אמרי בינה (בן איש חי)/חקרי לב/יא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה (בן איש חי) חקרי לב יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה מצינו בגמרא דפסחים דף צ"ג מצרים ת' פרסה על ת' פרסה, מצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם אתד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן ועדן אחד מששים בניהנם. והדברים נפלאים מאתנו חדא כי בספרים של חכמי הטבע מפורש על מצרים היא מאה ועשרים פרסאות באורך וששים פרסאות ברוחב, ועוד יש פלא יותר במאמר הנז' בענין החשבון של אחד מששים דלא יתכן להיות חשבון שיעור זה כלל ועיקר כנודע אפילו לילדים הרואין בספרי הטבע שמודיעין שיעור מצרים ושיעור כוש, והיודעים שיעור הישוב כולו ושיעור כוש:

עוד מתפלאים אנחנו בדבר אחד המפורש בגמרא דבכורות דף ח' ומדרש רבא בראשית פרשה ך' על עבורו של נחש שהוא שבעה שנים, והביאו רז"ל על זה הוכחה מן הכתובים שבתורה בפרשת בראשית, ואנחנו נודע לנו מספרי חכמי הטבע דהנחש מתעבר ומוליד בכל שנה:

עוד מצינו בגמרא דבכורות הנז' כשדברו על סדר תשמיש בעלי חיים, אמרו בגמרא תנא גמל תשמישו אחור כנגד אחור, וסדר תשמישו זה לא נתברר לנו איך הוא ורק אנחנו מתפלאים על מה ועל מה חרד תנא דברייתא ללמד אותנו ולהודיענו סדר תשמישו של גמל, ומאי נפקא מזה, והרבה נצטערנו בקושיא זו לפרקה ולא יכולנו, ואם מעלתו יפרש לנו בזה איזה נפקותא לענין דינא איישר כחך. ועל הכל ישיב לנו ושכמ"ה:

תשובה. ממה המצאתם בכפרים המדברים על זמן הזה שיש בשיעור מצרים הפרש גדול למחסור משיעור ת' פרסה על ת' פרסה שאמרו רז"ל אין בזה קושיא ופליאה, כי רז"ל דבדו על זמן שהיו ישראל בגלות מצרים, ובאותו זמן היתה גדולה ת' פרסה על ת' פרסה או בקרוב לחשבון זה, אך אח"ז שנתקיים בה מאמר הנביא שאמר מן הממלכות תהיה שפלה נתמעטה כי נחסר ממנה חלק גדול שנספח לארצות ממלכה אחרת שהיא שכינתה כי שלטו בת שכיניה ובזזו מגוף הארץ שהיתה לשם ממשלתה:

אמנם מ"ש מצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם הא ודאי דברים אלו נפלאים המה לפי פשוטן, וא"א לקיים איתם לפי פשוטן, ונראה דאין כונת בעל המאמר לדבר על גודל הארץ אלא כונתו על רבוי בני אדם שהיו בזמן קדמון בכוש והא דנקיט שיעור ששים אינו חשבון מדוקדק אלא הוא לשון גוזמא, כמ"ש רז"ל בתמיד דברו חכמים בלשון גוזמא, כהא דאמרו על הפרוכת נמנו עליה שלש מאות כהנים והטבילוה וכן בתפוח שהיה על המזבח, ודברה תורה בלשון גוזמא, כמ"ש ערים גדולות ובצורות בשמים, וכן ותבקע הארץ לקולם, וכן הענין כאן, בא בעל המאמר להודיע שהיה נמצא בכוש רבוי בני אדם אשר אנשי מצרים המה נחשבין אחד מששים מבני כוש, וגם זה השיעור של אחד מששים אינו ממש, אלא להיות דבעלמא קי"ל בכל דבר המתבטל צריך שיהיה ביטולו אחד בששים, לכן אמר גם כאן בני אדם אשר במצרים בטלי במעוטם לגבי בני כוש דאלו הם אינם נחשבין אלא אחד מששים, לגבי בני אדם שבארץ כוש, ולא קאי על גודל הקרקע אלא קאי על בריות הנמצאים שם, דהיה רבוי בכוש עד שהנמצאים במצרים בטלי לגבייהו כשאר ביטולים דעלמא דקי"ל אחד בששים בטל, ובשנית אמר כוש אחד מששים בעולם כלומר כ"כ רבוי בריות היה בכוש עד שנחשבים לגבי בריות שבעולם הם שיעור אחד מששים, דאפשר שבזמן קדמון היו דרים נפשות בכוש סך עצום ונורא עד אין חקר כאשר נמצא בזמן בית שני בהר המלך. ועל שאלה השנית אשר שאלתם בענין עיבור הנחש אין כאן דבר תמוה בדברי רז"ל כי הנה נודע שבעה מיני נחשים הם, ובאבות דרבי נתן מונה שבעה שמות יש לו, ולכן אפילו אם נאמר שזה הדבר אשר ראיתם בספרי הטבע שהנחש מתעבר ומוליד בשנה אחת אמת הוא, אין זה נגדי לדברי חז"ל כי חז"ל אשר דברו בעבור שבע שנים לאו על כל מיני הנחשים אמרו כן, אלא הם אמרו כן על מין נחשים השרפים הנזכרים בפרשת חוקת, ונחש שרף הנזכר בפרשת עקב דקי"ל שזה המין הנקרא נחש שרף הוא אשר דבר עם חיה בענין עץ הדעת, והוא אשר נתקלל מפי הגבורה וקללה שנתקלל בשינוי צורתו וראשו שא"ל על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, נתפשטה קללה זו גם על שאר מיני נחשים, ורק משך העיבור שלו שנגזר עליו להיות נמשך שבעה שנים זה היה רק במין שלו שהם נחשים השרפים דוקא, ואלו הדברים הם מפלאות תמים דעים, ואל תשאל למה היה כך. באופן כי אין קושיא בדברי רז"ל ממה שנמצא באיזה נחשים שמתעברים ויולדים בשנה א', דאין אלו נחשים שרפים ומי הוא זה המכיר בזה"ז את נחש שרף אבל בזמן קדמון היו מכירים אותו ועליו של הקיסר לריב"ח ועליו דבר אותו פלסוף:

ועל שאלה הג' הנה בעיקר המאמר הזה דתנא גמל אחור כנגד אחור, כתבתי בסה"ק בן יהוידע חלק חמישי דף ק"ב במסכת בכורות וז"ל שם, הנה פה עירנו בגדאד יע"א וסביבותיה בכל ארצות הערב מצוים גמלים הרבה, ושאלתי בעלי הגמלים ואמרו שהם משמשין כשאר בהמות פנים כנגד אחור, ואולי הטבע הזה נשתנה כאשר מצינו שינוי הטבע בדברים אחרים, כמ"ש רז"ל וראיתם על האבנים שהנקבה פניה למעלה והזכר למטה, ודבר זה נשתנה בזמנים אלו כידוע, ובמדרש רבא בראשית פרשה ך', איתא גם כלב משמש אחור כנגד אחור, ובודאי נשתנה הטבע גם בזה ועיין במאסף שנה שניה סי' קט"ו מה שכתבתי אנא עבדא שם ע"ש, עכ"ל שכתבתי בסה"ק בן יהוידע הנז', ועתה אני אומר דאפשר דגם בזמן קדמון לא היה טבע דאחור כנגד אחור בכל הגמלים אלא רק היה זה במין אחד בלבד שמכניס אותו בתלמוד בשם גמלא פרחא, וכמ"ש בגמרא דמכות דף ה' ע"א מהו דתימא ניחוש לגמלא פרחא קמ"ל, ופירש רש"י ז"ל גמלא פרחה יש מקי גמלים שהם קלים במרוצתם כעוף הפורח ע"ש, ועל זה פרשתי בסה"ק בן איש חי פסוק ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו, כי אלו הגמלים לפי חשיבותם ויתרם נקראים על שם הבעלים ואפשר כי זה המין שנקרא בשם גמלא פרחא דרכו לשמש אחור כנגד אחור, ואפשר דעד עתה בזה"ז כן הוא ולא נשתנה. איך שיהיה יש גמל שהוא משמש אחור כנגד אחור ועליו תנא דברייתא קאי. ועל אשר שאלתם למאי נחית תנא להודיענו דבר זה בגמל, כי אין דרך המשניות וברייתות לדבר בדברים של אגדות דע כי מהא איכא נפקותא לענין דינא והוא דאיתא בגמרא דבתרא דף צ"ג ע"א, רבי אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים, ונמצא גמל הרוג בצדו כידוע שזה הרגו, ופירש רשב"ם ז"ל בשם רש"י זקינו פירוש גמל עסוק בתשמיש, ואתמר בגמרא דבכורות תשמישו של גמל הוא אחור כנגד אחור ע"ש, והרמב"ם ז"ל בה' נזקי ממון פ"ד הי"ד זכר שם דין גמל האוחר, וכתב הרב המגיד ז"ל פירוש גמל האוחר שמשמש אחור כנגד אחור ודרכו להרוג כל המסתכל בו בשעת תשמישו עכ"ל, נמצא לפ"ד הרב המגיד ז"ל כי מחמת שתשמישו משונה משאר בע"ח שהוא משמש אחור כנגד אחור, לכך הוא קפיד על המסתכל בו והורג אותו, ולפי"ז תנא דברייתא נחת להודיענו דרך תשמישו של גמל שהוא משונה משאר בע"ח, כדי מבזה נדע משמעות גמל האוחר דנקיט במתניתין מה הוא, ולמה אם נמצא גמל הרוג בצידו כידוע שזה הרגו כי יש בזה נפקותא בענין הדין, וגם איכא נפקותא בין אם נפרש גמל האוחר כפירוש זה, לבין אם נפרש גמל האוחר כפירוש ר"ח שהביא רשב"ם ושיטה מקובצת שהוא ר"ל נוחר כלומר מועד להזיק את הגמלים ומחמת זה נחית תנא להודיענו תשמישו של גמל איך הוא משונה משאר בע"ח:

ובזה יתורץ עוד דקדוק אחר שיש לדקדק בזה והוא כי במדרש בראשית רבא אמרו גם הכלב תשמישו אחור כנגד אחור ולמה תנא דברייתא לא זכר את הכלב, ובזה ניחא כי מן הכלב ליכא נפקותא לענין דינא והודעה זו היא בכלל דברי אגדה, אבל הודיענו בגמל משום שזה נוגע לדינא כאמור, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.