אמרי בינה/דיני עדות/יג
|
< הקודם · הבא > |
ראיתי בכנה"ג שהביא משם תשובת מהרשד"ם (סי' שע"ד) אם אין תועלת לקטן במניעת קבלת העדות כגון שאם מניחין הבתים בחזקת יתומים תגבה האלמנה מהם מקבלין העדות בפני הקטן עכ"ד וחיפשתי במהרשד"ם ומצאתי בחלק אה"ע (סי' קמ"ט) שכתב כן בלא ראיה ולכאורה יקשה הא מ"מ עתה דנין להוציא מחזקת הקטן וחוב הוא להקטן להוציא מידו ואף דליכא כ"כ נ"מ דאף אם יהי' בחזקתו תגבה האשה מ"מ יותר טוב שיתפרע האשה ולא יהיה לה חוב על היתומים ובאם ימצא עוד בחזקת היתומים איזה דבר תגבה וגם נ"מ לענין שומא הדרא דאם האשה תגבה בכתובתה אם יהיה ליתומים אח"כ כשיגדילו מעות יהי' יכולין לפדות הקרקע מן האשה משא"כ כשיקח המערער ועוד הא מצינו בחידושי הרא"ה כתובות (דף ק"ט) דכמו דמצד דניחא ליה דלא להוי ללוקח עליו תרעומות חשיב בע"ד כמבואר כתובות (דף צ"ב) כ"כ היורש הוי בע"ד מצד זה דנ"ל שלא יהיה תרעומות על המוריש אבוהן עיי"ש וכן מבואר בש"מ ב"ק (דף ח') בדברי המאירי וה"נ עכ"פ חוב הוא לקטן שהאשה לא תגבה מזה ויהיה לה תרעומות על אביהן שלא הניח לה כדי כתובתה. אולם מצאתי שכן מבואר להדיא כדעת מהרשד"ם בתשובת הרא"ש (כלל ס"א) דהיכא דיש בע"ח ורבית אוכלת בהם או כתובת אשה ויש עירעור בנכסי יתומים בזה מקבלין עדות ולקבל בפניהם ול"ה כשלא בפני בע"ד כיון שיכולין בע"ח ליטול כל הנכסים הרי הדין בינו ובין הבע"ח ונזקקין לקבל העדות בפניהם עיי"ש אולם אינו מבוא' אם הוא גם בקרקע בכה"ג דהיכא דיש נ"מ לענין שומא הדרא אפשר מודה הרא"ש דהיורשים הקטנים הוי בע"ד ושם סתם הרא"ש דאם יש בע"ח כנגד כל הנכסים ואפשר דאיירי במטלטלין דל"א שומא הדרא וצ"ע ואף בכתובה אם גבתה קרקע ג"כ שומא הדרא כמ"ש הרמ"א בתשובה דלא כדעת מרש"ל ומזה קצת ראיה לנידון המבואר תשובת רדב"ז (ח"א סי' ע"ט) ביצא על יתומים קטנים שני שטרות מוקדם ומאוחר וזה הי' תו"ז כשמת הלוה דבכה"ג נזקקין וכתב דל"א אין נזקקין לנכסי יתומים קטנים רק לטובת היתומים ולא להפסיד למלוה שקדם שטרו ולפרוע להמאוחר ממנו רק מניחין ביד הב"ד כדי חוב המוקדם ולכשיגדלו היתומים אם ימצא ראיה שפרע אביהם להמוקדם נותנים להמאוחר ואם לא יוברר נותנים להמוקדם עיי"ש והבאתי דבריו בדברי חיים דיני ג"מ וג"ח (סי' כ"ח) לנידון המבואר בתומים (סי' ק"ח) בבע"ח מוקדם דמת לוה בחיי מלוה דא"א מוריש שבועה לבניו ויש בע"ח מאוחר חי אם גובה המאוחר או לא והנתיבות שם העלה כיון דבע"ח מכאן ולהבא גובה וכ"ז דלא גבה הוי כגובה מיתומים אף דליכא נ"מ להם דאם לא יגבה המוקדם יגבה המאוחר מ"מ בתר השתא אזלינן ועוד דאפשר דימחול ליתומים עיי"ש מה שפלפלתי בדבריהם ומדברי רדב"ז הנז' ומדברי תשובת רא"ש הנז' משמע קצת כל היכא דבתר הטורפא לא יהי' נ"מ ליתומים לא אזלינן בתר השתא אף לענין לקבל עדות ולדברי הרא"ש הא דאין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד הוא דאורייתא ובכ"ז אזלינן בתר מי דיש לו זכות ולא בתר בעלים דהשתא ומכ"ש לענין א"א מוריש שבועה לבניו ולענין אין נזקקין דאזלינן בתר מי ששייך לו הזכות והחוב ועיי"ש מ"ש בזה ת"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |