אלשיך/תהילים/מו

אלשיך תהילים מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

למנצח כו' אפשר קרא לנשמות ישראל עלמות וישורר על מעלתן לפניו ית' כמד"א עלמות אהבוך וזהו על עלמות שיר:

ב

אלהים לנו כו' יאמר מה שנבקש הוא יהיה לנו שם אלהים מחסה לבל נפול. ועוז להפיל שונאינו כי להיות עזרה בצרות אין צריך לבקש על זה כי עזרה בצרות כבר נמצא מאד שע"י הצרות שמתנהג עמנו במדת הדין הוא עזר לנו:

ג

כי על כן לא נירא בהמיר ארץ כאשר הארץ כבגד תבלה וגם במוט הרים שהוא כאשר ההרים ימושו והגבעות תמוטינה לעתיד כאשר יראו האומות כי אנו נכו בצרות כל אשמותינו משא"כ האומות שיבא להם הכל כאחת.

(א) או יהיה הענין כי למה שנשמות עם בני ישראל הן עלמות חלק אלוה ממעל הוא מטיב לנו ע"י עצמו ועם היותו אלהי הצבאות לא ייטיב לנו על ידם לא בלבד בזמן חירותנו כ"א גם בגליותינו כאשר יבא:

(ב) והנה ידוע כי בכל גלותנו שכינה עמנו כ"י הוא שם אלהים כנודע והוא כח דין ואמר המשורר כמצטער על הגלות אלהים לנו כו' והוא כי הוא היה בזמן הבית שעדיין לא היה גלות ישראל ולא גלות שכינה ואמר הנה אלהים הוא לנו קודם הגלות מחסה מצרה ועוז נגד שונאינו וגם עזרה בצרות הוא בגליות כי שם נמצא מאד כי בכל גלות גלתה שכינה ונמצאת עמנו:

(ג) אך אמנם העזרה לא מיד בגלות תהיה שאם היתה עוזרת היה הגלות מתבטל ואנו צריכים אותו לכפרתנו ואינה עמנו ביני וביני רק לבלתי האבד בקרב אויבינו אך מה ששם אלהים הוא שכינה יהיה עזרה בצרות הגלות הוא בסוף בצאתה מהגלות עמנו בזמן שהארץ כבגד תבלה וז"א על כן מה שלא נירא הוא בהמיר ארץ איכותה שכבגד תבלה וזמן שההרים ימושו כו' שהוא במוט הרים בלב ימים:

ד

כי אז הלב ימים יהמו יחמרו מימיו כי יעשו עצמן חמרים חמרים כמו נד הפך טבעם וזהו יחמרו מימיו וכן ירעשו הרים הנזכרים בגאותו של אלהים סלה כי כלם חרדים ממנו:

ה

ושמא תאמר והלא גם בימי הגלות אלהים בירושלים כי לא זזה שכינה מכותל מערבי ומקל וחומר ראוי כי גם מעתה תהיה לנו עזרה משם אלהים והוא ומה אם נהר פלגיו הוא הירדן שקמו מימיו כמו נד ונעשה פלגים מכונסים ישמחו עיר אלהים שהיתה הוראה כי עיר אלהים התאיבה להיות לישראל לשכון יה אלהים מאז שמחוה פלגיו עם היות שעדיין לא היה אלהים שוכן בעיר כ"א בעיר שכנגדה בשמים היא ירושלים שלמעלה וזהו קדוש משכני עליון שהוא על קדוש משכני עליון ועל כל זה להיות של מעלה מכוון כנגד של מטה נהר פלגיו שמחוה על שם העתיד שיהיה בקרבה ואם כן אמור מעתה כי כ"ש עתה אשר הוא שוכן בתוכה:

ו

אך לא כן הוא שעל שאלהים בקרבה בל תמוט שהוא סילוק היזק אך לומר שג"כ יעזרה אלהים נגד שונאינו שהוא הבאת תועלת זה אינו עתה רק לפנות בקר הוא בבקר אור הגאולה שאחר חשך הגלות:

ז

כאשר עשה בבקר גאולת מצרים במתן תורה שנאמר ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות כו' כי אז המו גוים מטו ממלכות כאשר שם זה נתן בקולו תמוג הארץ שהוא במתן תורה בהיות הבקר ויהי קולות וברקים והוא מאמרם ז"ל שרגזו וחלו כל הגוים והלכו אצל בלעם ואמרו לו שמא הקדוש ב"ה מביא מבול לעולם אמר להם אינו אלא שה' עוז לעמו יתן שאין עוז אלא תורה והיה בשם אלהינו כד"א השמע עם קול אלהים כאשר שמעת אתה ויחי וכן הוא אומר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' כו' הנה כי שם אלהים לפנות בקר מרגיז העולם:

ח

וא"כ אין לנו בזמן הגלות בטרם בקר הגאולה כי אם שם הרחמים הגדול וזהו ה' צבאות עמנו שלהיות נפשותינו עלמות עם היותו ה' צבאות פמליא של מעלה לא ע"י מלאך מהם יהיה לנו עזרה בצרות כי אם ע"י עצמו שיהיה עמנו ומה שיעשה לנו שם אלהים הוא בלבד שיהיה בתוך הגולה משגב לנו שלא נאבד בקרב הגוים עם היותנו בלתי הגונים נקראים בשם יעקב וזה יהיה סלה גם טרם זמן הגאולה או כוון באמרו אלהי יעקב כלומר שם אלהים משגב ליעקב סלה כאמרו האלהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה כי היה רואה אותו מעודו עד סילוקו עם היות כי שם ה' היה עליו כד"א והנה ה' נצב עליו וארז"ל על יעקב כן גם אנחנו יהיה ה' צבאות עמנו ויהיה משגב לנו מכל צרה מי שהיה אלהי יעקב סלה הוא האלהים הרועה אותו:

ט

ושמא תאמרו כי הלא טוב טוב יהיה שם אלהים לנו שיהיה מחסה מהצרה לינצל מהגוים ועוז להפיל אותם כי מדת הדין הוא אך שם הרחמים בהיות עמנו גם כי ברחמיו ירחף עלינו יהיה לנו מחסה לרחמנו אך לא יפעול רוגז וצרה להם כי אינו ממדתו לזה אמר אל יעלה על רוחכם הדבר הזה כי הלא לכו חזו מפעלות ה' בעל הרחמים ואשר תחזו הוא אשר שם שמות בארץ כענין המבול שנעשה ע"י שם זה כד"א ויאמר ה' אמחה את האדם כו' וכן בסדום גפרית ואש מאת ה' מן השמים והוא מאמרם ז"ל ארורים הרשעים שמהפכים מדת רחמים למדת הדין וזהו לכו חזו מפעלות ה' שעם היותו שם של רחמים שם שממות בארץ ופועל דין ורוגז וא"כ גם עתה בהיות ה' צבאות עמנו בל יעלה על רוחכם שלא יפעל רוגז כ"א השבית צרה מעלינו בלבד:

י

כי הלא גם בהשבית מלחמות עד קצה הארץ לבל תבא רעה עלינו שהוא הטוב הכולל המקווה אל תחשבו שלא יעשה רעה לאומות שאינו מדתו כ"א שגם קשת ישבר וקצץ חנית ועגלות ישרוף באש להפיל שונאינו בפעולת רוגז ואפשר שמאמרו עגלות ולא אמר ועגלות הוא שמביא ראיה מקריעת ים כי ה' הגדול שהיה נלחם בהם סר את אופן מרכבותיו שהוא כי שרפם בעמוד האש והוא מאמר הכתוב וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם כו' ויסר את אופן מרכבותיו ששרפם בעמוד האש וינהגהו בכבדות שלחלח הקרקע בעמוד ענן וזה יאמר הנה כאשר ישבית מלחמות גם כן קשת ישבר וכו' כמדובר והראיה כי הנה עגלות ישרוף באש שהוא מה שעשה השם הגדול הזה ומזה תלמדו אל העתיד:

יא

והנה אחרי דברי בני קרח להורות כי טוב לנו יהיה ה' צבאות עמנו מהיות שם אלהים והביאו ראיות כי גם שם הרחמים פועל דין באה רוח הקדש ואומרת כאלו שם הרחמים הוא המדבר ואומר הרפו ידיכם מלהביא ראיות להוכיח כי גם שם הרחמים פועל דין כי הוא אשר שם שמות בארץ כו' שנראה כי שם אלהים יהיה לבד בהיות עמכם שם ה' כי שם ה' יפעול לכם רחמים ולשונאיכם יפיל כי הרפו ידיכם מזה כי לא זו הדרך כי אם אנכי אלהים ואין פירוד בין שתי השמות חלילה כי ה' הוא האלהים וכל מה שאני ה' עושה ע"י שם אלהים המתפשט למטה בעולם השפל אני עושה שאם לא כן הלא ארום כו' והוא כי רם ה' כי השם הגדול הזה הוא עליון נורא מאד מעלה מעלה ואיך יפעל למטה שהוא כמו זר נחשב משתי בחינות אחד מהיות הפעולה בגוים אשר היו חיצונים מכח הטומאה המה שנית להיות פועל בארץ הלזו העכורה אך אין זה כ"א שגם פעולות שם אלהים הוא המתפשט ועושה והוא הנודע כי במקומות שמתייחס הדבר לשם הגדול הוא שהשפע מבחינתו היא עוברת דרך שם אלהים כמים בצנור שהם הנכנסים והיוצאים:

יב

על כן אחרי זאת עושה מסקנא ואומר כי הדרך הנבחר הוא היות ה' עמנו כו' ה' צבאות כו' שע"י כן יש לנו שם אלהים כי משגב לנו אלהי יעקב סלה:

(יא) או יהיה כי שם אלהים הוא המדבר ואומר הרפו ממני שאהיה כי מחסה ועוז לכם ודעו כי אנכי אלהים כלו' כהויתי אז עושה גבורות אך עד הסוף לא אחשוף זרועי כי אם כאשר ארום בגוים בתת נקמתו בהם אז ארום בארץ היא בארץ הידועה סתם היא א"י להיטיבכם בה:

(יב) אז משיבים אם כן אפוא נחזיק במאמרנו שהוא ה' צבאות עמנו וכו' כמדובר. או שיעור הכתוב ה' צבאות עמנו בגלות ואם יש לנו צרות בזה הוא משגב לנו מגיהנם סלה:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.