אשר בארבע אותיות שם הוי"ה והיא ספירה אחרונה בעשרה ספירות. ובתוך הסל דהיינו בין אות למ"ד לבין אות סמך באלפא ביתא יש אות מ"ם שמלואה הוא מ"ם, וז"ש מים במים, ואלו רומזים למיין דוכרין ומיין נוקבין. וגם יש בנתים אות נון שמספרו חמשים, אשר במלואו ג"כ יש אות נו"ן שמספרו חמשים והיינו דאלו מיין דוכרין ומיין נוקבין הם חמשה חסדים וחמשה גבורות שכל אחד כלול מעשר הרי הם חמשים בחמשים. ובתוכם של נוני"ן אלו יש צנור המקלח הוא אות וא"ו שבו ישתלשל השפע מהם, ועל הסל הזה שבו המ"ד והמ"ן שהם כללות השפע הטוב נאמר למרע"ה אנכי אעביר כל טובי על פניך, מלת טוב תחלקנה לשנים וקרי בה ט"ו ב"י, כי הסמ"ך של הס"ל הוא אות ט"ו באלפא ביתא, והלמ"ד של הס"ל הוא אות י"ב באלפא ביתא:

ב

פתרון אות ב'.

שמות המסוגלים לפרנסה הם שם פא"י ושם סא"ל ושם יאהדונה"י הרמוזים בר"ת פותח את ידיך, ועם שם חת"ך הרמוז בס"ת הנז' וגם במספר ומשביע, הנה רמוזים כולם באותיות ספי"ח שבמזמור אשרי שאומרים אותו שלשה פעמים ביום, ותמנה אותיות ד' שמות הנז', ותמצא שהם טו"ב אותיות, ואמר שלשה מהם הם בני שלשה אותיות שהם שם פא"י ושם סא"ל ושם חת"ך, אבל שם יאהדונה"י שהוא שמנה אותיות שנקראים בספר יצירה בשם אבנים ועולה מספרו מספר שלום הכל:

ג

פתרון אות ג'.

יש שם קדוש מסוגל להצלחה והוא שם כס"ה בפ"ז אשר אותיותיו הם אותיות כס"ך זה"ב, ורמוז בפסוק ויוציאם בכסף וזהב כמ"ש מהרש"ם ז"ל:

ד

פתרון אות ד'.

שם אכדט"ם מספרו ע"ד והוא שם הבטחון בסוד הכתוב בטחו בה' עדי עד ואותיותיו הם אותיות כ"ט שמספרם תשעה ועשרים, ואותיות אד"ם, ועליו רמז תבטח בתשעה ועשרים אדם, דהיינו שם אכדט"ם שהוא כ"ט ואד"ם, ושם סוד הבטחון ככתוב בטחו בה' עדי עד וכאמור:

ה

פתרון אות ה'.

היסוד שישי ואותיות עשרים הם מספר כת"ר, נמצא כל זה נרמז בשם הוי"ה שמספרו ששה ועשרים:

ו

פתרון אות וא"ו.

שלשה אותיות יה"ו משם הוי"ה מספרם כארבעה אותיות שם אהיה וארבע אותיות הוי"ה דס"ג עולים מספר שלשה פעמים אהי"ה שמספרם ס"ג:

ז

פתרון אות ז'.

פירוש יסוד מלכות עולים מספר עושר ותוך אותיות יסוד מלכות יש מספר חסדים:

ח

פתרון אות ח'.

פירוש השי"ת הוא אחד, ואחרי אותיות אחד יש אותיות הבט כלומר הבט אחרי השי"ת כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד וכיון שזכית לקיים פסוק לנגדי תמיד, אז יאיר לך נר תמיד המאיר בקו האמצעי של עשר ספירות שהם דעת בשלשה ראשונות ותפארת באמצעיות ויסוד ומלכות בתחתונות ור"ת שלהם תמיד, וכל ההשפעה תשתלשל בקו האמצעי הזה וכמ"ש קטורת תמי"ד לפט ה' וכו', והיינו קטורת לשון קשר ויקיים ההבטחה של פסוק ופתחו שעריך תמיד דקאי על ספירות שבקו האמצעי שהם ר"ת תמיד:

ט

פתרון אות ט'.

מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בסוד הקדיש הטעם שלא תקנו קדיש בין הבריאה לאצילות, לפי ששם יש קשר אמיץ בלא"ה והוא שכללות כל העשר ספירות דמלכות דאצילות היא בראש הבריאה משא"כ בשאר עולמות שאין כללות כל העשר אלא רק חלק אחד שהוא החלק העשירי שבמלכות אשר בעולם זה יורד בראש עולם התחתון ממנו, ולכן צריך לומר קדיש כדי להעלות התחתון בעליון ממש, ולז"א באחד אומרים קדיש כלומר בעולם שהקשר שלו הוא בחלק אחד בלבד אומרים קדיש כדי להעלותו אל עולם שלמעלה ממנו, אבל בעשרה שהוא עולם הבריאה דקשר שלו בעולם האצילות בעשרה חלקים אין אומרים קדיש מפני שבלא"ה יש קשר אמיץ לבריאה במלכות דאצילות:

י

פתרון אות יו"ד.

ארבע קריאות קאי על קריאת שמע שיש בלילה וביום, ארבע ק"ש בתורת חיוב, וזה סדר מעלתם, והיינו הקטנה במעלה היא ק"ש שעל המטה, ולמעלה ממנה ק"ש דערבית, ולמעלה ממנה ק"ש קרבנות, ולמעלה ממנה ק"ש דיוצר וכנז' בשער הכונות:

יא

פתרון אות י"א.

ארבעה תיקונים הם שהם מטה ושלחן וכסא ומנורה הנעשים על ידי התפילות, ותיקון המנורה הוא תפלת העמידה וצריכה להיות זכה וברה במחשבה וכונה והשרש, והעיקר הם ששה קצוות שהם שלשה ברכות ראשנות הם כנגד חג"ת דו"ק, ושלשה ברכות אחרונות הם נה"י דו"ק, ושאר הברכות שהם האמצעיות בתחלה קודם דור רבן גמליאל היו שלשה כנגד ג"ס דז"א ותשעה כנ"ד ט"ס דנוקבא, ואח"כ בזמן ר"ג הוסיפו ברכה על קללת המינים שהוצרכו לתקן ברכה כנגד הכתר דז"א:

יב

פתרון אות י"ב.

שם הוי"ה הוא ראש שבעה שמות שאינם נמחקים והוא ארבעה אותיות אשר מחבת נקראים דהיינו היו"ד חכמה וה"א ראשנה בינה וא"ו תפארת ה"א אחרונה מלכות ואלו הם ר"ת מחב"ת והכלל של אותיות השם הוי"ה הם שלשה מיני אותיות שהם יהו, כי אות ה"א היא כפולה והפרט הם חמשה פרצופין כי קוץ היו"ד הוא א"א ואות יוד אבא ואות הא אימא ואות ו' ז"א ואות ה"א אחרונה מלכות נוקבא דז"א, ושר אותיות של השם שהם שר ההי"ן עולים כמספר אות אחד שבהם שהוא אות יו"ד, ואחד מהם הוא אות וא"ו יתר אחד על מספר אחת מהם, דהיינו על אות ה"א שהיא אחת מן השנים הנז' וכל ארבעה אותיות של השם עולים מספר אחד ואחד שהם מספר כ"ו:

יג

פתרון אות י"ג.

אות וא"ו שבשם הוא מדרגה אחת יתירה על אות ה"א שתחתיו, וידוע דאות ה"א אחרונה שבשם נקראת בשם שעה, וידוע כי השעה תתר"ף חלקים ואותיות תפארת הם תתרף א' דנמצא יתר א' על השעה שהיא תתר"ף:

יד

פתרון אות י"ד.

החכמה מספרה ע"ג וחסד מספרו ע"ב ומספר של ע"ב הוא תחת מספר ע"ג:

טו

פתרון אות ט"ו.

פירוש מקום הבינה הוא באות ה"א ראשנה שבשם הוי"ה שמספרה במלוי אלפין ששה, ואם תוסיף ששה על מספר בינה יהיה מספרה ע"ג כמנין חכמה לכן נאמר חכם בבינה, ואם תוסיף מספר יוד שהוא בחכמה על מספר ס"ג שהוא בבינה יהיה מספר חכמה ולז"א הבן בחכמה:

טז

פתרון אות ט"ז.

פירוש דין ס"ת הוא שלא תהיה היריעה פחותה משלשה דפים, וגם לא תהיה יותר משמנה דפים, ומצוה מן המובחר שהוא הידור ס"ת שתהיה בת ארבעה דפים או חמשה דפים, ועל זה באו הדברים האלו ברמז אל תרבה בברכות כלומר אל תרבה לעשות בס"ת יריעה של תשעה דפים כמו מסכת ברכות שהיא תשעה פרקים, ואל תפחות משיעור ערלה שהיא שלשה פרקים, ואתה אל תעשה ביריעה פחות מן שלשה דפים, ומצוה מן המובחר שיעור חלה דהיינו מסכת חלה שהיא ארבעה פרקים או שיעור מסכת מעשרות שהיא חמשה פרקים, כי מצוה מן המובחר לעשות היריעה בת ארבעה דפים או בת חמשה דפים, ועשיתי סימן אחד למצוה מן המובחר שהיא הדרת קודש כלומר הידור מצוה במועדי ה' מקראי קודש דהיינו יו"ט וחול המועד, שביו"ט העולים לס"ת הם חמשה, ובחוה"מ הם ארבעה:

יז

פתרון אות י"ז.

פירוש המרבה בברכה שבירך ברכה שאינה צריכה, בששה תיבות שאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שאמר שם ומלכות שהם ששה תיבות, יתקן בששה שיאמר אח"ז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ואם עמד בשלשה שזכר שלשה תיבות בלבד שאמר רק ברוך אתה ה' יסיים בחמשה הוא פסוק ברוך אתה ה' למדני חוקיך שהוא חמשה, שעתה יסיים ויאמר למדני חוקיך כדי שיהיה נראה קורא פסוק ולא זכר ש"ש לבטלה בברכה:

יח

פתרון אות י"ח.

פירוש מוסיפין בזמון חמשה תיבות קודם בהמ"ז שיענו ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו שהם חמשה תיבות, ואח"כ מברכין בהמ"ז, ואם הם עשרה מוסיפין בזימון ששה תיבות, כי יאמרו ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

יט

פתרון אות י"ט.

כאן כפל שמו, שא"ל יעקב יעקב שעולה מספר שלום כי החולם ישמש במקום וא"ו:

כ

פתרון אות ך'.

פירוש אין אומרים שלום באות בי"ת שלא יאמרו לו לך בשלום, אלא אומרים לו לך לשלום באות למ"ד שהוא אות י"ב באלפא ביתא.

כא

פתרון אות כ"א.

מ"קשי בפסוק זה אשר מתחלת הפרשה הזאת קוראו בשם יעקב, ולמה בפסוק זה של וישראל אהב את יוסף קוראו בשם ישראל, ודרש כדי ללמד שיוסף הצדיק הוא ביסוד דוכרא שהוא ישראל, וז"ש שהוא שר וגדול בישראל דהיינו בבחינת פרצוף ישראל העליון שהיה יעקב אע"ה כנגד פרצוף יעקב וכנגד פרצוף ישראל, ולכך אהב אותו יותר מן אחיו כי הוא משלו דגוף וברית חשבינן חד, משא"כ אחיו כולם מושרשים במלכות:

כב

פתרון אות כ"ב סימן ב"ך יברך ישראל.

הנה נודע כי ש"ך דינים הם מספר נער וכשיבא להם חמשה אלפין משם אהיה יתמתקו ויהיה צירוף נערה. ולכן כתיב נער וקרינן נערה, ואלו הש"ך דינין הם חמשה פעמים דין דשם אדנ"י שעולים מספר ש"ך, ואות אלף דשם אדנ"י הוא משם אהי"ה מתמתק ויהיו שכ"ה כמנין נערה ויהיה שם אדנ"י שלם בצירוף אות א', וז"ש רבים מגבורו החיל הם הצדיקים שהם בחינת גבורה, והלכו בתורה ומצות לבקש הנערה דהיינו לתקן ולמתק חמשה אותיות דין דשם אדנ"י שהם מספר נער בחמשה אלפין שישתלם בהם חמשה שמות שם אדנ"י שעולים מספר נערה, ויקראו הושיעה המלך הנורא היא הבינה ששם הוא שם אהי"ה, והחמשה אלפין באים משם, ולז"א ויבואו חמשה אלפים ר"ל תמשה אותיות אל"ף ויקחו את הנער שהות תמשה פעמים דין שהם מספר נער, ואחזו בו בחברה שנתחברו באותיות דין ונעשה שם אדנ"י שלם, וחיש מהרה מצאו את הנערה כי ה"פ נער נעשה ה"פ נערה, ויביאו אותה לפני המלך הוא התפארת בזיוה והדרה, ויעמוד אחד אצל הדלת פירוש אות א' שמספרו אחד עמד אצל אות דלת דשם אדני תמיד למתק אותיות דין שתחילתם אות ד' וישמחו הגבורים הם נשמות הצדיקים שמחה גדולה.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.