אלשיך/תהילים/פד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png פד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח על הגתית כו':

ב[עריכה]

מה ידידות יאמר ענין ידוע מרז"ל כי משנברא העולם נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים וזה יאמרו בני קרח מה ידידות כו' לומר מה שיש להפלא מחביבותיך עם ב"ה של מטה הוא עם היות העולה הזה ויושביו חומרים ואתה אלהי צבאות העליונים שרפי קדש רוחניים ועכ"ז חיבבת משכנות העולם הזה שהוא דירה בתחתונים וזהו מה ידידות משכנותיך הם ב"ה של מטה החלוק למשכנות כנודע עם היותך ה' צבאות שאתה אלהי צבאות עליונים ועם כ"ז עצמו ידידות משכנותיך אלה.

או יאמר משכנותיך כמשמעו על ב"ה של מעלה ויהיה הענין בשום לב אל אומרו לחצרות ה' כי נכנס במשכנות ויצא בחצרות והוא כי ב"ה של מטה בערך של מעלה המכוון נגדו הוא כערך שבין החצר אל הבית מעין התקן עצמך בפרוזדור שהוא עולם התחתון כדי שתכנס לטרקלין שהוא העליון. ונבא אל הענין אמר המשורר הנה מה ידידות משכנותיך הם אשר למעלה בעולם העליון המתייחסים אל היותך ה' צבאות כי הנה נפשי מידידות המשכנות ההם עושה עיקר יותר ממשכנות העה"ז הוא ב"ה של מטה הנקרא חצרות של ב"ה של מעלה.

ג[עריכה]

כי הנה אם נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' הם ב"ה של מטה לא שנפשי עושה עיקר ממנו על עצמה כי טוב לה אז בעלותה מזה העולם כי תעלה אל בית המקדש של מעלה כי אם כל מה שנכספה וגם כלתה אל התחתון הוא על גופי לבד ובשרי שעודנו בעולם הזה לא יבצר ממנו המצא בב"ה התחתון וזהו לבי ובשרי ירננו כו' כי על כן נכספה נפשי על הנאת הגוף. או יאמר בדקדק אומרו ירננו על איזו בחינת רנה ידבר וימשך גם כן פסוק גם צפור כו' עם פסוקים אלו וגם נשית לב מה ענין שית צפור אפרוחיה אל מזבחות ה' מה יתן ומה יוסיף מעשה צפור כי לא בדעת יעשה ואיך יתייחס אומרו מלכי ואלהי אחר מעשה הצפור וגם ימשך פסוק שאחריו והוא כי בני קרח מייסדי המזמור הלז משוררים בבית המקדש היו כשנבנה בית המקדש על ידי שלמה כנודע אך לא היו נכנסים בהיכל או בקדש הקדשים רק בעזרות אשר בחצרות בית המקדש:

(ב) ובזה יאמר מה ידידות משכנותיך הם של מעלה ובית קדש הקדשים אשר אתה שוכן בתוכם:

(ג) ועם כל זה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' הם העזרות והטעם הוא על כי חשקה אל הנאת גופי שיזכה כשיבנה הבית לשורר שם בעזרה וזה אמר מה שנכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' עם שהמשכנות ה' גדולי האיכות ונפשי נהנית שם בעצם הלא הוא כדי שלבי ובשרי ירננו אל אל חי כי בני קרח היו עתידים להיות משוררים בעזרות בית המקדש:

ד[עריכה]

ושמא תאמר כי לא מחכמה חשקה בהנאת הגוף אשר הוא בשר ולא רוח ולא יטעם מב"ה כי אם הנפש ואם כן טוב טוב היה לה לחשוק אל משכנות ה' לז"א איך לא יתאוה לבי ובשרי אל בית המקדש של מטה כי הנה גם צפור הגרועה מבשרי מצאה בית וגם דרור מצא קן לה בלי ספק חוץ מבית המקדש ועם כל זה אני רואה כי חשקה לשית אפרוחיה את מזבחותיך ומה יתן ומה יוסיף לה לשית אפרוחיה שם מבמקום אחר כי הוא יתברך הוא ה' צבאות של מלאכי מעלה וגם מלכי ואלהי אך לא אלהי צפור דרור אך אין זה כי אם שאל עליון ה' מלפנו מבהמות ארץ נתן חשק בדבר טבעי בצפור דרור אשר דרכו ליקרב על מזבח ה' לשית אפרוחיה שמה כמתאוית להיות נשחטים אפרוחיה לשמים על מזבח ה' ומזה נשא ק"ו ומה האם צפור קלה אשר לא שיח ולא שיג לה ולא דעת לה חשקה נפשה לתת אפרוחיה אל מזבח ה' ומה גם עתה לבי ובשרי שיתאוו לרנן שירי זמרה בבית המקדש אל אל חי כי לא תבצר הנאה גם לגוף בשירי זמרה לה' בחצרותיו והנה הדבר הזה הוכחת הוראת מאת בורא כל כי דבר גדול הוא גם בית המקדש של מטה ואשרי אדם זוכה לבא בו:

ה[עריכה]

ועוד טעם שני אל תאותי והוא כי אשרי יושבי ביתך בעולם הזה בבית המקדש של מטה כי בזכות זה יזכה גם לעתיד שעוד יהללוהו סלה וישיבה היא בגוף ונפש:

(ד) או שעור הכתוב שגם בפסוק זה גומר הקל וחומר שאומר הנה גם צפור עם שמצאה בית חוצה עם כל זה חשקה בטבעה לשית אפרוחיה את מזבחותיך עם היותו יתברך אלהים צבאות של שרפי קדש וגם הוא מלכי ואלהי שמכ"ש שראוי לתאב שארנן בבית המקדש הלזה וגם בכלל הלמוד הוא כי מקל וחומר יאות לחשוק ב"ה הלז כי ומה אם הצפור שאין לה בטחון אל היותה יושבי ביתך תזכה לעתיד אל מזבחך ה' ועם כל זה כדבר טבעי חשקה ושתה אפרוחיה אל מזבחך ה':

(ה) ומה גם עתה כי יש ללמוד ולומר כי אשרי יושבי ביתך הוא בן האדם כי הלא יהי' בטוח בודאי כי עוד יהללוך סלה בזכות ישיבתם פה בבית המקדש של מטה ובו ידבקון עתה:

אשרי יושבי ביתך כו' מלבד האמור בפ' הלז עוד יתכן להמשיכו עם הכתובים שאחריו בשום לב אל דברו בפסוק הזה בלשון רבים ובשאחריו בלשון יחיד ופ' שאחריו ראשו לשון יחיד וסופו לשון רבים ופסוק השלישי ראשו לשון רבים וסופו לשון יחיד ופסוק רביעי ראשו לשון רבים וסופו לשון יחיד והוא במה שאמרו רז"ל שבית המקדש נקרא עוז ושעליו נאמר ושברתי את גאון עוזכם והוא כי רז"ל למדונו בפסוק אשרי נשוי פשע וכו' אשרי אדם וכו' שהשני עולה על האחד שאמרו אשרי נשוי פשע וכו' אך יותר מאושר הוא אשר לא יחשב ה' לו עון שלא הוצרך להתכפר על דרך זה יאמר אשרי יושבי ביתך וכו' שקנו האושר על ידי היותם יושבי ב"ה:

ו[עריכה]

אך יותר מאושר הוא אשר הוא בעצמו ב"ה וזהו אשרי אדם שעוז הוא ב"ה לו ואיך יש לו עמו ב"ה הלא הוא בהיותו בך שהוא מרכבה אליך באופן שהם עמך כאבות שהן הם המרכבה וההפרש יהיה כי הנה אלו ואלו מסלות בלבבם ששתי מסלות ודרכים שיש לצדיק בלכתו מזה העולם אחד בדרך ישר ואחד בדרך גיהנם להעלות בזכותו קצת מאשר שם וכל אלו ב' המסלות הם בלבבם שמהרהרין בלבם באיזה דרך יוליכוהו כי צר להם פן יאחזו או יצטערו כריב"ז שהיה מצטער ואומר איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי וזהו מסלות בלבבם:

ז[עריכה]

וההפרש הוא כי אלו שאמרתי בלשון רבים אשרי יושבי ביתך כשהם עוברים בעמק הבכא הוא גיהנם מעין ישיתוהו שאין להם זכות להעלותם עמהם אלא על ידי בכיה שהם בוכים והם רואים אותם בוכים ובוכים עמהם כשאלת משה אל נפשו שמא ראית אותן בוכים ובכית עמהם וזהו מעין ישיתוהו בין היושבים שם והעוברים אך זה שעוז לו בך שהזכרתיו בלשון יחיד אשרי אדם עוז לו בך זה אין צריך לומר שלרוב זכותו לא יצטרכו לבכות כי אם שגם ברכות יעטה למה שהוא מורה ליושבי העמק דרך לעלות עמו משם כי בזכותו נמשכים אחריו ועולים מגיהנם בלי בכיה רק שמורה להם הדרך שילכו עמו והם יברכוהו עד עשות לו מעטה ברכות שיעטה בו:

ח[עריכה]

ועוד הפרש שני כי הצריכים סעד מב"ה בעלותם לא יעלו מיד אל המנוחה הגדולה אל המקום הנקרא ציון של מעלה רק ילכו מחיל אל חיל בהדרגה מחיל מדרגת צדיקים אל אשר למעלה מהם אך היחיד הנז' שעוז לו בך מיד יעלה ויראה אל אלהים בציון:

ט[עריכה]

ה' אלהים צבאות כו' הנה יש מלאכים מיוחדים לשמוע ולהעלות תפלה ויש אשר רב זכותו והוא יתברך בעצמו השומע לו והן זאת בקשת בני קרח ה' אלהים כו' לומר עם היותך ה' אלהים של צבאות העולם כלם אשר בצבאות יש מקשיבים לקול תפלה עם כל זה לא תרחיק מהיותך שומע בעצמך תפלתי ואחרי שומעך לא תאמר הרי שמעתיך כלך מדברותיך רק האזינה למה שאתה אלהי יעקב כי כך עשית לו שעם שבשרתו ואמרת לו והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך כו' וכן שלח לפניו מחנה אלהים לשמרו עם כל זה לא נמנע מהקשיב בקול תפלתו כאומרו הצילני נא מיד אחי וכו' והוא כי ערבים עליו יתברך דברי דודים וזהו אומרו סלה שאף אחר ששמעת וענית תמיד תקשיב ותשמע כענין הכתוב אצלנו על פסוק תאות לבו כו':

י[עריכה]

מגננו ראה וכו' מחלה פני אלהים הוא מדת הדין ואומר בבואך לדון מגננו הוא שם ה' בעל הרחמים ראה אלהים והוא כי מלבד מה שאמר דוד ואתה ה' מגן בעדי גם על זה מפרש אחר כך כי שמש ומגן ה' אלהים כאשר נבאר בס"ד כי את ה' קרא מגן וגם אחר כך הבט פני משיחך שתסייע לנו זכותו באופן שעל ידי כן תהיה לנו רחום בדין ולא שעל ידי כן ארפה ידי מתשובה על סמך זה כי הלא כי טוב יום וכו'. ולבא אל הענין נזכירה משנת ר' יעקב העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך וכו' הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה עד כאן. ראוי לשית לב שאם הכונה הוא שעולם הזה הוא עולם המעשה ושם עולם השכר יאמר בפירוש ולא ימשל משל פרוזדור וטרקלין וכן מה שמפרש התקן וכו' היה מובן מעצמו ועוד אומרו הוא היה אומר איך מקושר אל הקודם כי לשון הוא היה אומר דרכנו לפרש שהוקשה לו קושיא בקודם ואומר אל תתמה כי הוא היה אומר כך וכך שעל ידי מה שהיה אומר יתורץ האמור כי לטעמיה אזיל ועוד איך יאמר יפה שעה אחת וכו' שאין המעשה מסוג השכר לומר שיפה מעט מעשה מכל השכר והענין בעצמו הלא כמו זר נחשב ועוד איך סותר דבריו במה שמוסיף ואומר יפה שעה א' של קורת רוח וכו'. אך אמנה הנה אין דרך תשובה לאדם אם לא על ידי זכור יום המות להיות נגדו תמיד וכמאמרנו על פסוק החיים יודעים שימותו וכו' ועל פסוק מי גבר יחיה ולא יראה מות וכו' שהוא מי גבר יחיה בעולם הזה ולא יהיה תמיד רואה לפניו מות שיוכל להיות ממלט נפשו מיד שאול סלה כי גם שבלעדי זה אפשר ישוב בתשובה לא תהיה תשובה מעולה כל כך שתספיק למלט נפשו מגיהנם סלה כי לא יבצר מהיות שם ימים או עשור להתם חלאת שיורי אשמתו והנה לזה יש אמר שוב יום א' לפני מיתתך ומקשו בגמרא וכי ידע אנוש כמה חיי ותרצו ישוב היום שמא ימות למחר באופן שהכונה שהחי יתן אל לבו שחייו הם יום א' וישוב בכל יום על זה בא ר' יעקב ואמר לא כדברי האומר שתעלה על רוחך שחייך שיעור יום כי אם שתצייר שאין לך מהחיים רק כשיעור כניסה מן הפרוזדור לטרקלין וזהו העולם הזה דומה וכו' על כן תמהר תחיש בכל עת לגמור תשובתך בשעה א' להרהר תשובה וחרטה ותקון בכל פרטים ככל האפשר כי אם לא תשער רק שיעור יום אולי תתרפה במלאכתך נמצא כי באומרו התקן עצמך וכו' הוא פירוש אל האמור לומר מה שאמרתי העולם הזה דומה לפרוזדור פירושו שתתקן עצמך בשיעור שיש כדי שתכנס וכו' והוקשה לתנא כי הלא טוב טוב היתה סברת האומר שישער יום א' או יותר שעל ידי חושבו שיעור בלתי קצר כל כך יתיישב בדעתו לתקן מעשיו בחפש מחופש משא"כ בשערו שעה קלה שבחפזון הנמרץ הזה לא יפנה לעשות תשובה ראויה על כן אמר אל תתמה על מאמרו זה כי הלא אזיל לטעמיה כי הוא אומר יפה שעה אחת שהוא כשיעור הכנס מהפרוזדור לטרקלין מכל חיי העולם הבא והענין כי בעולם הבא יש ב' דברים אחד אריכות הימים ב' התענוג והקורת רוח. ונבא אל הענין אמר לו יצוייר היות שם אורך ימים בלי תענוג בבחינה זו יפה שעה אחת בתשובה פה כי בשעה מרויח זכות ותיקון מה שאין כן שם שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת וזהו מכל חיי שהוא בבחינה מציאות החיים ארוכים אך אל תחשוב שעל בחינת התענוג שבחיים הם אמרתי כי חלילה לי לומר כן כי בבחינה ההיא יפה שעה אחת של קורת רוח ועונג העולם הבא מכל חיי העולם הזה. כלל הדברים כי עם היית טוב לגבר לחשוב שיש לו יום חיים לשוב בו יותר טוב הוא לחשוב שהוא בפרוזדור שלפני הטרקלין .:

יא[עריכה]

וזה אחשוב כוון המשורר לומר עם היות כי טוב יום בחצריך הוא העולם הזה שהוא כחצרות שלפני טרקלין העולם הבא שקורא לעולם הזה חצרות ולעולם העליון בית כענין שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו שכתבנו שהוא כי למה צדיק דומה לאילן שהוא נטוע במקום טהרה שהוא בעולם העליון ונופו הוא גופו נוטה ומפריח בעולם הזה וזהו בחצרות אלהינו יפריחו. ונחזור אל הענין אמר עם כי טוב יום בחצריך שהוא שביום א' שישער שיש לאדם בעולם הזה הוא טוב מאלף בעולם הבא בבחינת מציאות החיים כי כאן הוא מרויח בתשובה ומ"ט ושם אין ריוח שהוא סברת האומר שוב יום אחד וכו' אך אני לא בחרתי בהשערה זו כי אם בחרתי הסתופף בבית אלהי שהוא החשיב עצמי כאלו אני בסף בית ה' שהוא סברת ר' יעקב לשער שאני בפרוזדור שלפני הטרקלין ובחרתי כשיעור הקצר הזה מדור באהלי רשע שהוא שאם הייתי עולה על רוחי שביני ובין המות יש שהות יותר מזה הלא אתרפה מהתשובה וימצא היצר הרע מקום להחטיאני ומכל עון אשמה שאעשה יעשה מסך מבדיל ביני לבין אלהי כד"א עונותיכם היו מבדילים ביניכם וכו' ובהעשות עון על עון נעשה מסך על מסך שהם כאהלים על עושיהם נמצא אשר הוא בלתי טהור מעונות שהוא דר באהלי רשע שהם אהלים שנעשו מהרשע וזהו בחרתי הסתופף שעל ידי כן אני מסלק כל מסך עון מדור באהלי רשע אם הייתי מתמהמה מליתקן כמדובר ושיעור הכתובים שאחר אומרו למדת הדין שיראה מגננו הוא שם הרחמים וגם זכות משיחו דוד שהיה בימי קרח איני אומר זה לסמוך על כן ולהרפות מתשובה כי הלא כי טוב וכו' בחרתי הסתופף וכו' שהוא גדר תשובה גדולה:

יב[עריכה]

ומפרש ואומר מה שבקשתי את שם אלהים שיראה את מדת ה' לרחם בדין הלא הוא כי טוב להיות מדת ה' עם מדת אלהים ולא אלהים לבדו כי הנה שמש ומגן וכו' שהוא כמשל מי שהוא לפני שמש שמכה בו ולהיות נסתר מחמתו שם מסך למגן מהכאת השמש כן הוא ה' אלהים ששם אלהים ישרוף את הנידון ושם ה' מגן לו ושמא תאמר האם שם ה' יוותר לנו מעונינו אי אפשר כי הלא שופט כל הארץ יעשה משפט ומאן דאמר קב"ה ותרן יותרו מעוי לזא מה שיעשה הוא כי חן וכבוד וכו' כי ג' הטבות יעשה שם ה' א' כי יתן חנות בעיני קונו כמאמרנו יום יום ותננו לחן ולחסד בעיניך כו' וגם יתן כבוד כי מה שיהא נגזר עליו מיסורין וכיוצא יותן לו דרך כבוד ולא בביזוי. עוד שלישית והיא כי לא ימנע טוב להולכים בתמים שאם יהיה איש הולך תמים נזהר מחטא אך לא יהיה לו זהירות לעשות כל מה שהיה אפשר לו לעשות כי על פי מדת הדין ימנעו הטוב ממנו אך ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים והוא ענין וחנותי את אשר אחון שאמרו רז"ל שאוצר גדול הוא לתת למי שאין לו אף על פי שאינו הגון שהוא למי שאין לו כי הוא שעבירות אין לו אך אין לו זכיות כי הלך בתמים כי ה' יחננו לא מדת הדין:

יג[עריכה]

ואשר אמרתי והבט פני משיחך הלא הוא כי ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך אשר מדה זו היתה בשלמות בדוד כי היו פלשתים בחרבם על ראשו וברוב בטחונו אסף ידיו עד יראה צעדה בראשי הבכאים שהערה למות נפשו כמ"ש ז"ל שאמר אם ימיתונו נמות זכאים איש כזה זכותו יעמוד לנו על כן אמרתי עליו והבט פני משיחך:

(י) או יאמר כי הנה אמרו רבותינו ז"ל על פסוק שמחתי באמרים לי כו' שליצני הדור היו אומרים לדוד מתי יבנה ב"ה ונלך שמה והיה כאומרים לו מתי תמות כי ידעו מאמרו יתברך האומר רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך כו' ועם כל זה אמר שמחתי עם היות דבורם וכונתם שלא בטובתי כי גדלה בעיני שמחת ב"ה בבנינו נמצא כי כל מתפלל בימי דוד שיבנה ב"ה הוא כמתפלל על פי דרכו שיסתלק דוד מהרה מן העולם על כן אמרו בני קרח הנה ב"ה הוא מגן לישראל מהצרות והעונות כנודע ממאמרם ז"ל גאון עזכם זה ב"ה וכן במקומות אין מספר והנה אתפלל כי מגננו הוא ב"ה ראה אלהים אך לא באופן יסתלק דוד משיחך מלעמוד לפניך במקדש הנז' רק והבט פני משיחך והוא כי בני קרח אלה בימי דוד היו שהוא חלקם במשמרותם:

(יא) והטעם כי טוב יהיה משיחך זה יום א' בחצריך להגן על הדור מאלף ימים שיהיה מקדש מבלעדו וקרוב לזה נרמז ברז"ל שאמר הוא יתברך לדוד על שאלתו שיקדים מיתתו יום א' ולא ימות בשבת טוב לי יום אחד שאתה בחצרי מאלף עולות יעלה שלמה על הבמה כו' ועל פי דרכנו נאמר שבני קרח אמרו כן על דוד עצמו שלא יעביר משיחו כי טוב הוא לתועלת הדור יהיה משיחך הנז' שהוא דוד בחצריך מאלף יום שיהיה ב"ה בלעדי דוד כי גם הוא מגן הדור יותר מהמקדש עצמו ומה שאעשה עיקר מהמקדש ולא אשאל מענין משיחך שתאריך ימיו הלא הוא כי בחרתי הסתופף בבית אלהי כו' והוא כי הנה זה הפרש בין היות המגן לנו ב"ה להיות איש צדיק כי הלא בהיות איש צדיק גם שיגן בעדנו מלבא צרה הלא לא יטהרנו מאשמותינו כאשר בהיות המגן בעדנו ב"ה כי נביא כפרותינו והחמידין גם הם לא יניחונו ללון בחטא בידינו כמ"ש ז"ל לא לן אדם בירושלים וחטא בידו וז"א מה שעשיתי עיקר מהב"ה יותר מהחלוקה השנית הוא כי בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור כו' והוא כי כל עון שיעשה איש נעשה עליו אוהל ומסך מבדיל בינו לבין אלהיו כד"א עונותיכם היו מבדילים כי נמצא שהמתמיד בלי נקיון אשמותיו מעליו נקרא דר באהלים של רשע המאהילים עליו ועל כן טוב לי אבחר למגן לנו בנין ב"ה מחיי הצדיק בלא מקדש ועם כל זה לא אמיש מהיות תפלתי שיהיה באופן לא יפקד גם מושבו של צדיק כאמרו והבט פני משיחך:

(י) או שעור הכתובים והוא כי הצדיק ביסוריו מגין על הדור אך אינו מכפר העונות כי אם שמאריך ואפשר שעל ידי ההגנה והאריכות יתקן החוטא ביני וביני אך בית המקדש אינו מגין על הבלתי שבים אך יש תיקון האשמות על ידי קרבנות והנה אחרי בקשת בנין ב"ה אמר עתה מגננו ראה אלהים שהוא הצדיק מגן הדור והבט פני משיחך לקיימו כי הוא המגן כמו שכתבנו שהוא על דוד שהיה בימי בני קרח אלה קודם הבנין ב"ה:

(יא) ומה ששתים זו שאלתי בנין הבית וקיום הצדיק מגן הדור ביסוריו הלא הוא כי יש דבר שאין הצדיק מועיל והמקדש מועיל והוא כי טוב יום בחצריך הוא ב"ה מאלף בלי מקדש גם שיהיה מגן לי מהצדיק והוא כי בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע כי על ידי המקדש יוסרו מסכי טומאת עונות האדם מלהאהיל עליו שהם אהלי רשע כי על ידי הקרבנות יסתלקו מה שאין כן על יד הצדיק:

(יב) כי הן אמת ששמש ומגן שהוא הכאה והגנה הוא ה' בהתחבר עם שם אלהים המייסר כי האלהים מכה וה' מגין על הדור כי חן שהוא שיהיה לו חן בשפתיו שתהיה תפלתו נשמעת כרבה שהיה בעל יסורין ומצלי ואתי מטרא להגין מרעת רעב שנית שהן דרך כבוד כי אין יסורין באופן יתבזה שיחזר על הפתחים וכיוצא כי אם דרך כבוד וזהו חן וכבוד יתן ה' כי על ידי שתי אלה יורה כי שם ה' בעל הרחמים משותף בדבר ולא משם אלהים לבדו אך זה הוא לסילוק היזק אך לא להבאת תועלת כי מה שלא ימנע טוב קניני הוא להולכים בתמים אך לא לחוטאים מה שאין כן על ידי ב"ה שלא ימנע טוב גם לחוטאים על ידי הקרבנות שיתכפרו בהם: או יאמר ב' מינים יש ביסורי אהבה א' שמש ומגן שמש מכה לצדיק ומגן לדור והוא על ידי ב' שמות שהם ה' אלהים יחד שמצירוף שניהם באו ולפעמים יתייחסו לשם ה' לבדו שהם יסורין של אהבה יותר בשלמות ובמה יודע הלא הוא אם הם בחן וכבוד שיתן חן בשפתיו בכל קראו אליו וגם שיהיו יסורין דרך כבוד ולא דרך בזיון כי זאת היא הוכחה שיתן אותם ה' לבדו בלי צירוף אלהים וזהו חן וכבוד יתן ה' וגם הוכחה שנית והוא כי לא בלבד יהיה לדור מגן מצרה כי אם גם הבאת תועלת כי לא ימנע טוב לדור בשביל הולבים בתמים:

(יג) ה' צבאות אשרי כו' הלא אמרתי כי בחצרות ה' הוא ב"ה טוב להסתופף כי הוא סמך גדול לישראל וגם הצדיק כי מגן הוא לישראל אך ה' צבאות אשרי אדם הבלתי שם מבטחו לא אל מקדש ולא אל צדיק כי אם בוטח בך שהוא כי מחזיק בך באופן כי הוא בוטח בך כי ודאי שתהיה עמו מאשר הוא יודע כי שלם הוא עמך ואומרו תואר צבאות יהיה כי השר שעמו מתי מספר גם היחיד חשוב אצלו אך מלך גדול שרב עמו וחילו לא יחשיב איש א' בפני עצמו לעשות הרבה למענו כי במה נחשב הוא כי יחיד הוא אך אתה ה' עם היותך אלהי הצבאות כלם עליונים ותחתונים אתה מחשיב אפי' איש יחידי וזהו ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך כי עם היותו יחידי יהיה מאושר מאתך:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.