אליה רבה/אורח חיים/תרצא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרצא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] לענין היקף וכו'. והוא הדין לכל דבר ולכן בעינן שיהא שיטותיה שווין ורוחב העמוד שלושה למשפחותיכם, ובין שיטה לשיטה, ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה, ושיעור גליונות הכל כספר תורה הגהות מיימוני, חק תוכות פסול לכולי עלמא:

ב[עריכה]

[ב] להוציא כל תיבה וכו'. הקשה מגן אברהם הא צריך לכותבה מתוך הכתב, ואז אין צריך להוציא מפיו כמו שכתב בסימן ל"ב סעיף ל"א, ולא קשה מידי הא הוא גופיה לעיל דדוקא בתפילין דשגורת בפה הוא דאין צריך להוציא מפיו. גם נראה לי לכאורה דדוקא בעינן מן הכתב אבל לא שאחר מקרא לו בעל פה, אבל מגן אברהם כתב דאחר מקרא לו בעל פה והוא כותב. וצריך עיון גם בירושלמי שהביא הר"ן שם לכאורה לא משמע הכי מותר לכתוב המגילה ממגילה הכתובה בעל פה:

ג[עריכה]

[ג] פתוחות פסולה וכו'. בתשובת רמ"א מפקפק על זה ונראה לי לסמוך עליו בשעת הדחק (מגן אברהם), ולא דק דמבואר שם דשאל זה למהרא"י ובפסקי מהרא"י סימן כ"ג השיב לו דפסולה, ומכל מקום הא כתב מהרא"י דיש מקילין דאין כל דין ספר תורה למגילה וצריך עיון על רמ"א. ובתשובת מהר"מ מינ"ץ סימן ס"א כתב קצת סתומות קצת פתוחות ומה דחשיב שם אין מכוין למגילות ונוסחאות שלנו:

ד[עריכה]

[ד] ובדיעבד וכו'. פירש מגן אברהם שאין לו מגילה אחרת או שכבר קרא בה:

ה[עריכה]

[ה] ויש אומרים שאינה צריך וכו'. ובשעת הדחק שאין לו מגילה אחרת יש לסמוך עלייהו צריך שיכתוב בימין ואין לכתוב בעל פה, כן כתב שיירי כנסת הגדולה. מגילה דפוסה פסולה:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] אין מנקדין וכו'. ובמקום דליכא מי שיודע לקרות בטעמים בעל פה מותר לכותבה בטעמים ולקרותה בציבור ולברך עליה (באר שבע), ואם אין הטעמים במגילה מותר לקרות בלא טעם כמו שכתב בסוף סימן קמ"ב:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] אין לכתוב בדף וכו'. כן כתב בית יוסף בשם ראבי"ה וכמדומה שנוהגין להקל לכתחילה, שוב עיינתי בספר אמרכל שכתב דהפוסקים חולקים על ראבי"ה דהא דאמרינן שמא יאמרו ברכות כתובות בתורה בין פרשה לפרשה אבל אי כתב בתחילת ספר תורה או בסוף אין לפסול, עד כאן. אם כן במגילה אפשר דאפילו לכתחילה מותר ומכל מקום טוב לחוש לכתחילה ונראה דגם הציורים שעושין בגליונות אינו נכון דהא לכתחילה בעינן כמו ספר תורה, ובספר תורה פשיטא דאסור, גם דמי למה שכתב סימן צ' סעיף כ"ג דאסור לצור ציורים בספרים שמתפללים מיהו בזה יש לחלק דבתפילה בעינן לכוונה ביותר:

ח[עריכה]

[ח] עשרת וכו'. אף שעשרת כתובה בסוף שיטה, אלא שאינה בסוף הדף כגון שכתובים שיטות אחרות שם פסולה (שיירי כנסת הגדולה):

ט[עריכה]

[ט] צריך להאריך וכו'. נראה דכל זה כשר בדיעבד (מגן אברהם), ומשמע דהוא הדין באיש בראש הדף בס"ג וכו' יען שראיתי סופרי נבוכים בכתיבת המגילה רמיתי אנפשיה ועיינתי בתשובת מהר"ם מינ"ץ שהביא תיקון ראבי"ה וכנסת הגדולה שהביא הרבה דברים הסותרים לתיקון הנזכר לעיל ומה שהוא במוסכם כתבתי בסתם ודברים שהן במחלוקת כתבתי בו תיקון שלנו. בתיקון ראבי"ה כתב חרבונה בה"א ובתיקון שלנו באל"ף חרבונה ראשון והשני בה"א, ותמאן המלכה ושתי לבוא בוי"ו, אשר לא תבוא ושתי בוי"ו ובתיקון שלנו חסר וי"ו, הגולה בתיקון ראבי"ה מלא וי"ו ובתיקון שלנו חסר וא"ו, אמן את הדסה חסר וי"ו, מנותיה לתת לה בתיקון ראבי"ה בלא וי"ו ויו"ד ובתיקון שלנו מלא וי"ו וחסר יו"ד ויש ספרים מלא וי"ו ויו"ד, וישנה בלא יו"ד, בתיקון ראבי"ה את נערותי"ה בלא וי"ו ובתיקון שלנו מלא וא"ו, ובהגיע תר תרווייהו חסר וי"ו, לשלוח יד במלך אחשורוש חסר וי"ו בתרא מאחשורוש, בכל מלכות אחשורוש מלא וי"ו, ודתיהם שנות חסר וי"ו קדמאה, ועם ועם כלשונו בתיקון ראבי"ה חסרים וי"ו ותמה כנסת הגדולה דאם הפירוש שצריך להיות עם עם הא בכל הספרים כתב ועם ועם, ואם הכוונה לומר כלשונו חסר וי"ו אחר השי"ן לבד שלא יצדק לומר על זה חסרים בלשון רבים הא בכל הספרים מלא, עד כאן. ולעניות דעתי כוונתו דכתיב בספר במגילה ועם ועם כלשונו, בשם המלך אחשורוש מלא וי"ו, ויש ספרים חסר וי"ו, ולהיות עתדים בתיקון ראבי"ה חסר יו"ד קדמאה, כי אין לבוא מלא וי"ו, ותבואנה מלא וי"ו, אל רחוב בתיקון ראבי"ה חסר וי"ו ובתיקון שלנו מלא, ואל תאכלו ואל תשתו כולם בוי"ו, ויתאפק המן ויבוא מלא וי"ו, כי אם אותי וי"ו מוגה, יושב מלא וי"ו, ולא כתיב היושב ספר הזכרונות בתיקון ראבי"ה חסר וי"ו בתראה ובתיקון שלנו איפכא חסר וי"ו קדמאה, לחצר בית המלך החיצנה בתיקון ראבי"ה חסר וי"ו ויש ספרים מלא וי"ו, צרר חסר וי"ו, היהודים בשני יודי"ן, ויקראו סופרי המלך חסר וי"ו, אשר החלות לנפול בתיקון ראבי"ה מלאים וי"ו ובתיקון שלנו לנפל חסר וי"ו, גבוה חמשים חסר וי"ו, תלהו חסר וי"ו, בעת ההיא ביו"ד, אשר מהודו חסר וי"ו, ולהיות היהודים בתיקון ראבי"ה יו"ד אחד ובתיקון שלנו בשני יוד"ן, עתידים היו"ד ראשונה תג כזה כן כתב בתיקון ראבי"ה, אבל דקדקתי במגילות ובחומשים המדויקים כתיב עתודים ותחת יו"ד קמא כתיב וי"ו, ואף דכתיב שם בגליון עתידים קרי מכל מקום הכתיב ביו"ד וצריך עיון על כנסת הגדולה שלא העיר בזה, יצאו מבוהלים חסר וי"ו, וששון ראשון חסר וי"ו ושני מלא וי"ו, ונהפוך הוא מלא וי"ו, האיש מרדכי הולך מלא וי"ו, ואת ארדי חסר יו"ד, צורר חסר וי"ו, ומשלוח מנות כתיב שני פעמים מנות בשניהם מלא משלוח יש ספרים חסר בשניהם ויש ספרים קדמאה מלא ויש ספרים בתראה מלא, מתנות לאביונים בתיקון ראבי"ה חסר וי"ו ויש ספרים מלא, אשר כתב מרדכי עליהם והפיל פור הוא הגורל ובבאה לפני המלך כולם חסרים וי"ו, דברי צומת וזעקתם ומאמר אסתר קים דברי הפורים ורצוי לרוב אחיו מלא וי"ו ובנוסחאות שלנו הפורים חסר וי"ו וצריך עיון בתיקון ראבי"ה, פרשנדתא אל"ף קטנה, פרמשתא אל"ף גדולה ויש אומרים היפך, ואני ראיתי במגילות ובנוסחאות דאין שינוי באל"ף בשניהם, אף פרשנדתא תי"ו קטנה, פרמשתא שי"ן קטנה, ויזתא וי"ו גדולה זיי"ן קטנה וצריך עיון בתיקון ראבי"ה, ויאמר ממכן ממוכן קרי, וקבל כתיב וקיבלו קרי:

י[עריכה]

[י] בחומש וכו'. זה לשון מגן אברהם דוקא כשעשוי בגלילה, אבל בחומשין שלנו לכולי עלמא לא יצאו (ב"ח) עד כאן לשונו. ולעניות דעתי מבואר מב"ח גופיה דמכל מקום יקראנו כיון שאין מברך, אך הוה ליה להביא דברי הב"ח על מה שכתב רמ"א אחר כך, ועיין לעיל סימן תרמ"ט וכו' אם מברכין וכו' משמע למאן דאמר דמברכין שם הוא הדין בחומשין דוקא כשעשוי בגלילה אבל בחומש שלנו לכולי עלמא אין מברכין, אך צריך עיון מאי שנא מתפוחים ורימונים דלא יטלו אף שאין אתרוג, ואפילו בלא ברכה כמו שכתב סוף סימן תרמ"ט ויש לחלק:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.