אמרי בינה (בן איש חי)/חקרי לב/ט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי בינה (בן איש חי) חקרי לב ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. יודענו מורינו על דין תורתינו שאסרה התורה דודתו של אדם עליו שהיא אחות אביו או אחות אמו, ולמה אינה נאסרת עליו בת אחותו ובת אחיו דכל שכן הוא. יורנו ושכמ"ה:

תשובה. דבר זה נשאל מן הגאון הרשב"ש ז"ל והיבא בתשובה סי' שי"א וז"ל מפני מה נאסרה דודתו והותרה בת אחיו ובת אחותו והכל הם במדרגה אחת ולמה אין אנחנו לומדין מקל וחומר. תשובה, דבר ברור הוא כי הבעל יש לו מעלה על אשתו וצריך שאשתו תהא נשמעת אליו והשי"ת אמר לה ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך כלומר שתהא סרה למשמעתו. וגם מדרך השכל יש ראיה לזה כי ידוע הוא שהפועל יש לו יתר שאת על הנפעל, והזכר הוא הפועל והנקבה היא הנפעלת באותו ענין. וכמאמרם ז"ל בפרק סורר ומורה אסתר קרקע עולם (ולכן האיש תובע בפה ואין האשה תובעת בפה) וכמעט שאין להביא ראיה על זה כי הוא במושכל ראשון. ומן הידוע ג"כ כי דודתו ראוי הוא לכבדה ולהיות לה עליו מעלה מצד אחות אביו או אמו, וזה לא יכזבנו אדם כי הכל נשמעים לדודם ודודתם מחמת חיוב כביד אביהם ואמם ולא יכחיש זה בעל תורה ובעל מוסר. ואדוני זקני החסיד רבינו יונה ז"ל כתב בספר היראה שחייב אדם בכבוד אחי אביו ואחי אמו ממדרש חכמים, ואחר שתי אלו יתברר מיד שאין בת אחיו ובת אחותו במדרגה אחת בנשואין בדודתו, אע"פ שהם מדרגה אחת בקורבה, יען כי כשהוא נושא את בת אחיו ובת אחותו הרי הם חייבות בכבודו והוא יש לו עליהם יתרון ומעלה מצד הקורבה וחזר להוסיף עליהם מעלה מצד הנשואין אם מצד תורה אם מצד השכל. וכשנושא דודתו יהפך הענין שהוא היה חייב בכבודה וסר אל משמעתה ועכשיו תחזור להיות חייבת בכבודו ולסור אל משמעתו. וזאת התשובה אני משיב לפקחי האומה הזאת כשהם מקשים עליו קושיא זו. ואוסיף להביא ראיה להם על זה שהרי הם מתורים ישמעאל לישא ישראלית, ואין מתירים ישראל לישא ישמעאלית. ואומר להם אם כל הנאסר באם אוסר בבת א"כ יהיה נאסר בבת דודתו. וחוזרים ואומרים שאין לשאל טעם למה אסר השם ולמה התיר אלא מה שאסר אסר ומה שהתיר התיר ואין לנו אלא לשמוע דבריו יתברך שמו וכו'. ולפי הטעם שנתן אדונינו הרמב"ן ז"ל בחדושי התורה שהוא סוד מיסודות היצירה הדבר יותר ברור כי נותן התורה יתברך ויתפאר הוא ידע כי הנולד מבת אחיו ומבת אחותו הגון, משא"כ מהנולד מדודתו. ומה שכתיב בשאלה שהיה לנו לאסור בת אחיו ובת אחותו מקל וחומר שיש מן דודתו, הנה אלו נכתב האיסור בבת אחיו ובת אחותו ולא נכתב בדודתו, היה מקום לקל וחומר זה לאסור דודתו, אבל עכשיו קל וחומר פריכא הוא דאיכא למפרך מה לדודתו שכן חייב בכבודה תאמר בבת אחיו ובת אחותו שחייבות בכבודו. גם עוד דאפילו אם נכתב האיסור בבת אחיו לא היינו לומדין לדודתו שאין עונשין מן הדין כדאיתא בפ"ק דמכות ובדוכתי אחריתי, וכ"ש השתא שלא נכתב האיסור אלא בדודתו שאין למידין דבר הקל שהיא בת אחיו ובת אחותו, מן החמור שהיא דודתו להחמיר עליו ולאסור בת אחיו ואחותו, כדאיתא בפרק שור שנגח, ותו לא מידי עכ"ל, ודבריו ברורים חיים וקיימים ואין צורך להוסיף עליהם, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.