אמרי בינה/דיני עדות/כז
|
< הקודם · הבא > |
הב"י (סי' ל"א) הביא משם המישרים אם אינם מכחישין זה את זה אלא במקצת עדות ובקצת אינם מכחישים נתקיים אותו קצת ותמה בכנה"ג הא ש"ס ערוך הוא ב"ב (דף ל"א) האי אייתי סהדי דאבהתי' הוא ואכלה שני חזקה והאי אייתי סהדי דאכלו אותן שני חזקה אמרינן לר"ה נהי דאיתכחשו בשני חזקה באבהתא לא אתכחש וכשרה ועיימ"ש בתומי' ליישב ויש לגמגם בדבריו מש"ס דקידושין (דף ס"ה) ה"ד אי דאיכא סהדי כו' וברשב"א וריטב"א שם:
וי"ל בכוונת הרבינו ירוחם דהא הר"ן כתובות (דף כ"א) כתב להקשות על הרי"ף דסובר בתרי נגד תרי המכחישין זה את זה בפסול גברא על איש אחד דפסלינן ליה מספיקא מ"ש משני כיתות עדים המכחישין זו את זו דקיי"ל זו באה בפ"ע ומעידו וזו באה בפ"ע ומעידה ומכשרינן לכ"א בפ"ע וכ' לחלק דשם כשבא כת זו בפני ב"ד להעיד אין אנו דנין על הכת השני המכחישה אז רק על אלו ומחזקינן בחזקת כשרות אבל בנידון הרי"ף אנו דנין ביחד על איש זה מכח שני כיתות הללו ולפי"ז יש לכאורה לדון היכא דאיתכחשו ואנו צריכין לדון מאיזה כח זוכה בהשדה כגון שבאו על ראובן שני בע"ח לדין לגבות ממנו אחד בא בכח שט"ח שיש לו על אביו והוא ירש קרקע של אביו לכן בא שיגבהו הב"ד חוב של אביו דנשתעבד לו הקרקע ואחד בא לגבות שטרו שיש לו על ראובן ורוצה שיגבהו הב"ד מקרקע שלו ויש מערער על הקרקע והביא עדים דשל אבותיו הוא ובא כת שני והעידו דשל אבותיו של ראובן היה וגם דאכל שני חזקה ויש לב"ד לדון באיזה כח לזכות לראובן בהקרקע אם שיזכה בכח דאכל שני חזקה יגביהו לבע"ח של ראובן ולא לבע"ח של אביו ואם יזכהו בכח דשל אבותיו היה יהיה זוכה בע"ח של אביו לגבות חובו י"ל דבזה אין אנו יכולין לקיים העדי אכילה דאז יסתלק בע"ח דאביו וצריכין אנו לדון שלא לקבל עדותן שיעידו דשל אבותיו היה כיון דיש כת אחרת המכחשת להללו ואומרים דשל אבותיו של המערער הוא וא"כ דנין הב"ד עכשיו על כל עדותן וי"ל כיון דצריכין לדון דאלו משקרים הם במה שאמרו של אבותיו הי' הואיל דכת אחרת מכחישין יש לומר דבזה לא מקבלין שוב עדותן של אכילה. ועד כאן לא מצינו בש"ס רק דאוקי אכילה בהדי אכילה ואוקי ארעא בחזקת אבהתא היכא דליכא שום נ"מ באיזה צד ומאיזה כח זה בא לזכות רק שאלו דנין על גוף הקרקע אבל באם צריכין לדון מאיזה כח שיזכה ואנו צריכין לומר על מה דאתכחש דאינו זוכה בכח זה רק בכח אחר שלא אתכחשו א"כ אנו דנין עכשיו על אלו העדים דספק פסולין המה יש מקום לומר דמסלקינן עדותן לגמרי ונשאר בספק:
אך נראה דהר"ן לא הוצרך לדון בסברתו הואיל דאין אנו דנין על עדות אחרת מחזקינן לכשרים רק על עיקר הדין דזו באה בפ"ע ומעידה אע"ג דידענו דהוכחשו פ"ח מכת אחרת דמ"מ כשרי' לעדות אחרת כיון דלא דנין אז על אחרים אבל ממילא כיון דכשרים הם לכל עדות דעלמא ממילא אף באותו עדות מקבלין דבריהם במה דלא אתכחשו אף דאז צריכין לדון מאיזה כח מחזקינן לזה להאי ארעא מ"מ כיון דלכל עדות דעלמא כשרים הם לא נוכל לגרוע עדותן ולסלק במה דלא אתכחשו ומקבלין עדותן גם בזה אולם זה לא שמענו מהש"ס ממה דקיי"ל כר"נ דאוקי אכילה להדי אכילה וארעא בחזקת אבהתא דשם ליכא שום נ"מ רק בין אלו הבאי' לדון אבל כשיש נ"מ מאיזה כח להחזיקו באותו נידון אינו מבואר דבכ"ז במה דלא אתכחשו מקבלין עדותן ולימד אותנו הרבינו ירוחם דאעפ"כ כיון דכשרים הם לעדות דעלמא מחזקינן לעדותן אף באופן זה במה דלא אתכחשו. שוב ראיתי מעין זה בס' ברית אברהם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |