אמרי בינה (בן איש חי)/עושה פלא/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אמרי בינה (בן איש חי) TriangleArrow-Left.svg עושה פלא TriangleArrow-Left.svg ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פרק שני

א[edit]

שאלו התלמידים לסבא, למה חותמו של הקב"ה אמת, אמר להם מפני כי האמת יושב בסתר והקב"ה הוא סתר, לכן אנחנו אומרים מיוחד באהיה אשר אהיה, הוא הי', הוא הוה, הוא יהי'. אמרו לו רבי למה אומרים אשר אהי', יאמרו מיוחד באהי', א"ל מפני כי אהי' אשר אהי' הוא אמת, אמרו לו העולה משם אהי' האחד הוא בסוף, אמר להם דרכו של חותם אחרון ראשון, והראשון הוא אחרון, ולכן אמרו בתשרי נברא העולם:

ב[edit]

אמרו התלמידים לסבא, רבי דרוש לנו במעשה בראשית, אמר להם הקב"ה חתם מעשה בראשית בשתי חותמות. להודיע שהם דברות נעלמות, אמרו לו איפה הם המקומות, אמר להם תעיינו בסוף בבא קמא ובסיפא דסיפא, ותמצאו מרגלית יפה:

ג[edit]

אמרו לו רבי אמור לנו עוד בהם בדברים נסתרים ודקים, אמר להם עשו אזנכם כאפרכסת ושמעו דברים המוצדקים. בראשית ברא שית הה"ד ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, קונה הכל לחבר שמים וארץ. אמרו לו רבי מהו שית, אמר להם אבר שית, אמרו לו למה תקראהו שית, אמר להם שית למעשה בראשית. אמרו לו רבי בראשית הנעלם או בראשית הנגלה, אמר להם בראשית הנעלם אמרו לו היכא רמוז בראשית זה במקרא. אמר להם הא כתיב בראשית ולא כתיב ראשית ללמדך על ראשית הנעלם שהוא ראשית בשתים אמרו לי רבי פרש לנו הראיה אשר הבאת מן ברוך אברהם, אמר להם כאן גילה הכתוב סוד אחד, על מה שנעשה באחד שבאחד. לכן אמרו בראשית ברא שית:

ד[edit]

דבר אחר בראשית צרף ארבעה הגלויין בפני עצמן, ושנים הנסתרים בפני עצמן ותדע מעשה בראשית מאיזה בירורים היו, ומה צריכים אנחנו לברר, לכך נאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ:

ה[edit]

שאלו התלמידים לההוא סבא חכימא. למה לא נכתב כתירה בזקנים, אמר להם ללמדנו דברים עליונים, נפלאות ונסתרות, על מחצב המלאכים, ומחצב הנשמות, ומחצב הספירות, ומתתא לעילא הם סדורות:

ו[edit]

שאלו התלמידים לסבא, התורה והתעודה למה נקראת כלי חמדה, אמר להם מפני שנתנה לעם תליתאי, הם עם סגולה, ואם שלש אלה לא יעשה לה, ויצאה חנם אין כסף, אין כאן חמדה, ואם תרצו לדעת בתורה רמז לשלשתם, הביטו בשלש אחרונות ותמצאו אותם. אמרו לו רבי למה נרמזו האמצעים קודם הראשנים, אמר להם מפני שעתידין האמצעים להיות ראשונים, ומתי יהי' זה כאשר יושלמו הפנים הרמוזים באחרונים, נפיק עון ועייל אלף והקטן יהי' לאלף:

ז[edit]

שאלו התלמידים לסבא למה נאמר פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, אמר להם על שם הכבש, שכן דרכו של איש עלה בכבש ופנה לסובב, נטה לדרום ועשה ששה, נטה לצפון ועשה חמשה, ואם להפך לא יקיים חמשה. אמרו והלא סימן יפה אמרו חכמים, אמר להם יפה לבנים ולא להבונים:

ח[edit]

שאלו התלמידים לסבא כמה היה קושי השעבוד במצרים, אמר להם כשנות מרים. אמרו לו מרים צדקת היתה ולמה אתה מרמז קושי השעבוד כשנותיה, אמר להם כבר נרמז הגלות והגאולה באותיותיה, אמרו לו איך הוא הסימן, אמר להם החצי כמלאך והחצי כזמן:

ט[edit]

שאלו התלמידים לסבא למה נתנו זמן הבנים עשר שנים, אמר להם כנגד כח הנותן, אמרו לו אדרבה כנגד כח המקבל ינתן אמר להם קרא כתיב ויעתר לו ה' לו ולא לה, דלית לה מדילה אלא משלו יותן לה. אמרו לו רבי דייקינן מלתא ואשכחין מרגניתא, לכך אמרו חכמים במאמריהם בנעימים אין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי בטנו של איש, שנאמר וברך פרי בטנך בטנו דייקא בטנך דייקא:

י[edit]

שאלו התלמידים לסבא למה מברכים הכלה על היין, אמר להם מפני שהיא יפת העין, וכן אמרו כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה, וטוב עין הוא יבורך דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה, ואחר ברכת היין תהיה הבתולה בעולה:

יא[edit]

אמרו התלמידים לסבא רבי דרוש לנו תחלת התורה עם סופה אמר להם בראשית ישראל, הה"ד קודש ישראל לה' ראשית תבואתו מכאן אמרו חכמים ישראל קדמו במחשבה להבראות. ד"א בראשות ישראל ב' חודשים הן מזדווגים עם ישראל יותר משאר חודשים, הא' זווגו עם הנפשות, וכבר מזדווג הוא בכל שנה, והב' זווגו עם הגופים ועדיין לא הגיע זמנו. ד"א ב' ראשית ישראל, כמ"ש ברוך אלהינו שבראנו לכבודו. ד"א ב' ראשית ישראל כלומר שתי ראשיות הם ישראל, כמ"ש כל ישראל בני מלכים הם:

יב[edit]

דרש רבי בימות החמה נכוין בכל עת ובכל זמן ואין מכין ברמת בכל עת ובכל זמן.

יג[edit]

ותאמר כי מן המים משתיהו. אמר רבי אלו החסדים שהם חמשה, לכן מרע"ה בקרבו חמשה חסדים, והמים חומה מימינו ומשמאלו, והואיל והוא בסוד המים לכך בזכותו יחד מן לישראל, גם משה הוא מספר המים, לכך ותקרא את שמו משה, ותאמר כי מן המים משתיהו.

יד[edit]

דרש רבי מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, יהי' לך קימה והצלה מן הטרדא אם תהדר נפשך קודם חודש הזקן.

טו[edit]

ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך מכאן שצריך לברך בהמ"ז מיושב ומכאן שאין אוכלין מעומד אלא מיושב:

טז[edit]

החכם עיניו בראשו, למה, לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה. אמר רבי אני ראיתי הר אחד ועליו זרוע כמה עשבים וחיות רעות רועות בו, אמרתי לבעל ההר למה תניח חיות רעות רועים בארצך, אמר מה אעשה איני מרגיש בביאתם ואיני רואה אותם כדי שאוכל להרגם, אמרתי לו בני העבר שטף מים רבים ותנצל מהם, תראו ענק זה ממש באדם ותקחו מוסר, דכך אמרו חכמים חש בראשו יעסוק בתורה, ולכך נאמר החכם עיניו בראשו:

יז[edit]

דבר אחר החכם עיניו בראשו, זש"ה צדיק כתמר יפרח, למה נמשל לתמר אלא התמר הזה מתוק הוא, ואם תחתוך ראשו יהי' מר, וכן הצדיק אינו טוב אלא בחלק ראשו, ואם יעסוק תמיד בתורה דכתיב בה רחבה מני ים יהי' חשוב כרבים, ומיעוט רבים שנים, לכך נאמר החכם עיניו בראשו:

יח[edit]

אמרו התלמידים לסבא רבי דרוש לנו על הגאולה, א"ל שתי אחיות יש אחת בעולה ואחת בתולה, הבעולה נכנסה בראשנה והבתולה באחרונה וכאשר יבא נח ביניהם ישתלם שמו של משיח. א"ל רבי מהו נח א"ל אלה תולדות נח נח. א"ל והאחיות היכן רמוזים א"ל למרבה המשרה ולשלום:

יט[edit]

שאלו התלמידים את רבי למה נקראת התורה מים, אמר להם מפני שניתנה מן השמים. אמרו לו ותקרא שמים, אמר להם לפי שכתיב לא בשמים היא. דבר אחר למה נקראת מים דכתיב כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו, מאד מצד הפה ומאד מצד הלב:

כ[edit]

שאלו התלמידים את רבי למה נקרא שלמה, אמר להם אמרו חכמים בית שני חסר חמשה דברים, א"ל א"כ למה מצא חן בעיני ה' לשנותו אמר להם מפני כי תמים הי' בדורותיו, ועליו אמר דוד פתחת שקי ותאזרני שמחה.

כא[edit]

דרש רבי מנין שבזכותו של מרע"ה ירד המן לישראל, דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ואין שמים אלא משה, א"ל אותו תלמיד רבי כיצד אתה מכוון אותם, א"ל בכי אבנים שלימות תבנה, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. א"ל רבי א"כ יהיו הכל שלמים, א"ל בני הגאולה שלימה, לכן אבניה שלימים, אבל הגלות חסר. א"ל רבי הגאולה ידעתי ורמז הגלות לא הבינותי. א"ל בני הגלות מרומז בתמונה ובקריאה, התמונה היא שלשה יודי"ן ושלש ווי"ן עשה מהם שלשה תיבות מלמטה למעלה, הרי שלשה גליות דצווחין וי, והקריאה ג"כ מכוונת כי דוד הע"ה אמר למה תישן אדני, וכי יש שינה לפני המקום ח"ו, והלא כתיב לא ינום ולא ישן, אלא הגלות נראה כשינה, ולכן כתיב עד כי יבא שילה, זה משה ישראל בגלות מקוין לאותיות יל"ה, ולכן בשמחת בית השואבה אומרים אנו ליה וליה עינינו:

כב[edit]

דרש רבי, אמר הקב"ה לאברהם התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך, ללמד שאין האדם תמים אלא על ידי קיום ברית מילה, ואין מילה בלא פריעה, כי בצירוף שניהם נעשה שלם, דנן אתה מוצא בשניהם. ועוד דרש, המילה לפעמים בט"ו לפעמים בי"ו, אבל בי"ד לא משכחת לה, למה לפי שאין מלין בלילה, וסימניך יהיו תמים על ראשו:

כג[edit]

דרש רבי, תן חלק לשבעה, אמרו חכמים נאמר הששי ביתרון ה"א ללמד תוספת קדושת שבת באה אחר שעה חמישית מיד, על כן סמך להששי ויכולו, ולכך אמר חן חלק לשבעה חלק דייקא, וגם לשמנה שמלין לשמונה. א"ל רבי כל גם לרבות, א"ל בני לשין חכמים אני דורש:

כד[edit]

וידגו לרב בקרב הארץ. מכאן לאכול דגים בשלשה סעודות:

כה[edit]

דרש רבי, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, למר, אלא כך אמרו חכמים בני בנים הרי הם כבנים ורוב בנים דומין לאחי האם. ענה תלמיד אחד ואמר רבי לית לך הא דאר"י אתיות תיומות נולדו עם השבטים ונשאום. א"ל לאו, דהא כתיב וישאו אותו בניו ולא בני בניו, א"ל רבי והא איכא שאול. דקריב טפי, א"ל הא כתיב בסודם אל תבא נפשי:

כו[edit]

שאלו התלמידים לסבא, מאחר שהחיה אליהו זכור לטוב את בן הצרפית למה אמר יחזקאל הע"ה והעברני סביב הבקעה, אמר להם תרגם יונתן אית חד תמן דלא קם:

כז[edit]

שאלו התלמידים לסבא, כתיב תרח הוליד את אברהם את נחור ואת הרן, וכתיב הרן אבי מלכה ואבי יסכה, למה בכתה לאה דכתיב ועיני לאה רכות ולא בכתה שרה, א"ל כך דרשו חכמים למה נקרא שמה יסכה על שם שסוכה ברוה"ק, וכן הוא אומר כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, למדנו שהיה טפל לשרה בנביאות:

כח[edit]

דרש רבי, בית ראשון עמד בזכות אברהם ומקרא אני דורש לבנימין אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו, בנימין זה אברהם וכה"א אמר ה' לאדוני שב לימיני, ידיד ה' זה אברהם וכה"א אומר מה לידידי בביתי, ישכן לבטח עליו הוא הראשון שבטח בהקב"ה, וכה"א והאמין בה', לכן בית ראשון שעמד בזכותו עמד ת"י שנים בעבור מצות הבטחה שהיה לו, וכן אין אתה מוצא ת"י אלא בבטח, לכך נאמר ישכן לבטח עליו. ענה תלמיד אחד ואמר רבי הרשני לומר לפניך דבר אחד, א"ל אמור, א"ל בית שר בזכות יצחק, לכך עמד ת"ך שנים כמנין ביצחק פעמים, למה מפני שהצדיק שמו כפלים אחד בארץ ואחד בשמים. א"ל בר דבריך יפים מאירים לעינים, אבל הבט בתמורה ואז די באחת ולא בשתים. בית שלישי בזכות יעקב, ולכן קים לעולם כי יעקב אבינו לא מת. ד"א זכה לנחלה בלי מצרים, לכן בית שלישי אין לו קץ ותכלה. ד"א יעקב נקרא ישראל שהוא לי ראש, וכל מקום שנאמר בו לו קיים לעולם ולעולמי עולמים:

כט[edit]

שאל תלמיד אחד לרבי למה האשה נקראת לחם. אמר לו מפני שנראית ונדחית ונראית. א"ל א"כ מהאי טעמא תקרא חטה. א"ל אה"ן אלא שדמיון הלחם עדיף מפני שכל אופניו גלויים הם לעיני האדם. ד"א מה הלחם אשתני למעליותא, כן האשה נשתנית למעליותא, והיינו דתני ר"ח אין אשה אלא לבנים. ד"א מה הלחם נשלם בו עשר מצות, כן האשה נשלם בה עשרה מיני חדוה אשר מברכים בברכות החופה. ד"א מה הלחם אם אפיי הרבה יתקיים ימים הרבה, כן האשה המתוקנת יפה בתחלתה תתקיים אצל בעלה ימים הרבה:

ל[edit]

אשה כי תזריע וילדה זכר הה"ד תן חלק לשבעה, וגם לשמנה, דרשו תן חלק לשבעה אלו ז' ימי נדה, וגם לשמנה אלו שמונה ימי מילה, אמר הקב"ה אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואתה מלו לשמנה ימים, ושאלו על זה התלמידים לסבא, אסברא לן מה טעם יש בשמירת שבעה ימי נדה ללידת הזכר, אמר להם בזכות מצות השבעה יוסיף שבעה. אמרו לו רבי והלא יש אחד שהיא מוסף כמה וכמה והוא בן גדול, אמר להם הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם, הנה זה הוא הראשון אשר בא בראשה, ותמצאהו עשירי בטור הרביעי שבששית. אמרו לו רבי ומה אתה דורש בשבעה, אמר להם כך אני דורש, תן חלק לשבעה זו התורה, דכתיב בה קצבה עמודיה שבעה, וגם לשמנה אלו ימי מילה ללמדך אש עסקת בתורה לשמה יהיה לך בן ואתה מלו לשמנה ימים, ומה טעם לפי שהתורה נקראת לחם, לכן זוכה לזכר, דאמר מר זכר זה כר, נקבה נקי בה, ולכך נאמר שבעים בלחם נשכרו. ד"א לפי שהעוסק בתורה נקרא בן דכתיב אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה, לכן יזכה להוליד ישן. ד"א התורה יש בה שמונה דרגין לכן זוכה להוליד בן שמל אותו לשמנה ימים:

לא[edit]

שאלו התלמידים לרבי, למה נאמר פריה ורביה תסגי בחדא. אמר להם לפי שאין פריה אלא ברביה, כי כן אמרו חכמים כל זרע שאיני יורה כחן אינו מוליד ולכך נאמר ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות יולדו להם, ד"א פריה על הזכר ורביה על הנקבה לפי שזה תובע בפה וזו בדרך הצנוע ד"א למה פריה בזכר מפני שהזכר ככרו עמו, דאמר זכר זה כר, בא זכר לעולם בא ככרו עמו. ד"א למה פריה בזכר ורביה בנקבה לפי שזה שלו מתפורר ו"ו שלה מתרבה:

לב[edit]

דרש רבי כשם שמצינו שתים שהן ארבע, כן נמצא בברכות שמברכים זא"ז, בד"א בישראל דכתיב ה' יברך את עמו בשלום ונאמר ורב שלום בניך, וכנגד זה תקנו בק"ש של ערבית שתים לפניה ושתים לאחריה כנגד שתים של מעלה ושתים של מטה, וכן אתה מוצא ארבע בשם של פתח את ידיך:

לג[edit]

דרש רבי מקרב אחיך תשים עליך מלך זה יהודה, למה לפי שבכולם לא יש תוך ובסיעתו של יהודה יש תוך. ענה תלמיד אחד ואמר רבי גם כאן אין תוך, א"ל בני אמאי לא דרשת סמוכים, הבט בסמיכה ותמצא אמרתי ערוכה, ולכן אמר דוד פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, שלום זו המלכות שכן שנינו הוי מתפלל בשלימה של מלכותה וכה"א למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו, וכך אמרו חכמים מיעוט רבים שרם, הרי רבים מכאן ורבים מכאן:

לד[edit]

שאלו התלמידים לסבא למה אמר מרע"ה זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, א"ל משום די זהב שהיה לישראל, אמר לו והא כתיב וזכרת את בריתי יעקוב, א"ל הא כתיב טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת, ועוד הא כתיב אחרי רבים להטות. ד"א כדי להצילם מן המקל שהוכן לרדותם בו, כך אמרו חכמים הככר והמקל ירדו כרוכים מן השמים ד"א תניח שלשה ותמצא אלף, ומקור האלף הוא מקום הרחמים העליונים:

לה[edit]

שאלו התלמידים לרבי, דוד הע"ה למה נעשה רביעי והלא בעשרה הוא עשירי ובשבעה שביעי, אמר להם מפני שהעשירי נשלם ברביעי:

לו[edit]

פתח ההוא סבא ואמר טוב שכן קרוב מאח רחוק, האי קרא איכא למדרש ביה כהא דתני רבי חייא מ"ד אלהים הבין דרכה והיא ידע את מקומה, יודע הקב"ה בישראל שאין יכולים לקבל גזרת אדומים, עמד והגלה אותם לבבל, ענה תלמיד אחד ואמר רבי והא כתיב ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל א"ל בר שלמה מלכא על חלתו של עולם נקיט דנן אמרו חכמים אדה"ר גופו מארץ ישראל ופרק עליון שבשר רגליו מבבל ושאר פרקי רגליו משאר ארצות. א"ל רבי איכא בהאי קרא הלכתא, א"ל אין איכא חדא דהלכתא במתנה וירושה, וכבר אמרוה רבנן בבי מדרשא:

לז[edit]

שאל תלמיד אחד את רבי, אסברה לי למה כבוד האח נכלל בכבוד האם, אדהכי והכי אתא חבריה ושאיל למה חייב אדם בכבוד אחיו הגדול, אמר להו אמינא לכו מילתא דשווייא לתרווייהו, כך אמרו חכמים ראויה היתה רבקה אע"ה להוליד י"ב שבטים, אלא שעשו עקר את הרחם שלה כדי שלא תוליד:

לח[edit]

שאלו תלמידים לסבא למה אדם הראשון נקרא אדם ולא אדמה, א"ל כדי שיהא לו לב אחד ולא יטמא. ד"א מפני כי מספר אדם שוה עם מספר השם במילואו, אמר לו רבי חוה למה נקראת חוה, ועוד מה טעם יש לצניעות באשה יותר מן האיש, אמר לו בר הסתפק במה שנתתי לך, א ל רבי אין הקומץ שנתת מספיק א"ל בר ספק וספק, וכי לא קרית ויבן אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאיה אל האדם, נמצא היא מן האדם לוקחה וחוה נקראה ואל האדם הובאה. א"ל רבי דרשה זו נאה, ושמחתי בה כמה וכמה, כי הבנתי בה הכתוב כל כבודה בת מלך פנימה, אבל שאלה אחרת יש לי לשאול למה אינה חייבת בכל המצות, א"ל בזו הסתפק במה שנתתי לך, זה פת שלימה וזו פת פרוסה וכאשר תחבר הפרוסה עם השלמה אני קורא בהם אכלו רעים שתו ושכרו דודים, אמר לו אשריך רבי ששמת שלום בין התלמידים:

לט[edit]

דרש רבי נבחר שם מעושר רב זה שמו של זבולון שעושרו מונח בו, כי שתי ידים זוכות כאחד:

מ[edit]

שופטים ושוטרים תתן לך, למדנו רבינו בעת שממנים שופטים ושוטרים על הציבור מכבדים אותם כשר אחד ומחלקין אותו ביניהם חציו נותנים לאלו וחציו לאלו:

מא[edit]

שאל תלמיד א' את רבי כתיב ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה, למה הקדים חיה לבהמה, א"ל בני כוחא דהתירא עדיף, א"ל א"כ נביא מהם קרבנות א"ל הנביא אמר מרחוק ה' נראה לי, ולכן נאמר על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו:

מב[edit]

ויאמר להם שמשון אחודה לכם חידה שאלו התלמידים לסבא מה ראה שמשין לומר חידה זו בתוך ימי חופתו, אמר להם חצי חידתו אמרה כלפי אשתו, וחציה כלפי גבורתו ואחר שהצקתו, את שלו הגיד לה והסתיר את שלה, ולכן א"ל לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי:

מג[edit]

דרש רבי והריחו ביראת ה' למה לפי שהוא נכנס לג"ע תחלה:

מד[edit]

ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך. כך אמרו חכמים שא"ל תפסעו פסיעה גסה ענה תלמיד אחד ואמר רבי למה לא צוה אותם יעקב אבינו, אמר לו הא כתיב וישתו יישכרו עמו, א"ל רבי ומי נתנה, א"ל קיים אברהם אע"ה אפילו ערובי תבשילן:

מה[edit]

דרש רבי כשם שהדרו של הזכר והדרה של הנקבה בא באחרונה כך הדרה של הנשמה באחרונה, למה לפי שאינו דומה מי שאינו מצוה ועושה למי שמצוה ועושה, ענה אותו תלמיד ואמר והלא אמרו חכמים אינו דימה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא א"ל היא תפארת מצד עצמה אבל אינה תפארת לעושיה:

מו[edit]

שאלו התלמידים לסבא, מה טעם יש בנזם וצמידים של רבקה אע"ה, א"ל רמז שעתיד יעקב לצאת ממנה, וגם רמז שעתיד יעקב אבינו להצליח בעצתה מכח שני מקומות אלו בקבלת הברכות דכתיב ויברכהו בשתים:

מז[edit]

גם ברוך יהיה, בשביל שהוא בכור ברוך יהי' בשביל שאומרי' אלהי יעקב ברוך יהי', בשביל שזכה לעץ חיים זו תורה ברוך יהי', בשביל שהוא כרוב עליון ברוך יהי':

מח[edit]

דרש רבי יוסף בן שבע בן השבעיות הוא יוסף עשרה שנה שעתיד להיות מלך:

מט[edit]

שאלו התלמידים לסבא הנה חלום יוסף הע"ה נשנה ולמה נתרחק י"ב שנה, א"ל לא נשנה אלא הראשון על ביאה ראשנה והשני על ביאה שניה, א"ל ולמה צריכין שתיהם תסגי באחרון שבהם, אמר להם כדי שיבין מהם להמתין עד שיבואו מאליהם:

נ[edit]

אין נבון וחכם כמוך למה קראו נבון וחכם בשביל שהי' יועץ למלך, שנאמר יעשה פרעה ויפקד פקדים. ד"א כי ידיו רב לו להכניע קליפה ראשנה של שבעים אומות שנקראת צפו, לכך משל בארץ מצרים שהיתה ראש:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.