אמרי בינה (בן איש חי)/חקרי לב/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אמרי בינה (בן איש חי) TriangleArrow-Left.png חקרי לב TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. ילמדנו רבינו למה הנשים פסולין לעדות ולמה לא יהיו נאמנין ואדרבה אנחנו רואין הנשים יראי חטא ומדקדקין במצות יותר מן האנשים, ולמה יהיו חשודין להעיד שקר. ושמעתי אומרים טעם מפני דנשים דעתן קלות ולא נתיישב על לבי טעם זה, ואם האדון נח לך בטעם זה אל תזכירהו לי בתשובה שלך אלא תודיעני טעם המתיישב על הלב:

עוד באתי לשאל למה הקרובים פסולין לעדות אם בשביל החשד דחשדינן להו שיעידו שקר לקרוב וחשיבי נוגעים בדבר, אה"ן לא יהיו נאמנים להעיד לזכות, אלא יהיו נאמנים להעיד רק על חובה של הקרוב, וכאשר מצינו כזאת בהודאת בעל דבר עצמו דנאמן לחייב עצמו בהודאתו ואינו נאמן לזכות עצמו, על כן גם עדות הקרובים ראוי להיות כן, ולמה נפסול עדותם בין לזכות בין לחיבה יורינו ושכמ"ה:

תשובה. פיסול הנשים לעדות לאו משום חסרין נאמנות ולאו משום דחשידי להעיד שקר ח"ו. אלא כך גזרה תורה כדי שלא יוולד מזה תועבה בענין ניאוף. וכאשר אסרה תורה שלא ילבש גבר שמלת אשה, ולא יהי כלי גבר על אשה משום דאתי בזה לידי תועבה שילבש זכר בן י"א או י"ב שנה מלבושי אשה ויתערב עם הנשים וינאף, וכן בת תלבש בגדי איש ותתערב עם האנשים וינאפו זע"ז וכאשר סיים הכתוב כי תועבת ה' וכו', וכן הדבר כאן תכנס אשה לבית שיש בו שנים ושלש אנשים ויהיו מנאפים שם, ואם יאמרו לה מה טיבך כאן תאמר בשביל עדות קראוני, וכן אם יאמר לאותם אנשים מה טובה של אשה זאת ביניכם יאמרו באה לראות כדי להעיד והרי יוולד מזה תועבה, זאת ועוד כי הנשים, דרכם להיות בביתם ולא יתערבו עם האנשים בעסקים שלהם כדי שלא יבואו לידי זימה, וכמ"ש אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, וכן כתיב כל כבודה בת מלך פנימה, ואם יהיו כשרים לעדות נמצא הם יוצאים חקי לפהח ביתם ויתערבו עם האנשים בעסקים, וכל תערובת נשים עם אנשים יוולד מזה חטא של נאוף, ולכן פסלה התורה את הנשים לעדות כדי שלא יהיה להם לנשים תערובת עם האנשים, וכל מה דאפשר לנו להרחיקם מרחקינן להו:

ועוד יש טעם לומר בעבור כבודה נפסלה מן העדות יען כי רוב העדיות צריך שיתקבלו בב"ד ויעמדו העדים לפני ב"ד להעיד ועמידת האשה בב"ד הוי זילותא גדולה לגבי דידה וכמ"ש רז"ל בגמרא דאתתא זילא בה מלתא למיזל לבי דינא, וכ"ש בעדיות שצריך לעשות בהם דרישה וחקירה לכך נפסלה לעדות בעבור כבודה שלא תתבזה בב"ד:

עוד יש סיבה אחרת לפסול הנשים לעדות כי כמה מיני עדיות יש בעולם, והוא יש עדות של ממון שמעידים פ' כו"כ הודה לפניהם וכו"כ מעות וחפצים מסר לפניהם ובסך כו"כ מכר ובסך כו"כ לקח וכיוצא בזה, ועוד יש עדיות של קדושין וגיטין ויבום וחליצה וכיוצא ויש עדות של נפשות שיעידו פ' עשה עבירה פלונית ועבירה פלונית מעבירות שדינם ארבע מב"ד סקילה שריפה הרג חנק, וידוע דלפי שורת הדין אין ממיתין אותי בסנהדרין על עבירה אא"כ יש עליו עדים והתראה, ובלא התראה אין ממיתין אותו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות סנהדרין פרק י"ב, וצריך שיאמרו לו פרוש ואל תעשה שזו עבירה היא וחייב אתה עליה מיתת ב"ד וכו', ויש כמה הלכות השייכים לדין ההתראה, ועל כן בעדות של דיני נפשות שצריך להיות בהם התראה לא שייכה בנשים כי הנשים אינן בני תורה ולא גמירי למעבד התראה כהלכתה, וא"א שתהיה עדות זו שלימה על ידם וכיון דנתרחקו ונפסלו מעדות דבעינן בה התראה נתרחקי ונפסלו גם משאר עדיות דלא בעינן בהו התראה. גם זה הטעם יהיה סניף לדחות הנשים מן העדות, אבל עיקר הטעם הוא שאשר כתבתי בראשנה דכל כבודה בת מלך פנימה ואין ראוי לאשה להתערב בעסקים של הנשים כדי שלא תהיה פרצה קוראה לגנב שיבואו לידי ניאוף על ידי תערובת שלהם בעסקי האנשים הנעשים בחוץ, ולא תצטרך לבא לבית דין ותעמוד שם להעיד, ששבח האשה שתהיה נסתרת בירכתי ביתה, וכמ"ש כל כבודה בת מלך פנימה, וגם משום דביאתה לבי דינא חשובה זלותא לגבה, ובעבור כבודה נפסלה לעדות וכנז"ל:

ואשר שאלת על עדות הקרובים המעידים לחובה, הנה זה ברור כיון דאדחו מעדות שמעידים לזכות הקרוב אדחו מכל עדות שמעידים לקרוב, דאין מכשירים לחצאין וכיון דאדחו אדחו, והודאת בעל דבר על עצמו שאני דלא אפשר לומר כיון דאינו נאמן בהודאה שהיא לזכותי לא יהיה נאמן בהודאה דמודה לחובתו, דאם נאמר כן נפיק מזה חורבא והפסד ונזק לבני אדם, דהא איכא כמה וכמה דברים שהם נעשים בין אדם לחבירו ואין מצויים עדים בשעת מעשה לראות כדי שיעידו על מראה עיניהם, וכדי לזכות חבירו במה שנעשה יהיה מודה זה בפני עדים באומרו אתם הוו עלי עדים גמורים שקבלתי סך כו"כ מאדם פ' או שמכרתי כו"כ לאדם פ' וכיוצא בזה, יאם נאמר לא מהני הודאת בע"ד על עצמו אלא צריך שיעידו העדים בפניהם מסר ובפניהם מכר וכיוצא בזה, נמצא זה אבד זכותו ולקה בלא משפט מאחר דנעשה הדבר בינו לבין חבירו ולא ראו העדים, על כן בע"כ צריך לקיים הודאת פיו שמודה לחובתו על כל דבר ודבר בדיני ממונות, ואמרינן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי, ולא יהיה חבירו בעל הזכות מאבד זכותו בשביל סברה זו בעלמא דאמרינן כיון דלא מהימן בהודאה של זכות עצמו לא יהיה נאמן גם בהודאה של חובת עצמו וזכות חבירו, משא"כ בעדות הקרובים אם נבא להשוות הדין בעדותם ולומר כמו דאין נאמנים בעדות של זכות הקרוב לא יהיו נאמנים גם בעדות המחייבת הקרוב, לא נפיק מזה חורבא ולא נזק והפסד לבריות, דאינו מוכרח שיביאו בדברים שבין אדם לחבירו קרובים להעיד, ורובא דעלמא רחוקים הם, יבא ויודה זה בפני ב' עדים רחוקים, ולמה יודה לפני קרובים, וכן לא יעשה דבר יקטן אלא בפני רחוקים ואינו מוכרח לעשות בפני קרובים, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.