אלשיך/תהילים/לז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לדוד אל תתחר כו'. הנה דרך הצדיקים לקנא ברשעים המוצלחים בעוה"ז משא"כ הצדיקים ועל כן העצה טובה הוא להתרחק מן הרשעים שמא לא יעצור כח לסבול ויהרהר והיה מקום לומר כי אין זה רק לקטני הערך אך לא לגדולי השלמות לז"א לדוד כו' לומר כי גם לדוד יאות להזהיר ולומר אל תתחר כו' והוא שלא יבצר מהיות דוד מצר על הצלחת מרעים וצרות הצדיק כאשר דבר בפירוש במזמור הקודם ובמקומות זולתו על כן באה רוח הקדש לדוד ותאמר אל דוד אל תתחר במרעים כי אם התרחק מהם ובזה שלא תתחר בהם ימשך שאל תקנא בעושי עולה שלא תלבש קנאה כי תראם מוצלחים בעולם הזה מה שאין כן הצדיקים כי בהיותך רחוק מהם לא תסתכל בהצלחתם ולא תקנא וזה אמר לדוד כו' כי רוח הקדש אומרת לדוד אל תתחר כו':

ב[עריכה]

ומה שאמרתי אל תקנא בעושי עולה הוא כי הנה כחציר הרך כך אלו מהרה ימלו והוא כי כל נפש מישראל דבקה בשרשה ועל ידי העונות שהם מבדילים בין ה' ובין עושיהם הם כנכרתים משרשם ועל כן הרשע בחייו קרוי מת שנבדל ממקור החיים וזהו כי כחציר מהרה על ידי עונותם ימלו ומה שאין מתים מהרה מן העולם הזה אחר שנכרתו ממקור החיים הוא כי וכירק דשא יבולון והוא כי כאשר כל ירק דשא כל עוד שיש בו לחות מים אינו נובל כך אלו כל עוד שיש בם איזה לחות חיוניית מאיזה זכות אשר עשו אינו נובל ומת והוא כי בכל יום ע"י התמדת הצלחתו בעה"ז הולך ומתייבש לחות איזה זכות שעשה כי הוא מתעכל ומתייבש בהצלחתו ואז יובל כלומר וע"כ אל תתמה אם יאריך בהצלחתו כי אל דעות ה' יודע עד היכן יבושת לחות זכיותיו מגיע והנה זה הוא על הצלחת הרשעים:

ג[עריכה]

ועל יסורי הצדיק אל תחוש כי בטוח בה' בטוב העולם הבא ואל תעשה עיקר מהעולם הזה כ"א ועשה טוב הוא עבוד את ה' שהוא מעשה טוב ובכלל הטוב עשה שני דברים ותהיה בטוח שאתה בן העולם הבא והוא כי אמרו רז"ל הדר בא"י והמגדל בניו לתלמוד תורה ומדבר בלשון הקודש מובטח שהוא בן העה"ב והנה לדוד לא הוצרך רוח הקודש לומר לו שידבר בלשון הקדש כי הוא לשונו על כן לא הזכיר לו רק השתים הנותרות שהן לדור בארץ ישראל והוא אומרו שכן ארץ ועל השנית אמר ורעה אמונה שיהיה רועה ומגדיל תורה הנקראת אמונה לרעות ולגדל בניו בתורה והוא כי כל אב הוא אצל במו כרועה עדרו.

ד[עריכה]

ושמא תאמר ומה אעשה ואני תמיד בצער בעולם הזה נרדף ביסורין וחלאים אל תחוש כי אם והתענג על ה' ודי לך זה והוא לומר כי מה לך עוד טובה בעולם הזה כי אם שתהיה כחוני המעגל שהיה מתחטא לפניו יתברך כבן שיש לו געגועין על אביו וזהו והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך משאלות רבות ככל אות לבך עם שלא תוציא בשפתיך יותר מאשר היה לו איני זז מכאן כו' המטיר מעט מעט אמר איני רוצה אלא של בורות כו':

(ג) או יאמר ענין מאמרם ז"ל כי שלשה דברים הם על ידי יסורין תורה וארץ ישראל ועולם הבא ובזה יתנחם אשר לו מעמד שלשתן שעושה מצות לקנות חיי העולם הבא ודר בארץ ישראל ועוסק בתורה כי בטחונו משולש ואם כל אחת צריכה יסורין ומה גם אשר שלש אלה לו ובזה יאמר כי אומרת רוח הקדש אל תקוץ בצער יסורין ושמע בקולי איעצך ובחר בשלשה דברים שהם על ידי יסורין הא' שתבטח בה' ועשה טוב שתבחר בטוב העולם הבא ועשה טוב לקנותו. שנית שכן ארץ. שלישית ורעה אמונה שתהיה רועה ישראל בתורה תמיד הנקראת אמונה כאשר היה הוא ראש הקבלה ורועה בה את ישראל:

(ד) ושמא תאמר ובמה יודע כי ה' עמי ויסורין תמיד עלי הלא הוא כי והתענג על ה' כבן יקיר שיש לו געגועין על אביו ומתחטא לפניו כחוני המעגל ויתן לך כל משאלותיך בכל דבר שתשאל ממנו והוא כענין ר' חנינא בן דוסא שהיה בעל יסורין נזון בקב חרובין וכל תפלותיו היו נשמעים מיד וכענין רבה שהיה בעל יסורין ומצלי ואתי מיטרא כי בזה נודע כי צדיק היה כאמרם מר מצלי ואתי מטרא ומר מצלי ואתי מטרא שאומר תרוייהו רבנן חסידי הוו והראיה דהא מר מצלי כו':

ה[עריכה]

ומה שאמרתי שיתן לך משאלות לבך אך בזאת שלא תשאל בכונת הנאתך או להראות לעם כי ה' עמך כי אם גול על ה' דרכך שאפילו הדברים שהם דרכך נוגעים אל הנאותיך תגלגלם אל ה' כי תקרבם בכוונתך אל הנוגע אל ה' כענין שאלת גשמים לא לאכול לשבעה רק ליזון לעבוד את ה' ולשיזונו עניי ישראל וכל העולם וההיקש בשאר דברים וגם תבטח עליו ולא יהיה נדנוד ספק בידך ובלבבך כי יתוסף זכות האמנה אז ודאי תדע שהוא יעשה:

ו[עריכה]

והוציא באור צדקך וכו' הנה מהראוי יאמר ויוציא ולא והוציא. אך יאמר אל תקוץ בתוכחת כי הנה אם בתחלת היסורין תראה כי הוציא כאור צדקך ואח"כ לא סרו יסוריך כי אם שגדלו והכוך יסוריך כצהרים דום לה' כו' והוא כי הנה נשא המשל אל אור היום והוא מאמרנו בכל יום תמיד בסדר תפלתנו באמור המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים והוא כי אלו היה מעלות השחר מאיר כעת צהרים מי יוכל לסבול כי היה מסמא את העינים אך יתחיל קו לקו כי אחר עמוד השחר האפל מעט בוקע אור מעט והולך ומאיר מעט מעט עד נכון היום בהדרגה ועל כן לא יקשה להתקבל בעיני בשר וזהו המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים. ונבא אל הענין אמר הנה בתחלת יסוריך היה כי הוציא כאור צדקך כי היה צדקך וכשרותך אפל מאיזו פניה כעמוד השחר שהוא אפל בצד מה ועל ידי יסורין מעט מעט טיהר אותו מכל סיג וחלאה כאור היום שמעט מעט יוצא ומאיר מאפלת עמוד השחר עד נכון היום והוא כי כל ישראל שרשם קדוש ומה שחוטא הוא כדבר חיצוני שנדבק בו אך פנימיותו טוב וכשובו הוא שיוצא לחוץ צדקו הפנימי ואמר אם הוציא כו' ואחר כך תראה כי ומשפטיך הם יסוריך הם כצהרים שהשמש מכה בלי הדרגה ולא תוכל לסבול כענין אשר יכביד עוני ונכוה כאשר בשמש בצהרים:

ז[עריכה]

והנה דרך אנשים הוא ללכת להסתופף ולהתחבר בצל אנשי העושר וההצלחה להתחנן והתחולל לפניהם בדמעות שליש יעמדו ויושיעום ברצי כסף ולא ישיתו לב אם העשיר צדיק או רשע ולפעמים יחטאו לה' גם שניהם השואל והנשאל השואל כי יסיר בטחונו מקונו וישיתנו בבשר ודם והעשיר ההוא גם הוא יוסיף על חטאתיו פשע כי מאן ימאן לתת לו ויהיה כעובד ע"א כמקרא שכתוב ורעה עינך באחיך האביון ואמרו רז"ל שהוא כעובד ע"א נאמר כאן פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכו' ונאמר להלן יצאו אנשים בני בליעל כו' מה להלן ע"א אף כאן ע"א מכאן שהמעלים עיניו מן הצדקה כעובד ע"א הרי כי מאומרו כל המעלים עיניו כו' שהוא כי עם שאינו עושה מעשה כי אם מחשבה בלבד שמעלים עיניו יחשוב ה' לו עון כע"א שמחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה כד"א למען תפוש את בית ישראל בלבם וזה יאמר אם משפטיך ויסוריך גדלו והכו אותך כשמש בצהרים כענין שברון מטה לחם הקשה מכל היסורין שמע בקולי איעצך ודום לה' והתחולל לו ותחת אשר תבכה ותתחולל לפני העשיר התחולל ובכה לו יתברך באותה ההכנעה שאתה בא לפני העשיר וכמאמרם ז"ל ישאל ממי שהכסף והזהב שלו ואל תתחר ותתחבר במי שמצליח דרכו שהוא עשיר להתחולל לפניו יחנך מכספו וזהבו כי נמצאת סר מלבטוח בה' ובוטח באיש עושה מזמות שהוא שעושה מעשה ופועל מהמחשבות כי יעלים עיניו ממך ותהיה רעה עינו באחיו וידמה לע"א שהמחשבה כמעשה נמצא שתחטיאנו עון כל כך גדול עד גדר שעושה עשיה מה שהוא מזמות שאין עונו מגדר שהמחשבה אינה מעשה כי אם שעושה מה שהוא מזמות וזהו עושה מזמות שיחשב כמזמות לעושה שמחשבת היות רעה עינו תהיה כמעשה:

ח[עריכה]

הרף מאף כו' הנה כתוב אצלנו כמה פעמים כי אף קשה מחמה כי על כן האף הוא בלשון זכר וחמה בלשון נקבה וכי על כן על מעשה העגל הוא יתברך הוצרך לסלק האף ומשה את החמה. ונבא אל הענין אומר הוא יתברך הלא הזהרתיך לבל התחבר לרשעים והלא תאמר הלא טוב לי אתחבר לו אולי אוכל להשיבו אל אביו שבשמים לזה אמר עשה זאת אפוא בני והרף מאף שבלבך על טובו אם הגיעה הקנאה עד גדר אף ועזוב חמה לגמרי אם לא הגיעה רק עד גדר חמה ואז מה שאומר לך אל תתחר אינו כי אם אך להרע לא להשיבו מה שאין כן אם לא תרף מאף ותעזוב חמה כי אף גם לזה אל תתחר כי לא תוכל לסבול מלקנא ותבער בך חמתך:

ט[עריכה]

ובמה תתנחם ותרף מאף במה שתדע כי מרעים יכרתון ובמה תעזוב חמה במה שעל ידי סבלך יסורין ותקוה לה' תירש ארץ כי וקוי ה' המה יירשו ארץ:

(ח) ואם אומרו להרע הוא מענין הרעה אפשר יאמר מצות ועצת רז"ל אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו כו' וזה יאמר כאשר צויתיך אל תתחבר לרשע כן אל תתחר להתגרות ולהרע לו כי אם הרף מאף אם הגיעה קנאתך לגדר אף ועזוב חמה אם הגיעה לחמה אל תתחר כשהוא אך להרע לו.

(ט) כי מעצמו יבא יומו ויום טובת הצדיק כי מרעים יכרתון וקוי ה' המה יירשו ארץ:

י[עריכה]

ועוד מעט ואין רשע כו' הנה אמרו רז"ל על פסוק האויב תמו כו' כי הרשעים מעשיהם מבלים אותם כי הם כלים וחרבותם קיימים כי האויב תמו וחרבות נשארו לנצח מה שאין כן הקב"ה כי אם וערים נתשת אבד זכרם המה וה' לעולם ישב. ועל דרך זה יתכן יאמר שיש בין רשעים לצדיקים והוא כי אין צריך לומר שהרשעים כלים וחרבותם קיימות כי אם גם שאין מיתת הרשע כמיתת הצדיק שאחר מותו נשאר שייכות נפשו מרחפת על הארץ כמ"ש זל כי על כן שבעת ימי אבלו של מתושלח הגין זכותו על העולם ונתעכב המבול עד סוף שבעת הימים והוא מה שכתבנו בביאור מגלת אסתר כי על כן לא ייעד המן גזרתו ביום שביעי לאדר שבו נסתלק מרע"ה עד יום י"ג למען השלים שבעת ימי אבלו שהוא יום י"ג שמקצת היום ככולו ואומרת רוח הקדש כי לא כן הרשע כי אם עוד מעט אחר שואין רשע שהו סמוך למיתתו אם התבוננת ויש לך השגה להבין עד מקומו תכיר כי ואיננו כי נבלע מן העולם לגמרי כי זה הוא יותר מהיות מעשיהם מבלים אותם:

יא[עריכה]

אך וענוים יירשו ארץ כי הם מבלים את נחלותם כי הם יירשו ארץ כי הארץ כבגד תבלה והם קיימים ובהתחדשה עד עולם יירשוה ועל כן גם מעתה בטרם תבא הזמן העתיד יש לכם יסורין בעולם הזה שמעו אלי והתענגו מעתה על רוב שלום המעותד לכם ואל תחושו אל היסורין אשר עליכם כעת וזה הפי' הוא מוכרח בסוף פסוק זה על אומרו והתענגו ולא נאמר ויתענגו ביו"ד:

יב[עריכה]

זמם רשע כו' שמא תאמר הלא מכל זה החרשתי אך נוחם יסתר כי זומם רשע לצדיק וחרק עליו שניו ולא יפקד ולא די הקנאה שמרעים יצליחו וצדיקים יצטערו כי אם גם שיצר רשע לצדיק ויהיה הוא יתברך כמחריש:

יג[עריכה]

אל תחוש כי אין אתה מקפיד כי אם על שאינך יודע יום מפלתו כי לו ידעת מעתה כי יבא יומו היית מעתה מתנחם ומשחק עליו ואם כן אל תחוש אם הוא יתברך מתנחם ומשחק כי הלא אדני ישחק לו ויתנחם במה שמעתה ראה כי יבא יומו מה שאין אתה רואה ומעתה הוא לפניו כאבוד וגזוז ומת ולא יעשה מעתה על כי לכל חפץ יש עת כפי גזרת חכמתו יתברך:

יד[עריכה]

והנני מביא לך ראיה מאברהם עד נמרוד והוא כי חרב פתחו רשעים וכו' והוא כי הנה ארז"ל בבראשית רבה חרב פתחו רשעים ויהי בימי אמרפל וכו' שהתחילו בחרב תחלה להפיל עני ואביון זה לוט לטבוח ישרי דרך זה אברהם. וראוי לשית לב מה ענין אמרפל במזמור זה אך הוא להביא ראיה אל האמור כאשר נבאר בס"ד. והוא ככתוב שם אצלנו בביאור המאמר כי זה הוא כמ"ש ז"ל בב"ר בסמוך שכוונו להתחיל בלוט כדי שיצא אברהם להצילו ויהרגוהו כי לא היה כבודם ללכת ארבעה מלכים אחרי איש אחד על כן החלו בסדום שהיתה עיר גדולה לקחת את לוט מתוכם בעבור אברהם שיצא אליהם ויהרגוהו ונהפוך היה למו כי חרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה ואחשוב יתקשר הענין פה על פי דרכנו כראיה אל האמור והוא בשום לב על מה זה רדף נמרוד אחר אברהם ולא עוד אלא שארז"ל בפר"א כי בעת שנולד אברהם והיה נמרוד מלך על בוני המגדל בקש להרגו ונטמן בארץ כך שנים ואח"כ חבשו ובהיותו בן מ"ח שנה עבר וראה אותם בונים ואמר להם למה תבנו נגד ה' ולא תצליחו אמר להם נמרוד אל תחושו כי הוא פרדה עקרה כו' אז קללם בשם ה' ונתפלגו והלא כמו זר נחשב למה הניח הוא יתברך את נמרוד הרשע ולא הרגו בהיותו זומם לאברהם ובקש המיתו וחרק עליו שניו והוצרך ליטמן בארץ כך שנים אלא שהוא יתברך מאז שתק כי ראה כי יבא יומו שאחרי כן עתיד יבא אמרפל הוא נמרוד יפתח בחרב לבקש את אברהם ואז יפול ביד אברהם על כן מעתה שתק הוא ית' על מה שכבר היה כמת נמרוד מעתה כי נגזר דינו לעתיד ולא עשה מיד על דבר היות להם אחדות כנודע. וזה שעור הכתובים זומם רשע לצדיק כו' אל תתמה על החפץ אם יסבול הוא ית' כי הלא ראה כי יבא יומו ומעתה סבל כאשר לאברהם עם נמרוד כי הנה חרב פתחו רשעים כו':

טו[עריכה]

ואז חרבם תבא בלבם כי הלא לאברהם זמם נמרוד וחרק עליו שניו ואם לא הרגו הוא יתברך את נמרוד מיד הלא לא נעדר עונשו מהביא רעה עליו וגלגלה לאטו עד עת גזרת חכמתו ית' ואומרו ודרכו קשתם וכן וקשתותם תשברנה שיראה שאינו עיקר הענין שבירת הקשת יהיה כי הוא הכח והשר המושל על מלכות נמרוד בשמים או כחות טומאתו שממנו נמשך כח נמרוד כחץ היוצא מן הקשת ובו חשב להפיל את אברהם והוא יתברך שבר קשתותיו בפניו ומזה יביא ראיה אל כל האמור בל יקוץ הצדיק בהצלחת הרשע כי הלא הוא לרעת הרשע כי הוא ית' ראה כי יבא יומו:

טז[עריכה]

ואחר הביאו ראיה מאברהם על מאי דסליק מניה שהוא זומם וכו' הביא גם כן ממנו על מאי דפתח ביה על קנאת צדיק כי דל הוא ועושה עולה עשיר ואמר טוב היה מעט לצדיק הוא אברהם שאמר אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח כו' ויגעל בהמון רשעים רבים של סדום:

יז[עריכה]

כי ראה כי זרועות רשעים של סדום הם נכסיו תשברנה וסומך צדיקים אברהם וביתו בלי עושר מלך סדום הוא ה' כי הוא סמכם והעשירם הנה הביא מענין אברהם אל שתי החלוקות כמדובר:

יח[עריכה]

יודע ה' ימי תמימים כו' אחרי אומרו וסומך צדיקים ה' הוקשה לו כי אחר שהם מקבלי יסורין כל ימיהם היכן הוא הסמיכות לזה אמר הנה יודע ה' ימי תמימים שיודע ומשפיע בימיהם קדושה שהם מתקדשים וקונים הויה וקיום באיכות רוחני שעל ידי כן הם חיים וקיימים כמאמר ספר הזוהר על פסוק ויקרבו ימי ישראל למות כי הימים עצמם חיים וקיימים ומתקרבים וזהו יודע ה' ימי תמימים ואמרו יודע הוא כד"א וידע אלהים וכאומרו רק אתכם ידעתי כו' שהוא השפעת קדושה ורחמים כלומר ידעתי כי יודע ה' ימי תמימים אך תלונתי היא כי למה לא תועיל נחלתם אלא לעתיד והראוי הוא כי ונחלתם של הימי תמימים שהיא הקדושה שנחלו לעולם תהיה שאין צריך לומר בעולם הבא שמתקרבים שם ברוחניותם כי אם גם תועיל צדיקים נחלת קדושתם:

יט[עריכה]

במה שלא יבושו בעת רעה הבאה לעולם כי להיות אותה העת מכלל הימים שלהם שקנו קדושה אין כח לגזירת עת הרעה לשלוט בתמימים להרע להם יען כי גם אותו העת גם היא קנתה קדושה לנחלה ולכן לא יבושו בה וגם בימי רעבון ישבעו יען כי הימים ההם נחלו בהם קדושה להנאתם ולא תהיה מארת הרעבון שבימים ההם מבטלת ברכת קדושת נחלה שנחלו בזכותם לטובתם כי נחלתם לעולם תהיה וזאת היא תלונתי:

כ[עריכה]

כי על טובת הרשעים איני חושש כי רשעים ידעתי כי יאבדו על ידי טובם בעולם הזה וכן אויבי ה' המכעיסים אותו ומתענגים בעולם הזה הוא לרעתם כי יהיו כיקר כרים שהוא הכבש שנשמן הרבה כי מרוב שומנו אם יותן על האש לצלות ניתך ריבוי שומן על הגחלים ומעלה עשן ולא יניח את הלבת אש לעלות כי השומן יורד בשופע ומעלה עשן וכל כך. הוא שומנו שאינו כדרך צלי אש שאחר שעה או שתים נעצר השומן מלירד בשופע ואז האש בוערת ונצלה שאר הבשר כי אם שכל הכבש כלה בעוד שהעשן של השומן עולה וכן אויבי ה' אלו הם כלים בגיהנם טרם ימשול בם האש כי עשן שומנם אשר שמנו עשתו ויתגאו כעשן העולה בעולם הזה מספיק לכלותם עד בלתי השאיר מהם דבר ושמא תאמר אם יכלו איך ישלמו את נשים הוא כי מחזיר אותם פעמים אחרות כענין בטיטוס שארז"ל שבכל יום נשרף ונזרק אפרו בשבעה ימים וז"א כלו פעם שנית כי אחר שכלים חוזרים ליכלות:

(טז) או שיעור הענין שאמרו טוב היות מעט לצדיק מהמון של רשעים רבים:

(יז) והטעם הוא כי זרועות רשעים הם זכיותם תשברנה ע"י עשרם וסומך צדיקים ע"י דלותם ה' ולא עוד אלא שע"י התנהגם בתמימות על ידי דלותם יזכו שגם ימיהם חיים וקיימים כי יודע ה' כו' כדלעיל:

(יט) ושמא תאמר אם כן למה אמרתי טוב מעט והלא טוב טוב יהיה שגם מעט לא יהיה לו שכ"ש שיזכה לזה אמר מה שאמרתי כך הוא כדי שלא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו ע"י המעט שיש להם מה שאין כן אם יחסרו כל שיבושו ויבואו להרהר שהוא ית' געל בהם חלילה.

(כ) ושמא תאמר והלא גם טוב מעט היה ראד לרשעים כי הלא מתענגים ומשתמנים ומכעיסים כל ימיהם. וכמו רגע יאבדו בגיהנם ונשארים חייבים ברוב רשעתם לזה אמר הן אמת כי רשעים יאבדו כמו רגע בגיהנם ומה גם אשר הם אויבי ה' עושים להכעיס אלא מה עושה הקב"ה הלא הוא כי הם כיקר כרים כדלעיל:

כא[עריכה]

לוה רשע ולא ישלם כו' הלא אמרתי שלא תחוש על עוני הצדיקים ועושר הרשעים והלא תאמר לפחות יראה השגחתו יתברך בזה כי לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ומלוה לדל ואחר כך נותן ללוה במתנה מה שהלוה לו לב. יבוש אם נתן לו במתנה מעת הקבלה מידו.

כב[עריכה]

ועל הו היה ראוי כי מבורכיו יתברך הם נותני צדקה המתברכים בשש ובי"א ברכות יירשוייי ארץ כמאמר ישעיה הנביא כי שם נאמר ובנו ממך חרבות עולם אך ומקולליו הם הבלתי משלמים ועושקים כרשעים הנזכרים יכרתו:

כג[עריכה]

לזה משיבה רוח הקדש מה' מצעדי וכו' לומר הנה מצעדי גבר נדיב או כילי וכדומה במדות מה' כוננו אך דרכו אם ילך בדרך ה' או הפכה יחפץ הגבר הנז' כי תלוי בבחירתו ואם כל גבר יראה שהלוה רשע יכרת והצדיק יירש ארץ לא יעבוד בבחירה רק מהכרח ראות עימו.

(כא) או קרוב אל האמור יאמר ראו מה בין צדיק לרשע כי הרשע לוה מן הצדיק ולהרע לו לא ישלם וכראות המלוה הצדיק שגמל חסד עמו כי לא ישלם ויחטא על ידו חונן ונותן לו במתנה מה שהלוהו. או יאמר שאומר דוד לפני הקב"ה למה אמרת שאל אקנא ברשעים המושפעים טוב בעולם הזה לא כל הצדיקים כי הלא לוה רשע ולא ישלם על ידי שידו תקיפה ואלו נתת הממון ביד צדיק היה אדרבה חונן בהלואה ונותן במתנה ובו יחסו עניי עמך:

(כב) באופן כי מבורכיו הם הצדיקים יהיו הם נותני צדקה ויירשו ארץ ע"י תתם צדקה ומקולליו הם הרשעים שהם בארור אשר לא יקים וגם עתה לוין ולא משלמין יכרתו מה שאין כן עתה שאין הצדיקים זוכים לתת צדקה כי אך דלים הם ויעדרו ירושת הארץ ומכל שכן מקולליו.

(כג) משיבה רוח הקדש ואומרת מה' מצעדי גבר כו' לומר אם תראה צדיק שהיה חונן ונותן שהוא מחוסר לחם ושכנגדו עשיר אל תתמם על החפץ כי הנה דע לך כי מה' כו' והוא כי ידמה הוא יתברך לרופא שרפא ירפא שני חולים ולאחד יצוה להשביעו מכל מאכל אשר יאכל ולשני יצוה להרעיבו בלתי אם דבר קל ומועט מאד האם נאמר כי לאחד יאהב ולשני ישנא לא כן הוא כא נדבר ונאמר אין זה כי אם שהוא רופא אומן ובקי בדפק ומרגיש כי לפי איכות כחו וחליו תרופתו הוא אכול ושבוע ולפי איכות השני תרופתו הוא הרעיב אותו כן הדבר הזה כי הנה אין ספק כי איש אין בארץ אשר לא יהיה חולה לנפש והוא יתברך יוצר כל יודע מורת נפש כל אחד מהם כי הוא רופא אומן ונאמן ויודע אלהים כי רפואת ראובן תלויה לפזר ותת לאביונים על כן יעשירנו עושר גדול ורואה כי תקון שמעון הוא הכנעה לענות מפניו יתברך ומה גם אם בגלגולו הראשון כדעת רשב"י היה גאה ורם ויחטא ואשם בגאוה וגאון ודרך רע כי זה תקונו חסרון לחם כי אז יכנע לבבו וישוב אל ה' וירחמהו נמצא שעשיר ורש נפגשו מפני תקון שמהם זה בתת לדל וזה בהכנע לקבל ממנו וזה מאמר רוח הקדש פה מה' מצעדי גבר כוננו אם דל ואם עשיר כי אל. דעות ה' ראה והנה מצעדי ראובן הראויות אליו הוא עשות צדקה וחסד כונן מצעדיו בתת לו עושר וכן ראה והנה מצעדי זולתו המיוחדות לו לתקונו הם הכנעה וענוה כונן מצעדיו בגזור עליו עוני. כלל הדברים כי מה' מצעדי גבר כוננו כדי שדרכו יחפץ לפניו יתברך מה שלא היה כן עד כה כי היה לו יתבכך חפץ בדרכו ועתה יחפץ באשר יתקן כמדובר ולכן אל תחוש על דלות הצדיק:

כד[עריכה]

ושמא תאמר הלא אלו לא היה רעת החסרון כיס החרשתי אך הלא שלשה הן דאגותיו א' כי יראה לעיני הרואים כי געלת בו. והפלתו כמאמר טורנוסרופוס הרשע שאמר אם ה' אוהב עניים למה אינו מפרנסן משל למלך שכעס על עבדו וגזר שלא יאכילוהו ושלא ישקוהו המאכילו אינו עובר מצות המלך שנית אולי העשיר לא יתן לו מאומה וימות ברעב. או יהיה לוקח לו קלון לחזור על הפתחים. שלישית על זרעו שאין לו להנחיל את זרעו ויהיו דלים כמוהו ואולי לא יוכלו לסבול על כן על שלש אלה בא ויאמר על הא' כי יפול לא יוטל כלומר לא יוטל מאתו יתברך כמי שכועס על עבדו ומשליכו לארץ בכעס כדעת טורנוסרופוס שהזכרנו כי אם אדרבה במה שהעני אותו הוא סומך ידו והוא כתשובת רבי עקיבא אליו שאין המשל אלא כאב שכעס על בנו ומנע ממנו לחמו שהנה יחזיק טובה אל מאכילו כי לא עשה כן אביו רק לטובתו שיקבל מוסר על אשר חטא לו וישוב להרבות ולהיטיב לו וזהו כי ה' סומך ידו על ידי הדלות כענין ואני יסרתי חזקתי זרועותם:

כה[עריכה]

ועל השנית והיא כי לא נפיק מיניה חורבה אם העשיר יקפוץ ידו וימות ברעב מי שמזונותיו בידו לזה אמר נער הייתי שאומר שרו של עולם אל תחשוב שלגמרי עזב יתברך הצדיק בבחירת העשירים כי אם מכין לו הוא יתברך מי שיפרנסהו בכבוד אם לא יהיה על יד ראובן יהיה על יד שמעון באופן שלא יהיה נעזב מאנשי חסד. ועל השלישית אמר כי גם לא יתמיד דלות הצדיק גם לזרעו כי גם לא ראיתי זרעו יבקש לחם כי זרעו לא יבקש לחם כי לא ימשיך הוא יתברך דלות הצדיק מדור לדור:

כו[עריכה]

כי אחר שהוא היה כל היום חונן ומלוה לכן יעשה יתברך שיהיה זרעו לברכה ולא מבקש לחם. או יאמר כל היום חונן וכו' לומר הלא תאמר לפחות יחוש הוא ית' לתת לצדיק נכסים לבל תחסר ממנו מצות צדקה לזה אמר אל תחוש על זה כי הלא כל היום חונן ומלוה והוא ענין מאמר הכתוב מלוה ה' חונן דל שהוא כי החונן דל שנותן לו צדקה ב' מצות בידו הלואה לה' ומתנה לדל וזה מלוה ה' חונן דל ואומר כי זה גם כי טוב מעט לו הוא חונן דלים ומלוה לה' ושמא תאמר הלואי שיזון ביתו איך נותן צדקה לזה אמר דע כי וזרעו יהיה לברכה שתהיה לו ברכת רבוי בניו ועל כן בפרנסו אותם בטוב מעט שיש לו הוא חונן להם ומלוה ה' שהוא עושה צדקה בכל עת וזהו כל היום חונן ומלוה דהיינו בכל עת על ידי היות לו זרע רב:

כז[עריכה]

סור מדע ועשה טוב כו' אחר שהפליג ברעת הרשע ראה רוח הקדש כי הלא רשע יראה ויתייאש מן התשובה ויאבד באמור כי מאס בו ה' ולא כן הוא כי אדרבה במקום שבעני תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד על כן הפכה פניה רוח הקדש כמדבר אל הרשע שישוב בתשובה וירבה להיטיב לו וזה אמר סור מרע כו' והוא בהזכיר מאמרם ז"ל בגמרא במסקנא כי השב מאהבה זדונות נעשים כזכיות וזה תאמר לו רוח הקדש לרשע הלא נאמר עליך שלא תשכון בעולם כי אם שתכרת ממנו ואני אומר לך סור מרע הוא מדרכך הרעה או עון שהורגלת בו ועשה אותו טוב שתשוב מאהבה ותהפכנו לזכות ובזה אין צריך לומר שלא תכרת כי אם תשכון לעולם ולא תמוט:

כח[עריכה]

כי גם כי ה' אוהב משפט והמשפט יחייב שלא יעזוב את חסידיו למה שלעולם נשמרו מלחטוא שהם צדיקים גמורים שלא חטאו מתחלתם וכן יחייב המשפט כי זרע רשעים נכרת והוא משפט כל מלכי הארץ כי אין תשובה מועלת לעוברי רצונו ומורדים בו והלא תתמה איך אקבלך אחרי היותך רשע למות ולא עוד אלא שאזכה לחיי הע"ה והלא כמו זר נחשב:

כט[עריכה]

או לפחות תאמר כי גם שלא יהיו חסידים כי אם צדיקים בלבד כיון שלא חטאו כי אם שלעולם נשמרו ראוי הוא יירשו ארץ כו' אך לא כן הרשע גם בשובו כדרך המלך בו שאין תשובה מצלת למורד בו להציל נפשו:

ל[עריכה]

משיב הוא יתברך ואומר פי צדיק כו' לומר דע בני כי יותר יש להחזיק טובה לרשע השב מלצדיק כי הלא פי צדיק יהגה חכמה היא חכמת התורה ולשונו תדבר משפט ודין ממשפטים ישרים של תורת אמת:

לא[עריכה]

וגם תורת אלהיו בלבו א"כ הנמשך מזה הוא שלא תמעד אשוריו לחטוא ואין להחזיק לו כ"כ טובה:

לב[עריכה]

וגם כי הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו עכ"ז אין להחזיק לו טובה בעצם כי הלא צופה רשע הוא היצה"ר כמאמרם ז"ל לצדיק כו':

לג[עריכה]

ולולא הקב"ה עוזרו היה נופל בידו ועכ"ז אליו ית' יש להחזיק טובה וגם שלא ירשיענו בהשפטו לאמר הלא לולא עזרתיך חטאת עכ"ז ולא ירשיענו בהשפטו כלומר אך הרשע שכבר נשתעבד תחת יצרו ועצר כח לשוב להכניע את יצרו ולשעבדו תחתיו זה גדול מלוכד עיר וגדולה מעלתו מהצדיק הגמור:

לד[עריכה]

ושמא תאמר כי נעשה יצרך בעל הבית ולא תוכל לו קוה אל ה' כו' לומר לכן אתה אשר אמרתי לך בדברי לנוכח אתך סור מרע כו' הנני חוזר ואומר לך קוה אל ה' כו' כלומר התחיל ליטהר וקוה אל ה' יסייעך בהבטחה זו שתשכון לעולם ושמור דרכו תמיד בל תמוט ולא בלבד תירש ארץ בצדיקים גמורים אשר לא חטאו אשר הזכרתי באמור צדיקים יירשו ארץ כו' כי אם גם וירוממך לרשת ארץ העליונים והוא כי בצדיקים לא אמרתי רק יירשו ארץ אך אתה וירוממך עליהם לרשת ארץ והוא כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ולמען תכיר אשר הגדלתי להיטיב עמך הפך בקשת הצדיקים להכרית את הרשעים על כן זאת אעשה לך שבהכרת רשעים תראה למען תשכיל כי כך היה ראוי לעשות לך ותכיר אשר היטבתי לך או כענין ריש לקיש רואה מג"ע את חבריו בגיהנם וזהו בהכרת רשעים תראה:

לה[עריכה]

ראיתי רשע עריץ כו' משיב דוד ואומר הנה ראיתי רשע עריץ ואחר היותו רשע ראיתיו מתערה ופורח בכשרון וצדקות כאילן שלא נעקר מעולם משרשו והוא כי כל צדיק נטוע במקום קדושה למעלה ואם ירשע יפרד כי תפרד נפשו אשר בו משרשה הדבק בשכינה ובשובו בתשובה הוא כשב אל מקורה לידבק בה ואין לה כ"כ לחות להפריח במעשים טובים כאשר מעולם לא נפרדה נפשו כי הוא הנקרא אזרח וז"א כי היה מתערה כאזרח רענן הוא אשר מעולם לא נפרד משרשה מפליג במעשים טובים:

לו[עריכה]

ובמקום שהיה ראוי יאריך ימים אדרבה ויעבור והנה איננו שגם זרע לא השאיר במקומו שזה כאלו לא היה ואבקשהו מהיכן בא לו ההכרת הזה ולא נמצא ואם כ"כ חשוב השב לפניך כמאמרך למעלה הלא כמו זר נחשב וכי זו תורה וזו שכרה:

לז[עריכה]

משיבה רוח הקדש ואומרת שמר תם שהוא שמור מדת היותך תם מלהרהר בלבך כי תם אתה שבכל טלטוליך אחר יעוד ומשיחת שמואל הנביא לא הרהרת וראה ישר הוא הקב"ה כי צדיק וישר הוא ועמוד על זה כי ישר הוא ולא יעות צדק והטעם הוא כי אחרית לאיש שלום והוא כי איש שלום נקרא הבעל תשובה כד"א שלום שלום לרחוק ולקרוב וארז"ל שהיה רחוק ונתקרב והוא כי תואר שלום הוא קירוב נפרדים וזה היה רחוק שעונותיו היו מבדילים בינו לקונו ונתקרב היינו שלום נמצא בו שהפסוק מפרש השלום. ונבא אל הערן אמר דע כי כל שב יש לו גבול ותכלית עד היכן סוף גדר שלמות צורך נפשו ובכן לא נתמה אם לצדיק א' יאריכו ימיו ולצדיק אחר יתקצרו אולי זה בקרוב שמם הגיעו אל תכליתו והוא מאמר רז"ל על רבי בון שמת בקצרות שנים כי השלים ר' בון בזמן מועט מה שאחר היה צריך זמן רב וזהו כי אחרית לאיש שלום שהוא אחרית ותכלית וגבול יש לכל איש שלום הוא השב וזהו השיג תכליתו במהרה:

לח[עריכה]

ואשר תראה פושעים נשמדו יחדו ולמה לא האריך להם הוא יתברך עד בא להם אחריתם דע לך כי אותם היו מסוג אותם שאין מספיקים בידם לעשות תשובה שאחרית רשעים והיא התשובה ותקון שהוא יתברך מאריך ומחשב מחשבות לבלתי יאבדו נכרתה מהם והוא להיותם כת של פושעים ומורדים וזהו ופושעים כו' הוא על כי ראה ית' כי אחרית ותשובה של רשעים נברתה מהם כענין היות מאותם שאין להם תקנה:

לט[עריכה]

ותשועת צדיקים מה' כו' כהתימו ענין המזמור שנמשכו הדברים עד כה חזר אל אומרו צופה רשע כו' שעם שאם לא היה הקב"ה עוזר לו נגד יצרו היה נופל בידו ואמר שעכ"ז לא ירשיענו בהשפטו באמור איך אזכך ואני עשיתי עתה בא להוסיף עוד ב' הדרגות ואמר עם שותשועת צדיקים מיד יצרם מה' הוא שעזרו עכ"ז מחשיב לזכות כל כך המצוה ההיא עד גדר היות מעוזם בעת צרה שהוא בעת יחייב המזל לפי העת צרה יהיה מעוזם עד שידוד המזל בעבורם כעובדא דבת רבי עקיבא:

מ[עריכה]

ולא עוד אלא שעם היות שויעזרם ה' להיות צדיקים כאמור ויפלטם מהצרה. עוד שמת יעשה למו הוא יתברך והוא כי יפלטם גם מרשעים עם היותם בעלי בחירה בל יפול בידם ואם כבר נפלו ג"כ ויושיעם כאשר חסו בו לבדו כענין ומן ידך מלכא ישזיב. או יאמר ויעזרם כו' הוא ענין מאמרם ז"ל שבהצלת בתו של ר' עקיבא בליל חופתה מן הנחש יצא ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא אפילו ממיתה עצמה שהוא שהיה נראה שהיה די שתהיה זכות הצדקה מספקת להציל מהיות ממיתה משונה ע"י נחש כי אם שתשתנה לטובה שתמות מיתת עצמה כמות כל האדם אך במה שנשארה בחיים נראה כי גם ממציאות מיתה תציל הצדקה ועל דרך זה יאמר פה אחרי אומרו שיהיה מעוזם בעת צרה שהוא עת שגוזרת צרה על פי המזל כענין בת ר' עקיבא שלא בלבד מציאות עזר לזכות ממיתה משונה למיתה עצמה כי אם גם פלטה לגמרי וזהו ויעזרם ה' שהוא מציאות עזר שהוא ממיתה משונה למיתה עצמה וגם ויפלטם פלטה גמורה ממציאות מות לחיים ומזה תוציאו אל גדולה מזו שהוא כי גם יפלטם מרשעים עם היותם בעלי בחירה וגם יושיעם אם כבר ברשת זו טמנו נלכדה רגלם כי חסו בו לבדו בלי שום פניית עזר הצלה מצד אחר וזהו כי חסו בו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.