אלשיך/תהילים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

בקראי ענני וכו' הנה בבא שני אהובי מלך אחד או איש בבקשתם ויודע הדבר למלך ויאמר לאחד אל תדבר כי ידעתי מכאובך ואתן את שאלתך ולאחר עם יודעו שאלתו ועשית בקשתו מניחו להאריך בשאלתו עד תומו הנה למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר הוי אומר לשני שערבו לו דבריו כאשר שמעתי אומרים על פסוק תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה. עוד ידענו כי הנה בקבלת התפלה יש ג' סוגים יש שטרם יקרא וה' יענה ויש בינוני שבקראו יענהו ויש אחר הרבות תפלה ותחנונים יום יום ובבעלי הסוג הראשון יש שעם שכבר נענה שמח הוא יתברך לשמוע דברי תפלתו כי ישתעשע בשמוע קולו כענין וארשת שפתיו כו' ויש שלא יחפוץ לשמוע אחר שכבר נענה אמר דוד בענותנותו די לי במדה בינונית שבקראי ענני ואם תחשבני מהסוג הראשון שבעת בא הצרה טרם אקרא כבר הרחבת לי ועניתני חנני ושמע תפלתי שתשתעשע בשמוע דברי:

או יאמר כי הנה דרכו ית' לייסר את אוהביו להנאתם ולבל יאמרו הרואים כי לא טובים המה בעיני ה' להסיר מלבם עונה אותם בכל קראם אליו למען יכירו כי אלהים קרובים אליו וכמאמרנו על פסוק אני אוהבי אהב וכו' שאומרת התורה אם תראו אוהבי ביסורין אל תאמרו שאיני אוהבת אוהבי כי הנה אני אוהבי אהב והראיה שאני אוהבם הוא כי ומשחרי ימצאונני ואם לא אהבתים לא הייתי עונה אותם בכל קראם וכן בגמרא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן חסידי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא בבי מר שתין הילולי ובבי מר שתין תכלי וכו' הנה שלא הוכיחו שגם בעל היסורין צדיק אלא שגם הוא נענה מצלי ואתי מיטרא. וזה יאמר דוד בצרתו ויסוריו מה שאבקש ממך אינו שתסיר היסורין ממני כי אם שבקראי ענני כענין מר מצלי ואתי מיטרא עם היותו בעל היסורין ואשר שאלתי זה ולא שתסיר הצרות ממני הוא כי בצר הרחבת לי שבצר שתצר לי מלמטה הרחבת לי מלמעלה שהקלתני מאשמותי על כן למען לא יחולל שם שמים ח"ו באמרם עלי זו תורה וזו שכרה או שלא יחשבוני לרשע על כן חנני ושמע תפלתי:

ג[עריכה]

ולפרש הדבר הפך פניו נגד המחללים ואומרים שוא עבוד וכו' בראותם צרה עליו או שיחשבוהו לרשע ואמר בני איש עד מה אשר הוא כבודי שהוא סבול הצרות תחשבהו לכלמה ואין זה רק שתאהבון ריק שהוא טובות העולם הזה ותאותיו על כן תבקשו כזב סלה למצא תואנות להחזיק ידכם באמור הלא הצדיק סובל יסורין למצא נפקותא של כזב לומר כל עושי רע טוב בעיני ה':

ד[עריכה]

אך הביטו ודעו כי ע"י הצרה הפלה ה' חסיד לו וידבקהו בו בעצם במה שתראו כי ה' ישמע בקראי אליו כי זה ראיה שקרוב אני אליו ואם בן מה שהצרה עלי הוא לטובתי להפליאני אליו דבקות עצום:

ה[עריכה]

רגזו אז"ל במדרש דר' יוסי בן יועזר שהיה יוצא ליהרג וקרובו שהיה מין הוה רכיב על סוסיא בכבוד גדול ואמר לר' יוסי חזי סוסיא דארכבך מרך וחזי סוסיא דארכבן מארי אמר לו אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה והקשה לו מגדולתו אמר לו אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. הנה כי הרשע המוצלח יש לו ללמוד מהצדיק בעל יסורין מקל וחומר שילקה אלא שיהיה אחרי מותו והצדיק ילמוד מהרשע המוצלח ק"ו שיצליח בעה"ב. ועל הרשעים השמחים בהצלחתם ודוברים רע ליסורי הצדיקים אמר אדרבה רגזו מצרת הצדיק כי מקו רעה תבא עליכם ואל תחטאו בנפקותא שאתם מוציאים באמור שוא עבוד אלהים או להרהר אחר הצדיק והן כל זה יפעל לכם מה שהמיתה רחוקה מכם בעיניכם אך אם היה עולה בלבבכם כי קרובה המיתה לכם לא הייתם אומרים כן לכן אמרו בלבבכם שכבר אתם סמוכים וקרובים אל המיתה הלא תכנעו ותשובו ממחשבותיכם וגם ודומו והמתינו המות סלה יום יום:

או יאמר אמרו בלבבכם שהוא בכונת הלב מה שעל משכבכם שהוא הקריאת שמע ובזה ודומו סלה מלדבר סרה והוא כי הלא שם יאמרו ואהבת את ה' וכו' ובכל נפשך שהוא אפילו נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך הנה שמצוה על הצדיק לשום נפשו בכפו וממונו מנגד לאהבת ה' ואין יסורין גדולים מאלו ואם כל הסובל יסורין רע בעיני ה' איך מצוה ית' את אוהביו יסבלו אבוד נפש וממון אך ודאי כי אדרבא זה הוא הצדקות והחסידות כי את אשר יאהב ה' יוכיח והזכיר קריאת שמע שעל המשכב לפי שאז היא עת ס' במיתה:

ו[עריכה]

זבחו זבחי צדק כו' הנה מאמרנו על מאמר התנא באמרו אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח שיראו הפוכי דברים בלי ענין. אך יאמר כי דרך אנשים עוזבי תורה לומר אם אין קמח אין תורה ומי יתן ינסני ה' בתת לי עושר ונכסים ויראה את אשר אעסוק בתורה יומם ולילה לא אשבות כי הלא זאת ישיב לו ה' מי הוא יותר נאמן אני או אתה הלא לא יבצר ממך לומר כי נאמן אני ממך וא"כ למה תרצה שאקדים לך ממון ואאמין אותך שתעסוק בתורה הפוך בה ועסוק בתורה מתוך דוחק והאמין בי שאתן לך ממון מפירות התורה כי אשר אמרת אם אין קמח אין תורה אני מהפך ואומר כי אדרבא אם אין תורה תחלה אין קמח ועל דרך זה יאמר זבחו זבחי צדק וכו' יאמר הלא אמרת לנו בני איש כו' אמרו בלבבכם כו' שנחזור בתשובה ושמא תאמרו מי יגיד לנו שאם נעשה כן ונשוב מיד לה' שירצנו וייטיב לנו בעה"ז או בעה"ב וטוב טוב היה ייטיב לנו תחלה ונשובה אליו לזא זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה' ייטיב לכם כי יותר ראוי תבטחו שייטיב לכם אחר כשרונכם משייטיב לכם מעתה ויבטח בכם שתשובו כי טוב לבטוח בה' מבכם:

ז[עריכה]

הנה אמרתי כי הרשעים המוצלחים ראוי ירגזו בראותם יסורי הצדיקים באמור אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה והנה הלימוד השני שיש גם כן לצדיק ללמוד מהצלחת הרשע לומר אם לעוברי רצונו כו' הנה ראיתי רבים טועים ואומרים מי יראנו בעה"ז טוב העה"ב למען יחם לבבנו בעבוד את ה' תחת אשר ירפו ידינו בראות הצלחת הרשע ויסורי הצדיק אך בראות דבר מה מטוב העולם הבא אז ינוח לבבנו וגם שאור רוחני אין לו מבוא בעולם חומרי הזה עכ"ז נסה עלינו בדרך נס אור פניך ה' כי בעל הרחמים אתה:

ח[עריכה]

אך הם טועים כי הלא אין סימן גדול לטוב העה"ב כי אם הצלחת הרשעים פה ואיני מבקש סימן גדול ממנו והוא כי הנה נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו כי מאותו עת אני שמח על העתיד כי אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו באופן שמהם עצמם יש להם סימן כי הם רשעים ומוצלחים ומה גם עתה הצדיקים:

ט[עריכה]

בשלום יחדו כו' אמר רב אני שמח ובוטח ע"י ראותי טוב אויבי שלא בלבד לנפשי יופלג טובה לעה"ב כי אם שבשלום יחדו בגוף ונפש אשכבה ואישן שהוא הנודע מרז"ל שדוד מלך ישראל חי וקים שאם הוא אינו אלא שיהיה גופי לבדד בקבר אלא שיבטח מלשלוט בו רמה ותולעה זה בלעדי מה שנתת שמחה בלבי ידעתי כי אתה ה' אם אהיה לבדד בקבר לבטח תושיבני:

או יאמר הלא אמרתי כי אני במדת הדין ואויבי במדת רחמים בוטח אני ע"י מה שנתת שמחה בלבי שבשלום יחדו השתי מדות מדת הרחמים ומדת הדין יחד שהוא אשכבה עם אבותי ואישן שתהיה שינה ולא מות כי אתה ה' בעל הרחמים לבדד בלי מדת הדין ידעתי כי לבטח תושיבני בלעדי זה:

או יאמר בשלום יחדו כו' והוא מה שכתבנו על מאמרם ז"ל בב"ר שעל ידי מה שמראה לצדיקים בעת מיתה מתן שכרן הרוחני בעוד שעדיין הנפש בגוף באחדות אחד נפשם שבעה והם ישנים כי הנפש שבעה מרוב טוב שכרה שמראים לה והחומר נהנה שע"י היתרון שמגיע לנפש עודנה מלובשת בחומר קונה החומר קדושה לבלתי יפסד בקבר ולהיות כישן ולבלתי שוב אל העפר עד שעה אחת קודם תחיית המתים ולכן נקראו הצדיקים ישני עפר. וזה יאמר בשלום יחדו כלומר ע"י השלום שיש לי טרם אמות בהיותי עדיין יחדו בגוף ונפש ע"י היתרון ההוא הנקרא שלום שהוא שפע מקשר הגוף והנפש אשכבה עם אבותי ואישן שאתיחס לישן ולא למת כי אתה ה' גם אחר צאת הנפש שאשאר לבדד לבטח מעפר רמה ותולעה תושיבני ע"י מה שהראיתני בהיותי יחד עם הנפש כי אהיה כישן:

או יאמר במה שידענו כי הנפש היא על הקבר שנאמר ונפשו עליו תאבל. עוד הודיעונו רז"ל שכשעלה שמואל מקברו ע"י בעלת אוב העלה את משה עמו מפחדו שמא היה יום הדין ולקחו עמו שיעיד שקיים כל מה שכתוב בתורה. ונבא אל הענין אמר איני כרשע שנפשו עליו תאבל ואינו בשלום עם הגוף כי אם בשלום יחדו הגוף והנפש שעל הקבר אשכבה ואישן הגוף כי במה שאחר הקבר שהוא דין שאחר התחיה לא ארגז כאשר היה מתרגז שמואל שקרא למשה שיעיד עליו שקיים הכל אמר שבהיותו בקבר לא יירא מזה כי ה' לבדד בלי עזר כנגדו לבטח מהעתיד תושיבני בקבר ולא אצטרך להעזר מזולתי:

או יאמר הנני רדוף משאול מחוסר מנוחה ואיני חפץ רק שבשלום יחדו עודנו חי אני והוא אשכבה ואישן ואין מחריד כי ידעתי שאחרי מותי ואהיה לבדד שאתה ה' לבטח תושיבני:

או יאמר מזה העולם אקח מופת אל אשר יהיה אחרי מותי שאם בעה"ז בשלום יחדו אשכבה אדע שאתה ה' כשאהיה לבדד בקבר שלבטח תושיבני:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.